למה החלטתי לרדת מהארץ

"יש שני דברים בטוחים בחיים: המוות ומיסים", אמר פעם בנג׳מין פרנקלין.

שמחון. ותודה לרשות המיסים(צילום: poker firma.com)

בסך הכל איאלץ להיפרד מ-274 אלף שקלים נטו שהולכים מהכיס שלי לקופת המדינה כמיסוי על הכנסות ממשחק שכלל אינו חוקי בארץ - עם דגש על המילה הכנסות. כי לצערי רשות המיסים בישראל אינה מתחשבת או מקזזת מעלויות ההשקעה שלי בפוקר - עלויות שהגיעו לסכום של כ-80 אלף אירו שכללו דמי כניסה לטורנירים, טיסות, מלונות ושהייה בחו"ל. תוסיפו לזה את המרחק מאירופה, את האפרוריות סביב חוקיות המשחק בארץ ואת העובדה שלא ניתן לשחק אונליין, ותגלו שישראל היא אחת המדינות הכי פחות טובות בעולם לשחקני פוקר.

לגבי 2017 בנג'מין פרנקלין צדק. אבל ב-2018 והלאה הסיפור שלי יהיה שונה לגמרי. יש מדינות באירופה בהן אין מיסוי על רווחים מפוקר ולשם אני מכוון. כלומר אני יורד מהארץ. מה זאת אומרת? בגדול זה אומר להעביר את מרכז החיים שלי למדינה אחרת - במקרה שלי וינה, אוסטריה (פראג ירדה מהפרק בשל אי בהירות בנושא המיסוי), ולנתק את התושבות מישראל. על מנת לקבוע האם מרכז החיים שלי אינו בארץ, קיימים מספר מבחני עזר. הקשה שביניהם (לפחות מבחינתי) הוא מבחן 30 הימים. בשנתיים-שלוש הראשונות לא אוכל לשהות בארץ יותר מ-30 יום בשנה במצטבר - וזה בעצם הדבר שאני הכי חושש ממנו. היציאה מאיזור הנוחות, מהבית, מהסביבה התומכת, מהחברים, מהמשפחה, מהמנטליות הישראלית, מהשפה ומכל הטוב והמוכר. מאמין שיהיה בסדר.

בווינה יהיה טוב יותר(צילום: IPC)

ברלין: צדק פואטי לבוש בקארמה

את השנה החדשה פתחתי בפסיבל הפוקר של ה-WPT בברלין - אחד מסבבי הפוקר המוכרים בעולם. הטורניר המרכזי - 1,650 אירו דמי כניסה - נפתח ביום שישי, והיום הראשון הסתיים בצורה המושלמת מבחינתי, כשאני במקום השני בצ׳יפים מתוך 180 השחקנים שנשארו (561 התחילו). בשבת אמרתי לעצמי שאקח יום חופש כדי לראות קצת את ברלין ולנוח לקראת המשך האירוע המרכזי למחרת.

תכנונים לחוד ומציאות לחוד, כי כמו בכל פעם שאני אומר שאקח לי יום חופש אני מוצא את עצמי משחק שוב. הפעם היה זה אירוע צד - טורניר טורבו (בליינדים עולים במהירות גבוהה) עם דמי כניסה 330 אירו . 103 שחקנים נרשמו, ותוך שבע שעות הצלחתי לנצח 102 מהם, לקטוף את המקום הראשון ולזכות ב-9,200 אירו חדשים.

אחת הידיים המשעשעות בטורניר התרחשה כשנותרנו חמישה שחקנים ואני מדורג שני בכמות הצ'יפים. ראיתי זוג שביעיות והכרזתי "אול אין". כולם קיפלו עד לביג בליינד, שהיה השחקן היחיד שכיסה אותי בצ'יפים. הוא "נכנס לטנק" (כינוי לשחקן שלוקח זמן רב כדי לקבל החלטה), וניסה לברר עם עצמו אם הוא רוצה לשלם את האול אין שלי.

