בית"ר ירושלים - סרט אליפות

הסיפור פה הוא לא היריבות בין בית"ר לסכנין. הסיפור הפעם בכלל לא קשור לסכנין. הסיפור הוא בית"ר ורק היא. על בית"ר של העונה חייבים לעשות סרט. לא דוקומנטרי כמו "בית שאן סרט מלחמה" המעולה של רינו צרור, אלא אחד הוליוודי, מתוסרט. עם איתי טיראן בתפקיד איתי שכטר, למשל. כזה שמי שיראה עוד הרבה שנים לא יאמין שזה אמיתי. קבוצה שמתנהלת כמו ג'ונגל. בכאוס מקצועי, עם מאמן בובה שעושה מה שהבעלים אומר לו, עם בעלים שבכלל לא אמור להיות בעלים כי הוא עבריין מורשע. עם נציג בעלים ששומר לו בעצם על הקבוצה. עם מאמן חמישי מתחילת העונה, עם בלגנים עם יוסי בניון. השחקן הכי טוב מושבת כבר חודש. וזה לא עוצר אותם. כלום לא עוצר אותם. ההתקפה הכי טובה בליגה בפער. יותר מבאר שבע, יותר ממכבי תל אביב. בהרבה. נקודה ממקום ראשון.

כאמור, ג'ונגל. אין הגנה. יש התקפה, משחק בלגן וזה עובד. דקה 37, ההגנה מתפרקת, קליימן מפשל. סכנין ב-0:2 בטדי . נראה רע. מה עושה בית"ר? גול קבוצתי נפלא שבא תוך חמש דקות, קצת לפני המחצית ומכניס את טדי כולו לאטרף, לקראת מחצית שנייה מהסרטים. עד כמה הקבוצה הזאת ג'ונגל? זה מתבטא נהדר בשני החילופים הראשונים שלה: אופיר קריאף, שנמצא בבית"ר בערך שבוע. בקושי התאמן עם החבר'ה. מה הוא עושה כמעט בנגיעה הראשונה? דאבל פס עם ז'אורז'יניו, עוד אחד עם שכטר שמחזיר לו עם העקב ובום לפינה. כאילו משחקים יחד מהילדים. תיאום עיוור. גול גדול. זו בית"ר של השנה, הכל הפוך וזה הולך. הרי זה חילוף שבכל קבוצה אחרת השחקן נראה לא מחובר והפרשנים זועקים: "איך המאמן מכניס דווקא שחקן שבקושי התאמן עם הקבוצה?!" בבית"ר זה הופך את המאמן (אולי בכלל את טביב, בעצם?, מי נתן פה את ההוראה?) לגדול.

בית"ר חוגגת(צילום: אוהד צויגנברג)

הלאה, לחילוף השני. ז'אורז'יניו נפצע. מי גוער בבניון להתחמם? שכטר. לא בן זקן המאמן, אלא הקפטן. מה עושה המאמן בנדון? לא מגיב. איפה ייגמר הטירוף? לאן ייקח אותנו הג'ונגל הזה? אל תתפלאו אם עד הסוף. איך שבאר שבע נראית כרגע ובשל העובדה שגם למכבי יש המון בעיות, אל תהיו מופתעים אם זו השנה של בית"ר ואם הקרקס הנודד של אלי טביב לא יעשה הופעה אחרונה בחגיגות בגן סאקר

כשהייסטר דפק את הבומבה שלו, שהייתה למעשה המסמר האחרון בארון של סכנין במשחק הזה, הכניס בנין את סארי פאלח. חילוף הגנתי, במקום מוגרבי. החלטה נכונה, כי הוא הבין שהקבוצה שלו כבר לא תחזור ולא רצה לקבל תבוסה שלסכנין יהיה קשה לקום ממנה. לא כך הוא רצה שקבוצתו תיראה בבכורה שלו. התפרקות טוטאלית. למרות שבמקרה הזה, כאמור, זה פחות סכנין ויותר בית"ר המאנית-דיפרסית. אבל את טל זה בטח לא מנחם. מצחיק שדווקא אז הגיע מצב מעולה לסכנין לצמק ל-4:3. שיגעון, כבר אמרנו.

ועוד משהו, בקטנה: תחשבו כמה פחות כיף היה לראות דרבי תל אביבי, או מכבי תל אביב נגד מכבי חיפה, או בית"ר נגד הפועל, בלי קהל של אחד הצדדים. את היריבות בין בית"ר וסכנין תידלקו היטב אוהדי הקבוצות, אבל גם פוליטיקאים וגם התקשורת. כי יריבות כזאת מביאה רייטינג. אז תמיד כיף יותר לראות ולשדר משחקים בהם יש "דם רע" בין הצדדים והמשחק יותר יצרי וחם וכך גם הקהל. אבל צריך לדעת להעביר את הגבול במקום ספורטיבי, כזה שלא מביא החלטה(מוצדקת כרגע) להדיר מחנה אחד של אוהדים ממנו. כולי תקווה שיבוא יום וקהל של סכנין יחזור לטדי וזה של בית"ר לדוחא, ושחס וחלילה התופעה של קהל ביתי בלבד לא תתפשט ליתר משחקי הליגה, כמו שקורה בארגנטינה למשל. זה רק ספורט, חברים.