שמישהו יעצור את טירוף האלימות!
בכל מגרש שומעים וחווים את זה. קללות קלות הופכות לקשות והזויות ומשם ההסלמה היא רק שאלה של זמן. לא משנה איזה צבע בחרת ללבוש, אתה או מאיים או מאויים על ידי קהל מסוים. אין אפור, רק שחור או לבן, או כפי שלמדנו מהשבוע החולף, צהוב או אדום. למה אף אחד לא מטפל בבעיה אחת ולתמיד?!
האמת שכבר נמאס. מצד אחד אף אחד לא באמת עושה משהו. החשיפה תקשורתית ממשיכה לתת במה גם אם באופן פאסיבי, מה שרק מדרבן ומעודד את האלימים להמשיך. מצד שני, אי אפשר להתעלם מזה כאילו שזה לא קיים. השורה התחתונה, האלימות והגזענות בספורט בישראל עלתה מדרגה בעשור האחרון אם לא לפני, והפכו להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה.
בכל מגרש שומעים וחווים את זה. קללות קלות הופכות לקשות והזויות ומשם ההסלמה היא רק שאלה של זמן. זה לא משנה איזה צבע מהקשת בחרת ללבוש, אתה או מאיים או מאויים על ידי קהל מסוים. אין אפור, רק שחור או לבן, או כפי שלמדנו מהשבוע החולף, צהוב או אדום. זה ממש לא משנה איזה צבע לובש כותב שורות אלה, העובדה היא שאני מתבייש במה שקורה, בשני הצדדים. בכל הצדדים. בעובדה שכבר לא נעים ללכת לאירועי ספורט בעלי נפיצות גבוהה.
לא רק הם. אוהדי הפועל תל אביב(צילום: ראובן שוורץ)
הנוכחות המוגברת של האבטחה שגורמת למאבטחים להיות אפילו יותר נפיצים ואלימים בתגובותיהם להתנהגות הקהל. העובדה שזה עניין שבשגרה לחטוף מצתים, מטבעות וכוסות שתייה מהיציע שלובש הפוך ממך. כל אלה, אסורים וחייבים להיות מוקעים בכל תוקף וללא פשרות על ידי הגורמים המוסמכים הגבוהים ביותר. אם הצליחו למגר את תופעת החוליגניזם של אנגליה בשנות ה-80, אז זה אומר שאפשר לעשות הכל. כן, גם למגר כמה ילדים ששרים שירים שאינם מבינים את המשמעות שלהם או כאלה שנסחפים אחרי גורמים אלימים אחרים ביציע עד לכדי פגיעות פיזיות באוהדים מהמחנה היריב, ספורטאים ואנשי ספורט וכן, גם שופטים. פשוט הזוי בעיני שהמדינה לא מצליחה לטפל בתופעה זו אחת ולתמיד.
אני חושב שהדבר שהכי מפריע בסופו של דבר זו התעלמות או הקטנה של אירועים אלימים מצד מחנה אוהדים על ידי נציגי הקבוצה עצמם. רק בדרבי האחרון ראינו את המאמן המאוד מוערך, דני פרנקו, עולה לדבר בתקשורת ומדבר על היכולת הירודה של קבוצתו לנוכח ההופעה המרשימה כדבריו של אוהדי הקבוצה. מרשימה זו המילה המדויקת, אבל לא באופן חיובי. יש לי הרגשה שדני פרנקו הפרשן היה מתבטא אחרת אם לא היה בעל תפקיד בהפועל תל אביב. חייב להדגיש כי לא כל אוהדי הפועל התנהגו כפי שאותה קבוצה אלימה התנהגה, אבל זה לא פוטר את נציגי הקבוצה מלצאת בצורה הכי תקיפה וברורה שיכולה להיות נגד מה שהתרחש שם. בזמן אמת.
שירים שמאחלים "שואה למכבי", קריאות "מכבי נאצים" הם הרמה הכי נמוכה שיכולה להיות ואי אפשר להתעלם מזה או להגיד ש"לא שמעתי, לא ידעתי". הרי אם קבוצת אוהדים באיטליה הייתה מניפה דגלים עם צלבי קרס וקוראת "להשמיד את היהודים ולסיים את מה שהתחילו", כולם היו באוויר והדבר היה עלול להדרדר עד לתקרית דיפלומטית. כל מי שהיה במגרש שמע וידע, אבל החליט להחליק ולגמד את המתרחש. תעודת עניות לספורט שלנו. אז נכון שבדיעבד הנהלת הפועל יצאה נגד הקריאות בגנות רגב פנאן אבל זה ממש לא מספיק. לא ראיתי אותם תופסים את המיקרופון בזמן אמת ומשתיקים את הקהל שלהם. קהל אוהדים שהוא בעלים של קבוצת האוהדים, כלומר שותפים עסקיים של המנהלים. ההנהלה לא יכולה להגיד שאין להם שליטה על אותם אוהדים. הם כולם מחזיקים מניות של הקבוצה!
