פעם מזמן, כשהיה דרבי בכפר סבא

העיר כפר סבא לובשת חג לקראת הדרבי בשמינית גמר המדינה הערב (שלישי). טוב, אולי קצת הגזמתי, אבל בכל זאת מדובר בדרבי היסטורי בין הפועל לבית"ר, שמעולם לא נפגשו במסגרת רשמית.

חגיגה באוויר: שלוש סינדרלות מחפשות מקום ברבע

אם מישהו ירצה פעם לכתוב ספר על משחקי הדרבי בכפר סבא, ייצא לו במקרה הטוב עלון של שני עמודים. דרכיהן של בית"ר והפועל עלייה הצטלבו מספר פעמים בליגות הנמוכות, והן אפילו התמודדו פעם זו מול זו בצמרת ליגה א' על ההעפלה לארצית (בסופו של דבר אף אחת מהן לא עלתה) – אבל הקבוצה הבכירה של העיר לא הייתה מעורבת כמעט אף פעם במשחק דרבי.

בית"ר כפר סבא של היום(צילום: ראובן שוורץ)

למה כמעט? כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת צריך ללכת אחורה לתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת. אז הדרבי הגדול של כפר סבא היה בין הפועל למכבי. מכבי כפר סבא? כן, היה דבר כזה.

עכשיו נעשה עוד קפיצה אחורה במנהרת הזמן. בין השנים 1926 ל-1928 פעלה קבוצת "כפר סבא", שכדורגלניה שיחקו בעיקר בינם לבין עצמם או הוזמנו למשחקי ידידות במגדיאל וברעננה הסמוכות. ב-1928 התפרקה הקבוצה בגלל החלטת רוב חבריה להצטרף ל"הפועל", וזו לפיכך שנת ההקמה הרשמית של הפועל כפר סבא.

מכבי כפר סבא(צילום: מתוך "מגרש ביתי")

ההחלטה הזו לא הייתה מובנת מאליה, מכיוון שבאותם ימים אגודת מכבי הייתה גדולה ומבוססת יותר מהפועל, ונהנתה ממעמד של מסגרת הספורט הרשמית של ההסתדרות הציונית. יותר מזה, כפר סבא הייתה מושבה חקלאית ובמושבות קדמה הופעת מכבי להופעת הפועל. במושבות רבות הייתה אגודת מכבי מסגרת הספורט היחידה. בנוסף, ראשי הפועל גילו יחס עוין לכדורגל ואפילו ניסו למנוע (ללא הצלחה) הצטרפות של קבוצות הפועל להתאחדות לכדורגל, שנוסדה ביוזמת מכבי.

הסיבה הייתה דמוגרפית. בסביבה נמצאו מקורות מים עשירים וכפר סבא קיבלה אופי של מושבת פרדסים, מה שחייב העסקת פועלים רבים (כמחצית האוכלוסיה) – והפועלים הצטרפו להפועל.

הקמת הפועל כפר סבא הייתה צעד נוסף של הפועלים לכיבוש הכוח הפוליטי במושבה, אבל היו גם כאלה שכעסו על פירוק הקבוצה הבלתי מפלגתית לטובת הקמת קבוצה מזוהה מבחינה פוליטית. אחד מהם, אברהם דרויאן, פנה למרכז מכבי, ששמח להקים סניף חדש. מכבי כפר סבא קיבלה מהמרכז ציוד ספורט, אבל למעשה זאת הייתה אגודה הרשומה על הנייר בלבד מכיוון שהציבור הפוטנציאלי שלה היה מסורתי ברובו והתנגד למשחקי כדורגל בשבת (נשמע מוכר?).

הפועל כפר סבא(צילום: מתוך "מגרש ביתי")

בהמשך מכבי החליטה שאין טעם ללכת בעקבות הפועל ולהירשם בהתאחדות לכדורגל, והסכימה להשאיל את ציוד הספורט שקיבלה ממרכז מכבי ולא היה בו שימוש. האגודה שקיבלה את הציוד בהשאלה הייתה הפועל כפר סבא דלת האמצעים.

