אין אור בקצה המנהרה של מכבי חיפה

מכבי חיפה הגיעה לשפל חסר תקדים. הפלייאוף התחתון בפתח וירידה ללאומית כבר לא נראית כזו רחוקה. לא יאומן שמועדון עם תקציב כזה גדול הגיע לסיטואציה הזאת, והיריבה העירונית עוד צועדת במעלה הטבלה.

עד לפני כמה שבועות היה נראה שהאשם הבלעדי במצבה של מכבי חיפה הוא גיא לוזון. קריאות הבוז נצעקו ביציעים, ובסופו של דבר הגיע הקץ ולוזון פוטר. בדרך כלל, קבוצות שעושות שינוי על הקווים נהנות מהאפקט לפחות במשחקים הראשונים. אצל חיפה, גם הבאתו של רוב מאס, שכרגע מוגדר רק כאיש מקצועי על הקווים ביחד עם איתי מרדכי, לא מצליחה לשפר משהו מהמצב.

מכבי חיפה(צילום: אלעד גרשגורן)

והמצב הזה גרוע ביותר. אף שחקן לא ראוי ללבוש את החולצה. אין שום דבר שיכול להצביע על אור בקצה המנהרה. חוסר החשק של הקבוצה פשוט נהיה מביך ומזלזל באוהדים שנוסעים לאצטדיון. הקבוצה מפורקת ולא מצליחה להבקיע אפילו מול קבוצה חלשה כמו עכו. יעקב שחר מרים ידיים, אלאך לא מצליח להבין לאן הוא הגיע וגם האוהדים כבר מזמן איבדו את האמון.

בינתיים, קבוצת הנוער ניצחה את רעננה 0:2 וממשיכה לצעוד לעבר ראשות הטבלה. ההבדל הוא ששם יש קבוצה מאומנת עם שחקנים מחויבים כבר כמה שנים. אם הנוער מצליח, אז למה מתעקשים כל הזמן לא לשתף שחקני נוער בקבוצה הבוגרת ולתת להם לנסות להוביל? כל הבאת שכירי החרב לקבוצה לא מקדמת כלום וזה סתם בזבוז כסף. אחר כך צריך לחשוב איך להיפטר מחוזים של שחקנים שביזבזו את כספו של שחר ואת זמנם של אוהדי הקבוצה שבאו לראות אותם.

שחר צריך לקנוס את כל השחקנים ולשלוח את רובם הביתה. המצב רקוב וצריך לבנות את הכל מהבסיס ולהתחיל מהתחלה. כל השחקנים שחיפה מביאה הם בינוניים ואף אחד לא משפיע על הקבוצה. נדרש זעזוע עמוק. להשאיר כמה 4-3 שחקנים, להוסיף שחקני נוער ולחשוב איך להתחזק בשחקנים מוכחים שיוכלו להעלות את הרמה של הקבוצה. מצבה של חיפה הנוכחית עגום מאוד, ורק נשאר להיות אופטימיים עם תקווה שזעזוע אמיתי יצליח להשפיע.