חבר שלי, אוהד הפועל, סיפר לי בהתרגשות לפני שנים על הקמת קבוצת האוהדים הזו ועל רוח חדשה שנושבת במועדון וסביבתו אחרי שנים שחגגו עליה. האמת, קינאתי בבאז החדש והרומנטי סביב פעילות זו. אז הייתה אופוריה בהתחלה בליגות הנמוכות, הייתה אווירה משפחתית. אוהדים ותיקים, שראו את הקבוצה שלהם מתרסקת, לקחו את דור ההמשך איתם למגרשים והצעידו את הקבוצה כלפי מעלה בחזרה לימי הזוהר שלה בליגה הראשונה, כמו שצריך להיות. אבל אז, כשהיה נדמה שזה הולך להתממש וימי הדרבי הולכים לחזור כימים שבשגרה, או אז החליטו הבריונים להרים את ראשם ולהראות את פרצופם. מי מאוהדי הפועל השפויים שהיו בדרבי בתחילת השבוע ושמעו את שירת הקהל ואפילו יותר גרוע, כאלה שהיו עם ילדיהם הקטנים, היו צריכים לקום וללכת כאות מחאה שאומרת שהם מסתייגים בכל תוקף מאווירת אלימות ושנאה כמו זו שמתרחשת חדשות לבקרים באירועי ספורט בהם הקבוצה משתתפת.
בסופו של דבר הקבוצה היא זו שנפגעת, צריכה לעמוד לדין בבית הדין המשמעתי, לשלם קנסות כבדים ולחטוף עונשים מהותיים. אבל לבריונים לא אכפת. הם לא אוהדים. הם שונאים. שמעתי פעם על הצעה לפיה ההחלטות יהיו בידיים של השופטים, אך אם אלו יחליטו להפסיק משחק בגלל התפרעות אוהדים, מי שיפסיד אלה האוהדים האמיתיים ומי שיישמח אלה הבריונים שכל מטרתם מסתכמת בפרובוקציה ובכל פעם שנותנים להם במה או התייחסות, זה מתדלק ומגדיל את האדרנלין שלהם להמשיך כי זוהי מטרתם הסופית. מה שבטוח, מהקבוצה שהם כביכול אוהדים, לא ממש אכפת להם.
מיותר מלציין שהדבר כבר חצה כל גבול אפשרי בכל אחד מענפי הספורט הפופלאריים, כדורגל וכדורסל בראשם. הקבוצות לא יכולות ולא צריכות לשאת באחריות על התנהגות של אוהדים במגרשים. אין להם את הסמכות לטפל משמעתית באוהדים אלה וגם לא צריכה להיות להם סמכות שכזו. מי שצריכה לאכוף התנהגות נאותה במגרשי ספורט זו המשטרה, אבל גם לקבל תמיכה חסרת פשרות של מערכת המשפט הרלוונטית, כדי שתעניש באופן מרתיע שיימנע ממי שמתפרע לחזור למגרשים. חוליגניזם, גזענות ואלימות צריכים להיות מוקעים באופן מוחלט וחסר פשרות ממגרשי הספורט על מנת שנוכל סוף סוף לחזור ולהתייחס אליהם כאל בילוי משפחתי חביב ונינוח. כי כרגע הוא רחוק מזה ויעידו על כך אלפי אוהדים שמדירים רגליהם מאירועים אלה ולא מאפשרים לילדיהם להגיע למגרשים עד לגיל בגרות.
אוהדי הספורט באשר אתם - התאחדנה! רק אם נצביע ונעודד את אלו שאמורים לקחת את החוק לידיים, ונדכא את האלימים, נוכל לחזור וליהנות מאירועי ספורט ולחזור להגדיר אותם כבילוי משפחתי. בשורה התחתונה, המדינה מפשלת וזו לא הפעם הראשונה. לממשלה הכוח להילחם בכל תוקף בתופעות אלימות חריגות, והסמכות ניתנה במקרה זה לשרת הספורט, שלא עושה מספיק.
לפנייה לכתב/ת 
שוטרים במגרש כדורגל
צילום: שי מוגילבסקי
מומלצים