המפנה הגיע מספר שנים מאוחר יותר, ב-1933. איכרי המושבה החלו להעסיק פועלים ערבים, מה שיצר מאבק של ממש על העבודה העברית. פועלים מכל הארץ נזעקו למשמרות מחאה והדרך של איכרי כפר סבא להביע את זעמם על מוסדות ההסתדרות הייתה לסייע לחידוש פעילותה של אגודת מכבי. חלק מאנשי הפועל כפר סבא עברו למכבי, ובראשם יוחנן שיינפיין, בנו של המתיישב הראשון ומטובי הכדורגלנים בהפועל, שהיה גם גיסו של אברהם דרויאן, יו"ר מכבי כפר סבא. הקרע הפוליטי והזליגה למכבי גרמו לשיתוקה של הפועל, ובסוף 1933 היא הודיעה להתאחדות על הקפאת חברותה.

ב-1938 נעשה ניסיון להקים קבוצת ספורט חדשה במושבה, בית"ר כפר סבא, בתגובה לתלייתו של איש אצ"ל, שלמה בן יוסף. חלק מאנשי מכבי, חברי הארגון, הקימו קבוצת כדורגל שפעלה זמן מה ואפילו הספיקה לקיים משחק נגד מכבי רעננה. ההתפתחות הזאת הביאה דווקא לחידוש בפעילות במכבי, שהייתה הקבוצה הראשונה במושבה שהשתלבה במשחקי הליגה אחרי הרגיעה שהשתררה בארץ ב-1939 עם סיום המרד הערבי.

מכבי כפר סבא ב-1934(צילום: מתוך "מגרש ביתי")

מיזם בית"ר כפר סבא לא קרם עור וגידים, והאגודה הוקמה רק ב-1962. מכבי כפר סבא מצידה שובצה במחוז שומרון בליגה ג' (הליגה השלישית) יחד עם קבוצות כמו הפועל כרכור, בית"ר בני ברק ובית"ר מחנה יהודה. בין השחקנים בקבוצה היו שמשון סקיבין, יוחנן שיינפיין, אפרים זטלר, בן עמי שפירא, לוי אנצ'יקובסקי והשוער יאיר לויטה, לימים האיש החזק בהפועל כפר סבא.

מכבי כפר סבא מצאה מגרש חדש, אחרי שעל הקודם היו תוכניות בנייה, אבל המועצה המקומית אילצה אותה לשתף פעולה עם אגודת הפועל בהכשרתו. בהיעדר מימון, המגרש הוכשר על ידי שחקני שתי הקבוצות ואוהדיהן. הפעולה הזאת עוררה את הפועל כפר סבא, שנרשמה גם היא לליגה ג'. בין השחקנים היו ישראל חיימוביץ', שמואל שפגט, חנניה גרוצקי ובני הדודים מיכאל ונחום אברוצקי. מיכאל אלמוג, כיהן בהמשך כיו"ר ההתאחדות לכדורגל.

הפועל כפר סבא פתחה את עונת 1940 טוב יותר והובילה את טבלת מחוז שומרון, אבל בהמשך מכבי התאוששה ועקפה אותה בזכות גורם חדש אז בתחום הכדורגל – מאמן. קבוצות בליגות הנמוכות לא נזקקו באותה תקופה לשיטת משחק וכוחן בא להן מחוסנם של השחקנים ומהכישרון הטבעי שלהם. מכבי כפר סבא הייתה הראשונה שהחליטה להעסיק מאמן, ומרכז מכבי מימן את מינויו של גאול מכליס, אחד הכישרונות הראשונים מבין ילידי הארץ, ששיחק במכבי פתח תקווה ובמכבי תל אביב. ימים ספורים לפני שהצטרף למכבי כפר סבא כמאמן, הוא הבקיע שער בניצחון 1:5 של נבחרת ארץ ישראל על לבנון.

