אקס פקטור
משחק העונה מול באר שבע החזיר את דור מיכה למרכז הבמה, והזכיר לכולם עד כמה החזרת האליפות למכבי ת"א תלויה ברגליים שלו
דור מיכה התרגל בשנים האחרונות לפתוח עונה תחת מאמן שונה, בסטטוס של שחקן שצריך להוכיח עצמו בכל פעם מחדש, עד שמגיע חודש דצמבר ואיתו הקידום להרכב. השנה, עם ג'ורדי קרויף שעמד על הקווים מהרגע הראשון והכיר את הסחורה מקרוב, חל שינוי במעמדו.
שלשום עלה מיכה למשחק העונה נגד הפועל באר־שבע, כשבסגל חמישה שחקני בית (יחד איתו בהרכב שיחקו יובל שפונגין ודור פרץ, ועל הספסל ישבו טל בן־חיים ושרן ייני). על זרועו הוא ענד את סרט הקפטן, חותמת סופית למעמדו החדש. ב־45 הדקות הראשונות הוא פשוט השתלט על המשחק, ושלוש דקות מפתיחת המחצית השנייה גם בישל את שער הניצחון לאלירן עטר.
התפקיד המועדף על מיכה הוא קשר ימני, עמדה שבה היה כמעט מדי שנה מלך הבישולים (12 בעונה שעברה). אלא שפעולה אחת טובה שלו במסגרת הליגה האירופית הכתיבה עבורו תפקוד אחר. הוא בישל בכדור עומק מושלם לניק בלקמן את השער היחיד של הקבוצה במפעל, מול ויאריאל, ומאז מוצב כשחקן כנף עם משימות הגנתיות. "ג'ורדי מבקש ממני להישאר הרבה על הקו, וזה לא משנה אם אני אוהב את התפקיד או לא. צריך לשחק איפה שהוא רוצה ולעשות את המקסימום", הסביר מיכה.
לא סקורר, טבח
נגד היריבות במאבק האליפות, שאינן מסתגרות בהגנה, יש לו שטחים פנויים ויותר יכולת להביא לביטוי את כישרונו. כך היה גם בפתיחת המשחק שלשום בנתניה, אך המחצית השנייה הציגה בפניו את החלק הפחות נוח של התפקיד מבחינתו. בטח כשבצד שלו משחק טוני ווקאמה. התפקיד החדש מחייב את מיכה לרוץ הרבה יותר - 11.5 במקום 10.5 ק"מ בממוצע למשחק.
מיכה הוא לא איש של שערים (חמישה לכל היותר בעונה). ב־21 המחזורים עד כה לא כבש כלל, ושלשום העלה את מאזנו לארבעה בישולים (הקשר, שיחגוג בעוד חודשיים את יום הולדתו ה־26, גם נעדר העונה משמונה משחקים עקב פציעה דומה לזו של אלי דסה - במפרק הירך).
מיכה פספס שבועות ארוכים במהלך העונה בשל פציעה די דומה לזו של אלי דסה. שני האסים של קרויף היו מושבתים תקופה ארוכה עם פציעה בלי שהאופק היה ברור, עד שהגיעו למרפאה של הכירופרקט ד"ר רפי פרטר ברמת-אביב, שהצליח לשקם אותם בתוך מספר שבועות עד להחלמה מלאה. מיכה עוד מגיע למרפאה מדי פעם לאיזונים, ופוגש שם בין היתר את מיגל ויטור, ג'ון אוגו וטוני ווקאמה מהפועל באר-שבע. "הוא הצליח להעלים לי את הפציעה", מספר מיכה בכל הזדמנות.
לגבי הדומיננטיות וחשיבותו לקבוצה אין כל ספק. הביטחון העצמי חשוב מאוד עבורו. למעט פטר בוס שהגיע באמצע העונה ונתן לו מיד את המושכות, יתר המאמנים לא ממש החזיקו ממנו בתחילת הדרך, ואת הקרדיט הוא קיבל רק בהמשך העונה. אצל אוסקר גרסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטראן ושוטה ארבלדזה הוא עבר מסלול די דומה. את סלבישה יוקאנוביץ', שהעדיף את גילי ורמוט, הוא לא הצליח אף פעם להרשים.
גם העונה הונחתו בקריית־שלום שחקנים שהיו אמורים לדחוק אותו לספסל, כמו בלקמן, עומר אצילי ואלירן עטר, אבל הוא פילס את דרכו להרכב. ערן זהבי אמר לא פעם כי מיכה, שניפח לו את תפוקת השערים יותר מכל אחד אחר, הוא "המוסר הטוב בליגה" וגם ניסה לשכנע את הנהלת גוואנגז'ו R&F לצרפו.
לא ויתר על אירופה
לפני מספר שבועות, במהלך המו"מ עם מכבי ת"א, ניהל מיכה מו"מ מתקדם גם עם יאנג בויז השווייצרית. כמו חברו הטוב אלי דסה, הוא עזב את סוכנו אבי נימני והחל לעבוד עם חברו הקרוב
גל געש, שניהל עבורו את המו"מ מול מכבי. 220 אלף הדולר לעונה שקיבל בחוזה הקודם הוכפלו בחוזה החדש לחמש עונות, שכולל סעיף יציאה לחו"ל - חלום שאותו הוא עוד מקווה לממש.
"אני שמח שמיכה לקח את המנהיגות, יש לו הרבה יכולות", אמר עליו קרויף אחרי הניצחון במשחק העונה. "במחצית השנייה הוא התעייף בגלל העבודה ההגנתית, אבל היה לו משחק גדול". מיכה עצמו דיבר על מאבק האליפות הצמוד: "יש לנו עוד חמישה משחקים עד הפלייאוף ואנחנו חייבים לנצח בכולם. אם נמשיך באותה יכולת, עם לחימה כזו, נהיה תלויים רק בעצמנו".
אחרי ה־0:1 על באר־שבע חגגו שחקני מכבי ת"א בפאב, והרבה תסכול התפרץ שם, בשבוע של גביע המדינה בו לא ייטלו חלק בגלל ההדחה המוקדמת.
וידאר קיארטנסון, שלא שותף בניצחון הכי חשוב העונה, היה כוכב האירוע עם סולו מרהיב שלבטח היה מעלה אותו שלב בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון". מיכה, שעמד וצילם מהצד את האירוע בסלולרי שלו, הוא לבטח האקס פקטור של מכבי ת"א בדרך להשבת האליפות.
לפנייה לכתב/ת 
