גם מסאי דגו אשם בפיטוריו / טור
המאמן לא התאמץ למצוא שפה משותפת עם הבעלים המשלם את משכורתו. אלה שמביעים זעזוע מהמהלך של יצחק שום בכפר סבא שוכחים שהכדורגל הפך כבר מזמן לעוד תחום עסקי שבו צריך גם לדעת להסתדר עם הבוס
מסאי דגו הוא אהוב הקהל ופורץ דרך עבור קהילת יוצאי אתיופיה. הוא פוטר מהפועל כפר סבא כשהיא במקום השני בטבלת הליגה הלאומית, אחרי שבתחילת העונה לא היה ידוע אם היא בכלל תמשיך להתקיים. מנגד, הצטיירה לפתע תדמיתו של יצחק שום, המפטר, כרשע. רבים הביעו זעזוע מהמהלך. אלא שבחינה נוספת ומעמיקה יותר של הדברים מראה כי לא כל האשמה נופלת על שום.
כשהכדורגל עבר לעידן המקצועני ואנשים פרטיים רכשו קבוצות, נפגמה חלק מהרומנטיקה בספורט. הכדורגל היה לעוד תחום עסקי, כמו הרבה עסקים אחרים. האוהדים, הדבר הטהור היחיד בספורט, התחברו לרגש ולסמל, אבל אף אחד מהם לא שילם אגורה להחזקת הקבוצה כמו שעושים הבעלים.
בואו נחזור לכמה דוגמאות למה שקרה מאז מהפכת הבעלים בכדורגל הישראלי:
1. איזי שרצקי פיטר את בני בן זקן מקריית שמונה, משום שלא קיבל את דרישתו להכליל בהרכב את אחמד עאבד. שרצקי, שמביא את הכסף מהבית, ראה בכך הפרה בוטה של מעמדו כבעלים וראש המערכת. הרי הוא היה אמור לשלם לו את משכורתו. היום, בן זקן מתנהל בקושי מול הבעלים ("בהרחקה") אלי טביב, שמתערב בעבודתו. האם לקח שרצקי הוא שמנחה את בן זקן להתמתן ולקבל את הגזירה? לא נראה שבן זקן של קריית שמונה היה מוכן לעבוד בתנאים של בן זקן בבית"ר ירושלים.
2. בזמנו, אורי אוזן קיבל לראשונה מקום בהרכב מכבי נתניה, כשאביו מאיר היה אחד הבעלים. בתחילה הדבר עורר התמרמרות אצל חלקים מהקהל. בהמשך, אוזן השתפר מאוד, לא נדרש עוד למטרייה של אבא ואף קיבל חוזה נחשק במכבי חיפה.
3. בתחילה, רבים ראו בהרכבת טום בן זקן ב-11 של מ.ס. אשדוד מהלך לא מקצועי אלא כפוי. כיום, טום, שקיבל את הניסיון הדרוש לאחר ההרצה הממושכת, הוא מגן לגיטימי בליגת העל.
4. בימים שלפני סוף תהילת הפועל פתח תקווה, גיא שמיר שיחק בהרכב הקבוצה. אביו, מאיר, היה הבעלים. סביר שהמאמנים עשו חשבון בעת שהרכיבו את ה-11. גיא, אגב, היה שחקן לגיטימי לחלוטין, אם כי לא סופרסטאר.
עכשיו הגענו לנכדים ולסבים. שאלת שילובו או אי שילובו של טום שלח, נכדו של יצחק שום, היוותה מלכתחילה חומר נפץ עם פוטנציאל לרעידת אדמה עקרונית, בקנה המידה הספורטיבי, כמובן. בהתחלה נטען כי שום קנה קבוצה לנכדו וזו מטרתו. בשבועות הראשונים בליגה, מסאי דגו לא היה נלהב לשלב את הנכד בהרכב הקבוצה, שרצה קדימה בצורה מפתיעה. כששיחק, הראה טום שהוא שחקן אמין לגמרי. זה כמובן לא היה צריך להשפיע על החלטות ההרכב והשיטה של דגו - אבל הוא פעל כמו שראה לנכון. אחרי המשחק בו שותף שלח רק כמחליף (לטענת דגו בגלל שינוי השיטה), סבא-שום הודיע לו על פיטוריו.
האם המהלך לגיטימי? אין זה בניגוד לחוק, למרות שהדבר נעשה בניגוד לדעת האוהדים. דיברתי אתמול עם מספר בעלים על הגבולות שלהם. אחד מהם, שמחזיק כבר כמה שנים קבוצה על פני המים, אמר: "כדורגל הוא כמו מפעל בתעשייה. אם אין התאמות בין בעל הבית למנכ"ל, או לצורך העניין בכדורגל מאמן הקבוצה, הוא יפטר אותו. מסאי היה צריך להיות רגיש וענייני יותר כלפי האדם שמשלם לו את המשכורת. ואם שום טוען ששלח זו לא הסיבה היחידה, כנראה שהוא ראה דברים אחרת ממסאי דגו. מועדון כדורגל כיום הוא מערכת שלמה שהקבוצה אינה הדבר היחיד בו. חייבת להיות הסכמה בין המאמן לבעלי המועדון".
שום עצמו עף בשנה השנייה שלו כמאמן פנאתינייקוס ב-2004/05 בגלל חילוקי דעות עם הבעלים, למרות שקבוצתו דורגה ראשונה ביוון והוא רשם ניצחון ראשון בשלב הבתים בליגת האלופות. זה קרה אחרי עונה קסומה של דאבל ייחודי לפנאתינייקוס והשארת היריבה השנואה אולימפיאקוס עם אפס תארים.
באילנות גבוהים יותר, רומן אברמוביץ' חתך את אברם גרנט מהמועדון, תקופה קצרה אחרי שהיה קרוב במרחק של פנדל מהבאת גביע האלופות לסטמפורד ברידג'. שתי הדוגמאות מראות עד כמה הכדורגל עסקי ויצרי.
יצחק שום לא נקי בסיפור פיטורי מאמן כפר סבא, אבל גם מסאי דגו אשם מכיוון שלא התאמץ להגיע לשפה משותפת עם הבעלים המשלמים את משכורתו. הטיעונים שלו שהתמנה על ידי הבעלים הקודמים סתיו שחם לא רציניים, מפני שאילו שום רצה בהבאת מאמן אחר, הוא היה עושה זאת. צריך לקוות שטום שלח, שעל גבו אירעה המחלוקת המדוברת, יהיה מספיק חזק כדי להתנתק מהנושא. ככלות הכול, הוא שחקן לגמרי לא רע.
לפנייה לכתב/ת 