גאול מכליס (צילום: מתוך "מגרש ביתי")

בהנהגתו של מכליס, מכבי כפר סבא סיימה את העונה במקום הראשון והייתה אמורה לעלות לליגה ב', אלא שההתאחדות החליטה לקיים משחקי מבחן בין אלופות המחוזות לסגניות שלהן. במכבי כעסו וטענו שמרכז מכבי רוצה להעניק להפועל כפר סבא הזדמנות נוספת. למרות זאת, משחקי המבחן יצאו לדרך. הפועל כפר סבא מינתה בינתיים גם היא מאמן, מרדכי חרמוני, שחקן של המועדון בעבר שעבר לשחק בהפועל הרצליה מהליגה הראשונה והיה חופשי בגלל פגרת הקיץ.

משחק המבחן הראשון בין הפועל למכבי הסתיים ב-0:0, אבל שער של ינאי גרושקביץ' הכריע את המשחק השני לטובת הפועל. זה היה הניצחון הראשון והיחיד של הפועל על מכבי, אבל הוא הספיק לה כדי להבטיח את העלייה לליגה ב'.

פרשת המבחנים גרמה למתיחות בין מרכזי הספורט, והם הקימו ליגות נפרדות, בהן הפועל כפר סבא התגלתה כקבוצה חלשה שהשתרכה בתחתית הטבלה ואילו מכבי דווקא הצליחה בליגה שלה. המרכזים הגיעו להסכם פשרה, במסגרתו מכבי כפר סבא צורפה לליגה ב', והליגות הסדירות חודשו. מכבי המשיכה ביכולת הטובה שלה והתייצבה במקום הראשון, בין היתר בזכות ניצחון 0:3 על הפועל בדרבי הראשון (והיחיד) שהתקיים בכפר סבא במסגרת הליגה השנייה.

הפועל כפר סבא מצידה נקלעה למשבר בגלל הבעיות הכלכליות שפקדו את היישוב היהודי בכלל ואת המושבות החקלאיות בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה. ענף ההדרים שותק, פרדסים ננטשו, הפועלים נדדו למקומות האחרים וגם קבוצת הכדורגל של הפועל התקשתה להתקיים. לקראת סיום 1941 הפועל כפר סבא הודיעה על הפסקת פעילות וכל התוצאות שלה בוטלו.

מכבי כפר סבא לא הושפעה מהמשבר הכלכלי והיא הייתה אפילו בדרך לעלות לליגה הראשונה,

אבל אירוע אחר גרם להתמוטטותה. ב-9 בינואר 1942 נעצר בתל אביב שחקן הקבוצה יהושע בקר במהלך שוד מזוין שנועד לממן את פעולותיה של מחתרת לח"י. הוא נידון למוות, אבל גזר הדין הומר למאסר עולם. במקביל, הבולשת הבריטית פתחה במצוד אחרי אנשי לח"י, שרבים משחקני מכבי כפר סבא היו חברים בה. חלק מהם נעצרו, אחרים ירדו למחתרת והקבוצה לא הייתה יכולה להמשיך לפעול.

באפריל 1942 הודיעה מכבי כפר סבא על הפסקת פעילותה בליגה, שהידלדלה בינתיים בעקבות פרישתן של קבוצות נוספות. הפסקת הפעילות נעשתה בתיאום עם מכבי נתניה, היריבה העיקרית של מכבי כפר סבא בליגה ב', והיא כיסתה את חובותיה של האגודה המתפרקת. ההיסטוריון ד"ר שמואל דותן ז"ל מציין בספרו "מגרש ביתי", שעוסק בתולדות הספורט בכפר סבא, שזה היה המקרה הראשון והיחיד בתולדות הספורט בארץ שאגודה התפרקה בשל מעורבות חבריה בפעילות מחתרתית.

זה היה סופם של משחקי הדרבי בהשתתפות הפועל כפר סבא, והפרק הבא ייכתב במשחק הגביע נגד בית"ר כפר סבא בערב.