היתרונות והחסרונות בשימוש "עין הנץ"
מצד אחד כלי אפקטיבי לבדיקת אירועים החומקים מעיניהם של השופטים. מצד שני טכנולוגיה יקרה מאוד ועדיין לא בטוח אם היא מדויקת. המסקנה: לפני שמביאים את המערכת לישראל, כדאי לקחת שנה-שנתיים כדי לבחון כיצד היא מתפקדת בעולם
מקרה פסילת השער לזכות מכבי ת"א במשחק נגד הפועל באר־שבע הצית מחדש את הוויכוח לגבי התקנת מערכת עזר לבדיקת אירועים שנויים במחלוקת במגרשים בארץ. מה גובר על מה, היתרונות או החסרונות?
מבלי להיכנס לשאלה אם היה צריך לאשר את השער או לא, מינהלת הליגה ויו"ר ההתאחדות צריכים לשקול את הכנסת מערכת "עין הנץ". ואלו הסיבות לכך:
המהומה במשחק העונה(צילום: עוז מועלם)
1. מדובר בכלי עזר אפקטיבי מאוד לבדיקת אירועים, שעשויים לחמוק מעיני השופטים. העיקריים שבהם: מקרים של שערי רפאים (בהם לא ברור האם הכדור עבר את הקו במלוא היקפו); נבדל; וכן ענייני משמעת, בעיקר בכל הנוגע לשליפת כרטיסים.
2. השופטים יכולים ואף צריכים להיעזר בכלי זה. בעיצומו של משחק, אין ביכולתם לראות את כל האירועים ותמיד משהו יכול לחמוק מעיני השופט, הקוון או שופט הרחבה. הם לא צריכים לראות בטכנולוגיה כמשהו עוין, אלא כמכשיר נוסף לעבודה פרט לזוג עיניים.
3. שילוב של וידיאו יכול לצמצם חזרה את מספר השופטים במגרש לחמישה (למה צריך גם שופט ראשי, שניים ברחבה ושניים כקוונים?), או שישה אם נספור את השופט שמוסיף זמן פציעות ומתיר חילופים. אותם שני שופטים יכולים לשבת בניידת ולנתח את האירועים, תוך שהם בקשר עם השופטים שנמצאים בשדה המגרש.
יש גם סיבות להתנגדות למערכת החדשה:
1. הטכנולוגיה עולה הרבה כסף, ברמת ההתקנה והשימוש. ייקח גם זמן לכל המעורבים, בעיקר השופטים, להסתגל אליה.
2. יכולות להיות גם בה שגיאות. עובדה שרק שלוש ליגות באירופה אימצו אותה. אולי כדאי לחכות עד שעוד מספר מדינות יתחילו להשתמש.
3. התוכנה תהרוג את המשחק. חלק מהכיף של אוהדי קבוצה הוא לקטר על השופט כשהוא פוסק לרעתם; ולהתענג על הפסיקות לטובתם.
יש לקוות, בסופו של דבר, ששיקולים פרקטיים של קידמה יגרמו לגורמי הכדורגל כאן לאמץ את "עין הנץ". אם בכדורסל, טניס וענפים נוספים לא מתלוננים על כך "שהורגים את המשחק", אין סיבה שבכדורגל תירשם התנגדות. עם זאת, אולי כדאי לקחת שנה-שנתיים ולראות כיצד המערכת נקלטת ברחבי העולם.
לפנייה לכתב/ת 
לירן ליאני
צילום: עוז מועלם
מומלצים
