קבוצת ספורט - מקום עבודה לכל דבר
למה לומר שאלכסיס בגד בארסנל? כמו כל אדם, הוא רק רצה להתקדם בחיים למקום בו יוכל להצליח יותר
השבוע הושלמה אחת ההעברות הגדולות בתולדות הליגה האנגלית - חלוצה של ארסנל, אלכסיס סאנצ'ס נדד צפונה ליריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד, כשתמורתו הנריק מחיטריאן נשלח ללונדון. אוהדים רבים של ארסנל ובעולם הכדורגל קוראים לזה "בגידה", אבל אלכסיס בסך הכל רצה לעשות מה שכל אחד בעולם רוצה לעשות: להגיע להישגים בתחומו.
בעולם ורוד ומושלם, כל שחקן היה מתחיל וגומר את הקריירה שלו במקום נעוריו בו גדל. מסי בניואלס, רונאלדו בספורטינג ואותו אלכסיס בכלל בקוברלואה הצ'יליאנית. אבל שחקני הכדורגל, בדיוק כמו אנשים "רגילים", רודפים אחרי כסף והצלחה במקצוע. תחשבו רגע שהתחלתם בחברה קטנה וטיפסתם כל הדרך להיות דמות מפתח במקצוע שלכם. אתם בחברה טובה, אבל היא לא באמת שואפת להיות הטובה והגדולה ביותר. היא מוכרת רעיונות לכל חברה מתחרה, ואז בוקר אחד מגיעה הצעה מאותה חברה גדולה שלוקחת תמיד את הרעיונות, בנוסף לקידום המקצועי גם יש קידום בשכר. תנו לי לחסוך כאן את השאלה, בוודאי שהייתם עוזבים.
לא רק עולם הכדורגל חוטא בדבר הזה, גם הכדורסל. נכון שישנה טיפה בעייתיות בדרך בה לברון בחר "לקחת את הכישרון שלו לסאות ביץ'", אך האם אתם הייתם העובדים הטובים ביותר במקצוע שלכם בחברה קטנה עם בעלים משוגע הייתם מתפשרים? אז למה שלברון יתפשר?
אולי זה דיון חסר משמעות, כי זה מה שמיוחד בספורט - האמוציות והחיבור למקום, אבל ב-2018 צריך להתחיל להסתכל על ספורט כעבודה לכל דבר.