חמשת חודשי הקריסה של ריאל מדריד
אז מה בעצם קרה מאז הניצחונות על ברצלונה בסופר קופה? שובע, היעדר תחרות, נפילה בכושר וקיפאון של המאמן. התוצאה היא שאנחנו בינואר, ורק ליגת האלופות נותרה לבלאנקוס
בקיץ האחרון הכול נראה אחרת. בסיום הקלאסיקו השני תוך חמישה ימים, ריאל מדריד ניצחה בסנטיאגו ברנבאו 0:2 ללא רונאלדו, איסקו ובייל, השלימה 1:5 בסיכום הכללי וזכתה בסופר קופה הספרדי תוך הפגנת דומיננטיות מרשימה על פני הקטלאנים. תשעה ימים לפני כן זכתה ריאל בסופרקאפ האירופי על חשבון מנצ'סטר יונייטד. המועדון הוסיף לארונו שבעה תארים תוך שנה וחצי, אז מונה זינדין זידאן למאמן הקבוצה כמחליפו של רפא בניטס. ריאל נראתה קבוצה התקפית, מלאת אופי ובעיקר – גדולה על כל השאר.
חמישה חודשים לאחר מכן, באותו אצטדיון מתרוצצים להם אותם שחקנים, אך זו לא נראית אותה קבוצה. המשחק בין הבלאנקוס לוויאריאל נגמר בכך שידה של "הצוללת הצהובה" על העליונה עם 0:1 קטן משערו של פבלו פורנלס בדקה ה-87. לאחר מכן הגיעו ניצחונות על לגאנס ולה קורוניה, אך ביום רביעי הקבוצה הפסידה בבית 2:1 ללגאנס והודחה מהגביע. הקבוצה נראית עייפה, חסרת אנרגיות ובעיקר חסרת מעוף. המרחק מבארסה עצום. אז מה בעצם השתנה בחמשת החודשים האחרונים?
שובע
בסיס השחקנים של ריאל משחק יחדיו כבר שנים רבות. השינויים אשר התבצעו בו מקיץ לקיץ היו מינוריים (ובניגוד גמור למסורת של ריאל מדריד, במיוחד תחת הנשיא פלורנטינו פרס). סגל השחקנים הזה עשה היסטוריה. הוא היה הראשון לזכות פעמיים ברציפות בליגת האלופות תוך כדי ניצחונות גדולים על באיירן מינכן ויובנטוס. בנוסף לכל, הוא זכה באליפות ספרד בעונה שעברה. אך כעת הוא פשוט לא מצליח לגייס מספיק מוטיבציה לשחק נגד קבוצות כמו ג'ירונה או לבאנטה אל מול אלפים בודדים ביציעים. אחרי כל כך הרבה תארים וחוסר רענון בסגל, יותר מטבעי שתהיה ירידת מתח במשחקים הפחות אטרקטיבים.
תחרות על מקום בהרכב
בקיץ האחרון עזבו את המועדון שחקנים כדוגמאת דנילו, פפה, קונטראו, חאמס רודריגס, מריאנו ומוראטה. כולם היו שחקני ספסל רוב העונה, אך אלה אותם שחקנים שהרכיבו את הספסל האיכותי באירופה, חלקם אף יכול לשחק בהרכבן של חלק מהקבוצות האיכותיות ביבשת. במקומם הגיעו תיאו הרננדס, ואייחו, חכימי, סבאיוס, יורנטה ומיוראל. המשותף לכולם הוא שהם שחקנים כישרונים מאוד מצד אחד, אך צעירים וחסרי נסייון מן העבר השני. גילם הממוצע של ששתם הוא 20 וחצי.
על אף שזידאן נוהג לבצע רוטציה במשחקים אשר נחשבים לקלים, ההיררכיה הברורה בסגל גרמה לחוסר תחרות על המקום בהרכב וכתוצאה מכך, עוד סיבה טבעית לירידת מתח. בואו ניקח את דני סבאיוס כדוגמה, הקשר בן ה-21 שהגיע הקיץ מריאל בטיס במקום חאמס רודריגס שעזב לבאיירן (עקב חוסר בדקות משחק, אגב). סבאיוס הגיע אחרי עונה מוצלחת במדי בטיס. בעברו היה מהשחקנים הבולטים בנבחרת ספרד הצעירה וכונה "אינייסטה הבא". בקיץ ארסנל ויובנטוס התעניינו, אך הרציניות ביותר היו בארסה וריאל אשר נאבקו בכדי לזכות בשירותיו של הספרדי הצעיר - עד כדי כך שעוד לפני ההכרעה היכן יחתום, התקשורת הספרדית התעסקה בציוצים של השחקן הצעיר מעברו. ציוצים נגד קטאלוניה ופיקה - ובעד מסי.
