ערן לוי – נכס הכרחי לנבחרת ישראל

לא סתם האסוציאציה הראשונה שעולה לרבים מכם, כאשר מוזכר שמו של ערן לוי, קשורה לתזונה ולהשמנה. אפילו מנוע החיפוש "גוגל" מציע לכם בראש ההצעות את התוצאה "ערן לוי שמן". יש לכך שתי סיבות מרכזיות.

האחת היא קלות דעת שבה בחר ערן לוי לנהל את רוב הקריירה שלו. הוא בחר בהרבה צמתים להיות צודק ולא חכם, הסתכסך עם מאמנים וראשי קבוצות, ניהל אורח חיים לא ספורטיבי (כמובן, בהשוואה לאמות מידה ממוצעות מקובלות) והיה בטוח שכישרון זה מספיק. השנייה היא ההתעסקות הצהובה של התקשורת בחייו האישיים. כדי למכור עיתונים ולהעצים פרשיות התקשורת תמיד זקוקה לחוליות חלשות – אנשים עם פתיל קצר שלא שמים מחסום בפה ומייצרים רייטינג ועניין לציבור. לוי תרם שנים רבות "בשר עסיסי" שמינף את הקריירה של כתבי ספורט ורכילות ובה בעת שם מקלות בגלגלים לקריירה האישית שלו.

ערן לוי(צילום: עוז מועלם)

כך נוצרה סיטואציה בה אחד משלושת השחקנים הישראלים הכי טובים בארץ, גאון כדורגל ללא עוררין, פיספס הזדמנות לחתום בקבוצת צמרת ולהוביל אותה כמנהיג בלתי מעורער. השקלול שערכו אותן קבוצות הכיל את התדמית שהתקבעה באמצעות התקשורת – והוויתור היה הכרחי. ערן לוי נתפס כמרצדס יוקרתית עם פגיעה בשאסי.

מה גורם לי לטעון שדווקא עכשיו ערן לוי ראוי ללבוש את מדי הנבחרת? יש שני נימוקים מעניינים: האחד, ערן לוי הוא שחקן של מספרים - תוצר על המגרש. כאשר מאמן מרכיב שחקן התקפי - בכל קבוצה, בכל נבחרת, בכל ליגה ובכל מפעל – הוא שואף לייצר דרכו שערים ובישולים. נכון, גם עמידה טקטית וסיוע להגנה חשובים בכדורגל המודרני, אך אם המחיר הוא חלוץ שכובש שני שערים בעונה, המאמנים לא מפיקים ממנו באמת תועלת והאסטרטגיה ההתקפית נועדה לכישלון מראש.

ערן לוי מספק תוצרת מדהימה: יש לו 346 הופעות בסך-הכל בליגת העל ובליגה הלאומית, בהן כבש 110 שערים, ממוצע של כמעט שער בכל שלושה משחקים. בארבע שנים וחצי בנתניה, כולל העונה, הוא היה שותף ל-123 הופעות, עם מאזן פנטסטי של 50 שערים ו-43 בישולים. לשם השוואה – ליניב קטן, שחקן עבר שזכה לתהילה תקשורתית רבה, היו 466 הופעות במכבי חיפה, בהן כבש 79 שערים, כשליש מהם בפנדלים. לעדן בן-בסט יש 222 הופעות בליגה, בהן כבש 65 שערים. ערן לוי מציג סטטיסטיקה אפקטיבית טובה יותר מרוב החלוצים בעבר ובהווה, פר הופעות ודקות משחק. מניה בטוחה לכל מאמן ולכל קבוצה!

הנימוק השני מתייחס לבגרות של ערן לוי. מעבר לתוצר על המגרש, ערן לוי בנה את עצמו מחדש במכבי נתניה בהדרגה. הסטיגמה קיימת אך היא מזמן לא משקפת את המציאות. במקום להיות ממורמר מכך שהוא לא זוכה להצעה מקבוצה גדולה, ומתנדנד בין תחתית ליגת העל לצמרת הליגה הלאומית, הוא בחר להיות מנהיג של קבוצה בינונית מינוס, אז בליגה השנייה, והפך אותה לקבוצת צמרת חזקה ואיכותית, כיום בין חמש הקבוצות הטובות בארץ. מגיע לו פרגון ענק.

השמאלית של ערן לוי, ברמת העוצמה והדיוק, היא מהטובות שיש לבן אנוש להציע. חוכמת המשחק הנדירה שלו היא יתרון עצום – ומאפשרת לו לנצל כל טעות מזערית של קבוצה יריבה.

בעידן בו התקשורת וסוכנים בעלי אינטרס דוחפים שחקנים מאוד בינוניים לנבחרת ישראל, גם כאלה שהשיגו באופן מקרי חוזה בליגה מעבר לים, ראוי להעניק הזדמנות אמיתית לשחקנים שמוכיחים את עצמם שוב ושוב ללא הבדל סתיו-חורף-אביב, שיודעים להביא ערך מוסף ויכולים לגרום לקהל לפנטז על תוצאות טובות יותר. ערן לוי, מודל 32, יעניק לנבחרת ישראל מה שאף אחד אחר לא מסוגל – יכולת איום על השער וניצול מצבים מקסימלי בדקות החסד המעטות מול נבחרות מוכשרות יותר.