שמחון. "מכור"(צילום: WPT)

בשלב זה אני מתחיל להתפלל שיזרוק את היד, כי כרגע במקרה הטוב יש לו יד חזקה מאוד כמו אס-נסיך מתואמים (suited) או אס-מלכה, ומול הקלפים האלה יש לי סיכוי של 51 אחוז לשרוד אם הוא בוחר להשוות (מצב שנקרא "פליפ" - הטלת מטבע). במקרה הפחות טוב מבחינתי יש לו שמיניות, תשיעיות או עשיריות, ואז הסיכויים שלי לנצח צונחים ל-20 אחוזים. נקודת ההנחה שלי הייתה שאם יש לו נסיכים, מלכות, מלכים או אסים הוא ישלם בקלות ובמהירות.

הבחור חשב קרוב לארבע דקות, כשלפתע הוא קם והכריז "אוקיי, אני משלם!" אכלתי אותה, חשבתי לעצמי. חשפתי את השביעיות, החזקתי אצבעות - ופתאום הוא הופך זוג אסים!

כל השחקנים נעצו בו מבטים זועמים על כך שהוא עשה "סלואו-רול" - מהלך לא אתי בשולחן הפוקר בו יש לשחקן החלטה ברורה מאליה לבצע שכנראה גם תנצח את היד, אבל הוא בוחר לקחת את הזמן, נוטע במתמודד ממול קצת תקווה ולאחר מכן מנפץ אותה. הצופים ואני התחלנו לבקש שיגיע 7 שיגרום לי לנצח ביד ויעשה סוג של צדק פואטי לבוש בקארמה. הפלופ נפתח ללא 7 וכך גם הטרן וכמיטב המסורת בפוקר התחלתי לארוז את חפציי ולקום מהשולחן, ואז אלילת המזל קפצה לבקר עם 7 מתוק בריבר שניצח לי את היד והכפיל אותי ("דאבל-אפ"). כל האנשים מסביב צחקו ומחאו כפיים ומכאן כבר היה קשה לעצור אותי בדרך לניצחון.

שמחון. לפעמים צריך גם מזל(צילום: IPC)

הטורניר המרכזי בברלין נמשך יום לאחר מכן, והגעתי אליו ללא הרבה שעות שינה. אמנם הצלחתי להיכנס לכסף, לסיים במקום ה-33 ולזכות ב-4,000 אירו נוספים, אבל אני מרגיש קצת פספוס שנבע מחוסר ריכוז בשלבים המאוחרים יותר. תכנון זמן פוקר ומנוחות ארוכות יותר בין טורניר לטורניר הוא אחד הדברים שאני צריך לעבוד עליהם. יחד עם זאת, הזכייה בטורניר הצד בהחלט נתנה לי ספתח טוב והרבה ביטחון לקראת 2018, כך שאני בהחלט לא מתחרט על הבחירה שלי לשחק בו.

וארנה: שוב אני והשטויות שלי

יומיים לאחר מכן כבר עליתי על המטוס לווארנה, בולגריה, לפסטיבל אליפות ישראל בפוקר של סבב ה-IPC. את האירוע המרכזי (דמי כניסה בסך 400 אירו) סיימתי במקום ה-29 מתוך 494 שחקנים, מה שזיכה אותי ב-1,350 אירו, ומאירוע ההיי רולר (1,000 אירו כניסה) הודחתי בשלב מתקדם של הטורניר אחרי שטות: התעקשתי ללכת עד הסוף עם יד בינונית, דחפתי אול אין, נתקלתי ביד חזקה והפסדתי.

סיכום ברלין + וארנה

סה"כ טורנירים: 5

קאשאאוטים (זכיות כספיות): 3

רווח: 11 אלף אירו

התחנה הבאה: מרקש, מרוקו

*לעמוד הפייסבוק של אייל שמחון