כחצי שנה לאחר הצגתו הרשמית בסנטיאגו ברנבאו, סבאיוס שיחק בשישה משחקי ליגה בסך הכול. זהו ממוצע של כ-31 דקות למשחק. כשברור כשמש שהמחליפים ישארו מחליפים, התחרות קטנה יותר וכך גם המוטיבציה להוכיח את עצמך. סיבה זו, כמו הקודמת, יכולות להסביר במעט את הירידה התלולה בכושר המשחק של שחקנים כמו מרסלו, איסקו, בנזמה ורונאלדו, מה שמוביל אותנו לקושי הבא של הקבוצה.
רגל מסיימת
"מה שקרה לנו מול ויאריאל קורה לנו כל העונה: אנחנו משחקים טוב, נלחמים, מייצרים מצבים - אבל לא מצליחים להבקיע. להם היו שניים-שלושה מצבים - והם הבקיעו. אין דרך להסביר את זה. אלה היו שלוש נקודות חשובות". את הדברים הללו אמר קשר הקבוצה קאסמירו לאחר אותו הםסד, ובכך תיאר במדויק את אחת מהבעיות הקשות ביותר של ריאל העונה.
לאחר מכירת מוראטה לצ'לסי תמורת כ-80 מיליון אירו, מצבת החלוצים של ריאל העונה עומדת על מיוראל, בנזמה ורונאלדו. ממיוראל, בוגר הקסטיליה שחזר מעונת השאלה בוולפסבורג, לא היו ציפיות גבוהות. אך האכזבה מרונאלדו ובנזמה עצומה. דעת הקהל כלפי בנזמה תמיד הייתה חלוקה, אך מלבד זידאן, גם המאמנים הקודמים של ריאל (פלגריני, מוריניו, אנצ'לוטי ובניטס) נתנו לו דקות משחק רבות. יחד עם זאת, נראה העונה שלכלל הקהל נמאס. קול שריקות הבוז מלווה את בנזמה במשחקים הביתיים, לאור היכולת החלשה והמחסור ב"מספרים על המגרש": שני בישולים ושני שערים.
"מוראטה לא משחק הרבה כי בנזמה הוא השחקן המתאים ביותר לשחק לצד רונאלדו", אמר מאמן הקבוצה לשעבר קרלו אנצ'לוטי במהלך חודש מאי של השנה שעברה. המספרים המפלצתיים של הפורטוגלי, מלך השערים של ריאל וליגת האלופות בכל הזמנים, הצדיקו את הקרדיט הרב לבנזמה. העונה זה לא המצב. שישה שערי ליגה בלבד (!) מצביעים על ירידה תלולה ביכולת של כריסטיאנו השנה. עקב גילו המתבגר (33 בקרוב) נראה שהוא איבד חלק מיכולות הדריבל והזריזות המפורסמות שלו.
בעונה שעברה הוא הוצב בחוד בכדי לחפות על החסרונות החדשים הללו. אם בחודשים האחרונים של העונה שעברה המהלך הזה הסתמן כמהלך גאוני (הבווארים ממינכן יעידו על כך, אחרי החמישייה של הפנומן בצמד המשחקים מולם), העונה המצב שונה. נראה שרונאלדו לא מרגיש בנוח בחוד, מתוסכל ובעיקר הרחק הרחק מהנמסיס מסי – אשר מוביל את ברצלונה לפסגת הליגה עם 17 שערים ותשעה בישולים. שמועות על חוסר שביעות רצון ושאיפה לחזור ל"שדים האדומים" ממנצ'סטר תמיד היו, אך יכול מאוד להיות שבעקבות היכולת הירודה פחת גם מעמדו בחדר ההלבשה (נראה שהקבוצה משחקת פחות ופחות "בשבילו"), כך שאל תתפלאו אם נמצא בקרוב את רונאלדו חזרה באנגליה, כשפריז וארה"ב גם נמצאות על הפרק.
זידאן
כשמסתכלים על מאמני ריאל מדריד בשני העשורים האחרונים, ניתן להגיע למסקנה אחת ברורה: כדי להצליח לאורך זמן במועדון כמו ריאל מדריד, כזה שלאורך שנים התגאה שהוא רוכש את השחקנים הטובים ביותר על פני הפלנטה, לא צריך להיות טקטיקן-על כמו מוריניו, או אחד שגדל בתוך המועדון כמו בניטס. ריאל צריכה מנהל טוב שיידע להתמודד עם כמות האגואים בחדר ההלבשה ולאחד אותם סביב מטרה, קר רוח שלא יעשה יותר מדי כותרות או ימשוך יותר מדי את תשומת הלב מהשחקניו. לא לחינם מאמנים כמו דל בוסקה ואנצ'לוטי הצליחו לזכות עם המועדון בליגת האלופות ובכבוד רב מכוכבי הקבוצה, זאת על אף שמעולם לא נחשבו לטקטיקנים הגדולים בעולם, כל אחד בזמנו.
זידאן הוא בהחלט כזה. שליו, "קול" שלא נותן לשום דבר לחדור אליו, כריזמטי מאוד ומעבר לכך – הוא זינדין זידאן. אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריית המשחק, כזה שיודע מה עובר בראש של השחקנים שלו, כזה שכולם, כולל כולם, יכבדו. לא כמו הפיאסקו תחת בניטס או המחנות בחדר ההלבשה שהיו תחת מוריניו. כשמונה למאמן הקבוצה, זידאן החליט להכניס את קאסמירו להרכב הקבוצה על חשבון חאמס בכדי להוסיף קשיחות לקישור הרך של הקבוצה. החזון היה שהברזילאי יהיה "מקאללה החדש" של ריאל.
המהלך הצליח ונתן לשחקני הקבוצה, השחקנים הטובים בעולם, לעשות את העבודה שלהם בעמדות שנוחות להם – מה שהוביל לרצף של זכייה בתארים. אך דווקא עכשיו, כשהמצב קשה, מצופה מזידאן ליותר. פתאום התחילו הביקורות על החילופים הקבועים. פתאום התחילו הביקורות בנוגע לקרדיט המוגזם למספר שחקנים ובראשם בנזמה, עם שמועות בנוגע לאפליה לטובה על רקע המוצא. יחד עם זאת, כשקיבל את תפקיד המאמן הראשי, האם ניתן היה למצוא אוהד אחד ביציע שלא היה קונה שנה וחצי חלומיות כל כך בתוספת לחצי שנה מאכזבת שכזו?
אסור לשכוח שבסופו של דבר, מדריד היא קבוצת הבוגרים הראשונה של הצרפתי ויש לו עוד הרבה מה ללמוד. אחרי שידע לאחד את כולם סביב המטרה לזכייה בכל התארים, הגיע הזמן לרעיונות חדשים. אולי כדאי לעשות שינויים בחלון העברות הנוכחי בכדי לרענן את השורות – זידאן מתעקש להיאחז בסגל הנוכחי על אף מורת רוחם של האוהדים. ואולי כדאי לנסות לשלוף שפן מהכובע. למשל הברקה טקטית כלשהי שתצליח לייצר משחקניו יותר. מאמן מנצ'סטר סיטי כיום ושל היריבה השנואה מקטטלוניה בעבר יכול להוות השראה. הרי כשמונה למאמן ריאל המאכזבת, הוא כונה "הפפ גווארדיולה של ריאל מדריד".
בסופו של דבר, סגל השחקנים של הקבוצה הוא מהטובים בעולם, אם לא הטוב ביותר. מי שמנצח משחקים הם אותם השחקנים. גם ספסל השחקנים צעיר ומוכשר מאוד - מה שמצביע על בנייה לעתיד. כרגע בליגה הקבוצה קרובה לתחתית יותר מאשר לצמרת. למרות זאת, ביום נתון הם יכולים להביס את פ.ס.ז' בשמינית גמר ליגת האלופות ולהתקדם בטורניר בדרך לזכייה בגביע בעל האוזניים הגדולות בפעם השלישית ברציפות – בכך לקבוע היסטוריה עוד העונה. הניצחון על לה קורוניה יכול להעיד על יציאה מהמשבר. אם זה יקרה, מי יזכור את החודשים האחרונים?
לפנייה לכתב/ת 
