קריסה בימי ג' / מליניאק
משחקי יום שלישי ביורוליג הפכו לתופעה: מכבי ת"א מגיעה בלי אנרגיות, לא מרוכזת ולא מוכנה. הפעם גם לא היה לה את המזל שהציל אותה נגד באמברג. אריה מליניאק על התבוסה של הצהובים לאולימפיאקוס
13 נקודות היה ההפרש בהפסקה, למרות שאולימפיאקוס קלעה רק 1 מ־11 מחוץ לקשת. נבן ספאחיה הגדיר זאת במדויק: לא ראיתי מימיי קבוצה שמשיגה שלשה אחת ומגיעה ל־53 נקודות במחצית. פתרון המשוואה: 18 מ־20 מהקו, ויתר הנקודות בליי־אפים ובדאנקים כמעט ללא החטאה.
אי אפשר לנצח בפיראוס בלי הגנה. פעם היו קוראים לפיק־אנד־רול "משחק בין שניים". אחד מכדרר, השני חוסם. הגנה שמשחקת נגד פיק־אנד־רול שניים נגד שניים, תפסיד. הגנת פיק־אנד־רול זה לא שניים נגד שניים, אלא חמישה נגד שניים. אם פרחוסקי או טיוס יוצאים לשחקן שמכדרר שבעה מטרים מהסל, ויתר הארבעה לא מכסים עליו בפנים, מה הפלא שמילוטינוב מסיים שש התקפות מסודרות בהטבעות.
מאמן שמכין קבוצה למשחק נגד אולימפיאקוס מתמקד כמובן בשמירה על יאניס ספאנוליס. אבל מכבי ת"א הפסידה לאולימפיאקוס בלי ספאנוליס, ועוד ביד־אליהו. מתברר שהיוונים התרגלו לשחק בלעדיו. מנהיג לא חייב להיות הקלע המוביל, אלא להוביל. פייר ג'קסון חייב להבין שלקחת אחריות זה לא לזרוק כל כדור, ולפחות להשתמש בתבונה בעבירות.
בשבוע שעבר ג'קסון חטף עבירה רגילה שלישית, ומיד אחריה עבירה בלתי ספורטיבית רביעית, הכל במהלך אחד. אתמול הוא נתן לספאנוליס לעבור אותו וניסה לחטוף מאחור. 90 אחוז מהשופטים
שורקים על זה פאול, במקרה של ספאנוליס זה 100 אחוז פאול. אחר כך זרק עוד מילה לשופט וחטף עבירה טכנית (שלישית), וקדימה לסדרת חינוך על הספסל.
אולימפיאקוס טובה ממכבי, אבל המקום הריאלי שלה הוא לא 4־3 אלא 7־5. מי שראה את היוונים מתפרקים וחוטפים 32 הפרש מבאסקוניה, האמין אולי בטעות שאם יש משחק חוץ שבו אפשר לקזז את אחד מהפסדי הבית המיותרים, זה באולם "השלום והאחווה" בפיראוס. ומה יצא? גארבג'־טיים מהדקה ה־12.
הטענה ש"בכל הקבוצות באירופה משחקים שחקנים זרים" מופרכת. לאולימפיאקוס יש בסיס בריא: תשעה שחקנים יוונים (לא אמריקאים עם תעודת זהות יוונית). פרינטזיס, פאפאפטרו, מנצאריס וכמובן ספאנוליס, שמשחקים כבר עונה שביעית ושמינית בקבוצה. מכבי החליפה את כל הסגל שלה, והקפטן איתי שגב הגיע בשבוע שעבר למשרדי המועדון ודרש שחרור. אולי זאת הסיבה שהוא קיבל אתמול כמה דקות חסד.
לפנייה לכתב/ת 
