הקשת שהורסת למכבי ת"א את העונה
שלא יסובבו אתכם – למכבי ת"א הנוכחית יש כישרון, רצון ויכולת. עקב האכילס שלה הוא השמירה המופקרת של מטווחי השלשות
מכבי ת"א מציגה עונה טובה, בייחוד לאור הציפיות, אך נראה לפעמים שיש כישרון גדול שלא מנוצל מספיק. הפסדים מיותרים ומשחקים עד הקצה מאפילים על ניצחונות גדולים שהציגו קבוצה למופת. הבעיה לדעתי, יותר מברורה. הגנת השלשות. הגנת הצבע והחילופים, הדאבל-אפ והמסה מתחת לסלים, הפיק-אנד-רול, כן, הכל בסדר גמור. איפה הבעיה? מכבי לא סוגרת לשלוש. פשוט לא סוגרת לשלוש.
זה קרה נגד הכוכב האדום בבלגרד, נגד אנאדולו אפס בהיכל ונגד ברצלונה בקטאלוניה. גם נגד ז'לגיריס בהיכל, נגד ולנסיה שוב בהיכל, גם מלאגה בתל אביב נהנתה, וגם באמברג בביקורה בארץ הקודש. אמשיך עם הכוכב האדום בהיכל, ועם מילאנו באיטליה, ז'לגיריס גם בביתה בקובנה וברצלונה במנורה מבטחים בשנית. וכן, גם במשחק חצי גמר הגביע החשוב נגד אשדוד. בין המשחקים הרבים שמניתי ישנו מגוון רב – ניצחונות חשובים לצד הפסדים מבישים, תוצאות בסקור גבוה או נמוך, השתרעות על פני יותר מחצי עונה, אך לכולם ישנו מכנה משותף אחד ברור – מכבי לא שומרת לשלוש.
אריק מקולון מאנאדולו מול מכבי(צילום: ראובן שוורץ)
זו לא ההגנה כולה, ולראיה - חלק ניכר מהמשחקים המנויים לעיל הסתיימו בסקור נמוך שנקלע נגד הצהובים. זו מחלה ברורה שמונעת ממכבי לנצח בהפרשים ולסיים משחקים. כולם מקרקרים על הגנת הפיק-אנד-רול או החילופים, אך מכבי טועה בכל המשחקים בדבר אחד – מפקירה את הקלעים. וגם את אלו שאינם קולעים. השנה מכבי לא מונעת מאף שחקן לקלוע נגדה מעבר לקשת. קבוצות משפרות אחוזים נגדה באופן ניכר. ישנן כמה תופעות שעשויות לבלבל את הסקת המסקנות, ולכן אסביר איך מבעד להן מתחבאת אותה בעיה ארורה שלא מובן למה לא נפתרה כבר בפתיחת העונה.
קרה העונה לא מעט, שקבוצה ללא איום מהותי על מכבי, שיחקה כדורסל רע עם יוצא דופן אחד, נקודת תורפה אחת, והיא מעבר לקשת. גם נגרים הפציצו. אחוזים של שחקן מעבר לקשת ובכלל מושפעים רבות ממהלך המשחק ובעיקר – מהיסטוריית הקליעות שלו בערב נתון. שחקן שקלע את שתי השלשות הראשונות יקלע באחוזים גבוהים יותר את השלישית. אך אם החטיא את הראשונות גם אחוזי השלישית ירדו בהתאם. לכן, קבוצה שאין לה את הכלים אך השמירה על זריקותיה לא בוצעה כראוי, תצליח לשחק טוב יותר מהאיכות שהיא שווה על הנייר. שהרי האחוזים משתפרים לאחר שקליעות ללא כיסוי תרמו להם.
שלשה היא כידוע מאיץ של מומנטום או של חזרה מפיגור. היא גם משמעותית לעצירת מומנטומים מתפתחים. מכבי לא מונעת את הקליעה, ובכך מאפשרת ריצות ומניעת ייצור של מומנטומים לטובתה. נושא זה משפיע באופן ישיר על היכולת לסיים משחקים ברגע הנכון. לעיתים מה שחסר על מנת לנצח משחק עוד לפני שהתחיל, לאפשר מנוחה בדקות גארבג'-טיים, ולהכניע יריבות חלשות על הנייר. לא להותיר להן סיבה לאופטימיות ולא לאפשר להן להיכנס לזון.
מכבי העונה מובילה את היורוליג באחוזי הצלחה במשחקים שנגמרו בהפרש חד ספרתי עם מאזן של 8 ניצחונות ו-2 הפסדים. 80 אחוזי הצלחה. אולימפיאקוס שנייה (76%), חימקי שלישית (71%). מכבי היא אחת מארבע הקבוצות היחידות שלא ניצחו משחק ב-20+ הפרש, ואחת מ-3 היחידות שהובסו ב-20+ הפרש בשלושה משחקים או יותר. היחידה ששותפה למכבי ב2- הרשימות – הכוכב האדום. מומנטום אמרנו?
מנצחים, אבל לא בגדול(צילום: ראובן שוורץ)
האחוז העונתי הממוצע של קבוצות היורוליג הוא 37.5 לשלוש. נגד מכבי, הממוצע קופץ ל-40.7 אחוז. קפיצה מאוד משמעותית בהסתכלות עונתית. היחידות שלא שיפרו את האחוז, שימו לב, הן פנרבחצ'ה עם 41 עונתי ו-28 נגד מכבי, באסקוניה עם 39.7 עונתי מול 30.4 נגד מכבי, ריאל מדריד עם 37.2 עונתי מול 31.1 נגד מכבי, חימקי עם 37 עונתי מול 28 נגד מכבי, ואולימפיאקוס עם 34.5 עונתי מול 29.8 נגד מכבי. פנאתינייקוס שיפרה במעט את האחוזים נגד מכבי למרות משחק הגנה סביר על השלוש נגדה באואקה, וצסק"א שיפרה באופן לא פרופורציונלי את האחוזים, והדבר לא קשור ככל הנראה בהגנת השלשות, אלא בפערי האיכות. היריבות שנופלות באיכותן ממכבי מכירות את הבעיה ומגיעות מראש כדי לזרוק מרחוק, בידיעה שזו הדרך הטובה ביותר לנסות ולהכניע את הצהובים.
מכנה משותף נוסף לכל המשחקים הוא הטופ 5 והיריבויות הקריטיות בבירור של מכבי. ריאל מדריד, צסק"א, פנרבחצ'ה, פנאתינייקוס ואולימפיאקוס, וכן באסקוניה וחימקי. הקבוצות הללו לא נהנו מאותה הפקרות. חלקן ניצחו את מכבי כשפער האיכות מכריע, ואפילו על ידי שלשות, וחלקן הפסידו לקבוצה שגילתה עליונות. נגדן, כמה מפתיע, מכבי שמרה היטב את כל הקבוצה. גם חימקי מוסקבה לא הצליחה במשחק נגד מכבי משלוש, ובאסקוניה נתקעה גם היא בהיכל, נקודה שמוכיחה עד כמה חשובים היו הניצחונות האלו. אולי זו הידיעה על כך שכל שחקן יכול בערב נתון לקלוע 5+ שלשות, או אולי ההבנה שללא סטופים משלוש מכבי תחטוף בראש. משהו שם עבד.
נקודה לאופטימיות, אך גם ללא מעט פסימיות. שלא יסובבו אתכם – לקבוצה הנוכחית יש כישרון, רצון ויכולת. עקב האכילס שלה הוא השמירה המופקרת של מטווחי השלשות.
לפנייה לכתב/ת 
נוריס קול
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
