מכבי חיפה צריכה לחזור לבסיס
להוריד את התקציב, להקטין את הסגל, ליצור היררכיה, לרוץ 90 דקות, לתת את הדם. בימים היפים של הירוקים, גם ראובן עטר היה יורד לגליצ'ים. קבלו את העקרונות שיחזירו את חיפה לעניינים
כדברי ארקדי דוכין: "נאמר כבר הכל..." בניגוד להרבה תחומים (פוליטיקה, כלכלה, נדל"ן ועוד), פרשנות בכדורגל זה משהו שיכול מהר מאוד להתגלגל למחוזות חלולים ורדודים. לא אכנס לנבכי כלל הסיבות, אך אציין את העיקרית שבהם: כדורגל הוא משחק פשוט. יש בו קצת טקטיקה, לא הרבה אסטרטגיה, והתחכום שבו נובע בד"כ ממהלכים יוצאי דופן ברגעי התעלות של שחקנים בעלי יכולות יוצאות דופן. מה שנקרא באנגלית Extra Ordinary Abilities.
הפרשנות סביב הכדורגל בכלל ומכבי חיפה בפרט עברה כל גבול הגיוני. בעוונותי אני אוהד שרוף של הקבוצה שכונתה כבר בכל שם גנאי אפשרי, והעונה גם לשם מכבי חיפה. למרות שכל קשר בין שם זה לבין מה שהקבוצה מציגה בשבע השנים האחרונות אינו "מקרי בהחלט" אלא פשוט לא קיים.
קטונתי, כי אף פעם לא באמת הייתי מאמן או שחקן (סטנגה 2 על 2 במגרש ליד שוק "תלפיות" בחיפה נחשב...?). אז בכל זאת, להלן התובנות שלי. קודם כל, אכן צריך להוריד תקציב ולבנות אחרת את הקבוצה וליצור היררכיה ולא קאדר של 20 כוכבים כמו היום במכבי חיפה, אבל קודם כל Back To Basic:
אז לקחנו כבר מנהל מקצועי שנראה כבעל מקצוע לא רע, וכאן נכנסת המנהיגות של שחר שיודע דבר או שניים על ניהול והובלה וכנראה גם על מנהיגות ולקיחת אחריות. קבע 5 עד 7 יעדים לכדורגל שאתה מצפה לראות מהקבוצה, ואם הם מתאימים גם למנהל המקצועי, לך איתו עד הסוף ותדאג שלפחות בהתחלה הם יהיו נר לרגליו וכל מהלך שיעשה יהיה כדי להשיג יעדים אלה. להלן העקרונות:
1. מכל השחקנים שגדלו במכבי חיפה ומשחקים היום בקבוצה או מושאלים בחר 4־5 מרכזיים שיהיו באופן קבוע חלק מהסגל. אל תבטיח להם הרכב אך הבטח להם (ולעצמך) שיתלבשו כל משחק ויקבלו דקות משמעותיות. תן בהם אמון ותן לקהל להזדהות איתם. רצוי גם שאחד מהם יהיה קפטן, אבל אם יש פיגורה אחרת (שפוגעת), אפשר גם ללכת איתה.
2. כדורגל הוא משחק דינמי. גרום לשחקנים ולקבוצה לרוץ כל הזמן. פעם קרו לזה בצבא "אדמה חמה". אסור לעמוד, משחקים רק בריצה ואף אחד לא פטור.
3. שיפכו את הדם על המגרש. תקריבו ותנו את הנשמה. הייתי אומר שיאכלו את הפרקט (ולא את הדשא), כי מי שהמציא על זה פטנט זה ג'ף רוזן במכבי חיפה כדורסל. הוא בונה את הסגל, לוקח מאמן שמתאים לו ולעקרונותיו, סגל שחקנים שמתאים לעקרונות אלה ובתקציב זעום (הרבה פחות ממכבי ת"א והפועל ירושלים), הביא בחמש שנים אליפות ועוד 3 גמרים, שאת אחד מהם הוא לא לקח בגלל משהו שמקביל ל"קיזוז" המפורסם שבגללו הפסדנו אליפות להפועל ת"א. כל הזמן רצים, נלחמים ונותנים את הדם על המגרש. בקבוצה הכי גדולה של מכבי חיפה אפילו ראובן עטר ירד לגליצ'ים!
4. באזור הכדור מספר רב יחסית של שחקנים קרובים זה לזה ומייצרים אופציות מסירה, ורצוי בנגיעה אחת או שתיים כאשר הכדור רץ מהר וחזק. אם הקישורים שלהם לא מתאימים לזה שלא יהיו במכבי חיפה. ושישחקו לעומק כמה שיותר.
5. יצירת לחץ על הקבוצה היריבה ובעיקר על ההגנה שלה ברוב שלבי המשחק.
6. לא מתחילים התקפה בבעיטת שוער או בעיטת חמש למעלה. רק כדור על הקרקע למגן, בלם או קשר אחורי. בגלל זה סטויקוביץ' לא במכבי חיפה היום, נכון..?
7. לגבי הסגל, 3־4 זרים ומספר דומה של כישרונות ישראליים שבאמת ישדרגו את הקבוצה בשילוב שני סותמי חורים לעמדות בעייתיות.
לסיכום: 7 עקרונות, שלמעט האחרון אמורים להיות מאוד בסיסים ליישום. לא לדרוש מהמנהל מקצועי או מהמאמן שום דבר מעבר לעקרונות אלה. עמידה ב-6 הראשונים תביא מקום בצמרת ואירופה. השגת היעד ה-7 שווה גם אליפות ואולי ליגת אלופות. קפיצות מדרגה נוספות יגיעו בהמשך ואיתם גם התארים. בהצלחה!
רוב מאס
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים