דמעות התשוקה של יוסי בניון

הדמעות של יוסי בניון ודאי נגעו ללב של ספורטאים רבים ואוהדי כדורגל מכל הקבוצות. הוא נאלץ לעזוב את בית"ר ירושלים לאחר שעסקן מניפולטיבי ושתלטן, מאמן חסר כישורי מנהיגות וכדורגלן עבר שמבזה את המקצוע חברו יחד, והראו לו את הדרך החוצה בשתיקה הכי רועמת שיש. אם נשים לרגע את הרכילות בצד, מדובר כאן ברגע מדהים של תשוקה אמיתית, שחשוב יותר מכל מה שרצוי לזכור מהסיפור הזה. תשוקה לכדורגל, אהבת המשחק, דבר נדיר במחוזותינו, הערך המוסף שגרם לבניון להיות בולט מעל כל שחקן ישראלי שדרך על הדשא בעשרים השנים האחרונות.

התשוקה הבוערת של יוסי בניון למגרש הירוק התגלתה כשהיה בן 17, אז חווה טרגדיה ספורטיבית עם ירידת הליגה של הפועל ב"ש. מאז, יעידו אוהדים רבים של קבוצות שונות – לא זכור רגע שובר לבבות של כדורגלן שזה הרגע טעם את טעמו של הפסד כואב. אל תלכו רחוק, בשנה האחרונה מכבי ת"א הפסידה בגמר הגביע והפועל ת"א ירדה ליגה – האם זכור לכם שחקן משתי הקבוצות שהתרגש מזה יותר מדי? בניון התרגש היום הרבה יותר בבית וגן – לא בגלל טרגדיה ספורטיבית, הרי בסך הכל מדובר במעבר צפוי שלו מקבוצה בינונית אחת לקבוצה בינונית אחרת – אלא כי הוא אוהב את המשחק, ועסקנים אורחים ניסו לכבות לו את האהבה.

יוסי בניון(צילום: ראובן שוורץ)

יוסי בניון יצר לעצמו קריירה של אלוף. אין לו הרבה תארים, אין לו הישגים מרשימים עם הנבחרת וגם אין קהל ספציפי בארץ שסוגד לו – אך הוא ידע בזכות הכישרון, ההשקעה העקבית והתשוקה להגיע לפסגות שהיו בזמנו (וגם כיום) כמעט בלתי-אפשריים לכדורגלן ישראלי, לבטח בשנים בהן הכסף הגדול החל לשחק תפקיד באירופה. הוא שיחק במועדוני פאר ברמות הכי גבוהות, זכה להערכה רבה מאנשי המקצוע המובילים בעולם ושמר על ערכיו גם ברגעים פחות נעימים בקריירה. הוא לא מסר "שוחד ספורטיבי" לעיתונאים ולא עשה ג'סטות לסוכנים צמאי עמלות.

ומעל הכל – הוא דמות לחיקוי לדורות הבאים: שחקן שלא מסתנוור מההצלחה והכסף ונשאר בן-אדם ערכי; שחקן שיודע לכבד גם את ארסן ונגר וגם את בני בן-זקן; שחקן שמדבר עם האוהדים בגובה העיניים; שחקן שמתאמץ להוכיח שיש לו מקום בהרכב גם אם מתחריו נחותים ממנו ביכולת ובניסיון; את התשוקה הנדירה שלו למשחק אי אפשר לקנות בכסף, למעשה גם לא ניתן להזריק אותה לאף אדם, ובכל זאת חשוב לדבר עליה ולהעביר הלאה. זה הסיפור הגדול של האיש הזה. כל מאמן כדורגל, מילדים דרך נערים ועד בוגרים, חייב לספר לחניכים שלו מחר בבוקר את הסיפור על התשוקה של יוסי האדם. רק אחר-כך לדבר על הישגיו. זה השיעור הכי חשוב שחסר בכל השתלמות מאמנים.

יוסי יבחר בעצמו את הזמן לפרוש. ככל הנראה זה יקרה כאשר התשוקה של הנער מדימונה תגיע לקיצה ותוחלף בתשוקה בוערת חדשה. את החילוף הזה, לשם שינוי, אלי טביב לא יקבע.