בת ההרים: לאורה דאלמייר היא מלכת החורף
היא זכתה באליפות העולם בביאתלון אחרי שהתעלפה, כובשת את אולימפיאדת החורף עם הישגים היסטוריים, מטפסת על הרים בזמנה הפנוי ומעוררת יותר עניין בגרמניה מאשר הבונדסליגה. הכירו את הכוכבת הגדולה של פיונגצ'אנג
זמן קצר אחרי שהוכתרה למלכת הביאתלון, מענפי החורף המורכבים והמאתגרים ביותר, לאורה דאלמייר הגרמנייה (24) הרגישה שהיא קורסת. זה היה אחרי מרוץ השליחות של אליפות העולם בשנה שעברה שהסתיים בניצחון גרמני ובמדליית הזהב הרביעית של דאלמייר בתחרות. יומיים קודם לכן, אחרי שניצחה במקצה האישי, היא חשה בחולשה עזה וטופלה על ידי רופא הנבחרת. הפעם זה כבר היה חמור יותר. גופה פשוט לא עמד בעומס, רגע לפני שנכנסה למסיבת העיתונאים לסיכום המרוץ היא צנחה על השלג מעולפת.
- לכתבות נוספות במדור מחוץ לרדאר
מי שחשב שבכך תסתיים ההופעה של דאלמייר באותה אליפות, פשוט לא הבין עם מי יש לו עסק. למחרת היא כבר פרסמה סרטון וידאו מרגיע למעריציה בו הודיעה כי היא חשה בטוב: "ככה זה אצל ספורטאים, אנחנו מתאוששים מהר. תנו לנו שעתיים ואנחנו בסדר".
דאלמייר אכן התאוששה. עד כדי כך היא הייתה מאוששת שיום לאחר מכן, כאמור יומיים בלבד לאחר שהתעלפה, היא ניצחה גם במקצה הזינוק ההמוני ל-12.5 ק"מ וסיימה את אליפות העולם עם חמש מדליות זהב, הישג חסר תקדים.
ההופעה המזהירה ההיא, שהייתה במהלך עונת שיא עבורה בסבב גביע העולם, סימנה את דאלמייר כמי שאמורה להיות אחת מהכוכבות הבולטות של אולימפיאדת החורף הנוכחית. לביאתלון יש רקורד מוכח בטיפוח אגדות אולימפיות – כולל ה-אגדה, אולה איינר ביורנדלן הנורווגי, שיאן הזכיות במדליות באולימפיאדת החורף, 13 (מתוכן שמונה מזהב).
בתום חצי מתחרויות הביאתלון באולימפיאדה הנוכחית דאלמייר בהחלט עומדת בציפיות הגבוהות שהציבו לה. כבר עתה היא קבעה הישג היסטורי כשהפכה לספורטאית הראשונה אי פעם שמנצחת באותה האולימפיאדה במקצה הספרינט (7.5 ק"מ) ובמקצה הרדיפה (מקצה ל-10 ק"מ שבו המתחרות מזנקות על פי מיקומן במקצה הספרינט). הניצחון שלה במקצה הרדיפה היה כה חד משמעי וברור (הפרש של 29.4 שניות מהמקום השני) שאת המטרים האחרונים היא הרשתה לעצמה להחליק כשהיא מנופפת בדגל גרמניה בשמחה. גם במקצה היחיד עד כה בו לא זכתה בזהב, המקצה האישי ל-15 ק"מ, היא הגיעה לפודיום וענדה את מדליית הארד.
צלפית מצטיינת
ביאתלון, שמקורותיו באימונים של הצבא הנורווגי, הוא מרוץ המורכב מגלישת סקי במישור לצד עצירות במהלך הדרך לירי במטווח. על כל החטאה המתחרה נענש (העונש משתנה מתחרות לתחרות ויכול להיות הוספת דקה לזמן הכללי או הקפת עונשין של 150 מ'). מדובר בירי מאתגר מאוד שכן הוא נעשה תחת מאמץ כבד. המתחרים נוטים להאט מעט לפני הגעתם למטווח כדי להסדיר את נשימתם, דבר החשוב מאוד לדיוק בירייה. לא אחת נרשמות בענף דרמות גדולות כשמתחרה המוביל במרוץ רושם מקבץ גרוע שעולה לו באובדן ההובלה ברגע האחרון.
עבור דאלמייר, הירי הוא נקודת החוזקה הבולטת וזו שהופכת אותה באולימפיאדה הנוכחית לקשה מאוד להכנעה. בשלושת המקצים הראשונים בפיונגצ'אנג היא פגעה ב-48 מ-50 מטרות, תוצאה מדהימה בטח בהתחשב ברוחות החזקות הנושבות באתר התחרות שאף הביאו לדחייה ביום של המקצה האישי. "כשהיא יורה ככה היא בלתי מנוצחת", אמרה בפשטות חברתה לנבחרת דניס הרמן ומאמן הנבחרת ג'ראלד הוניג הרחיב: "דאלמייר חזקה מאוד מנטלית. היא עושה את הדברים הנכונים בזמן הנכון. במטווח היא כל כך מרוכזת וחזקה".
החיבור של דאלמייר לספורט החורף היה הכי טבעי שיש. היא נולדה ב-1993 בגרמיש-פרטנקירכן, עיירה הררית שאירחה את אולימפיאדת החורף ב-1936, לשני הורים הרפתקניים – רוכבי אופני הרים מקצועניים בעברם. במדרונות הסקי היא בילתה זמן רב מילדותה המוקדמת – אבל נקודת המפנה של חייה הגיעה בפעם הראשונה שאחזה ברובה, כשהייתה בת שבע. ההתאהבות הייתה מהירה. בגיל 10 היא החליטה לבצע הסבה מסקי לביאתלון, כדי להתחרות בענף המשלב את האהבה הגדולה שלה.
דאלמייר התגלתה כביאתלטית מחוננת. בגיל 19 היא זכתה בשלוש מדליות זהב באליפות העולם לנוער. שנה לאחר מכן היא כבר נמנתה על הנבחרת הגרמנית לאולימפיאדת סוצ'י 2014. ההתנסות האולימפית הראשונה של דאלמייר לא הייתה מוצלחת. היא הייתה רחוקה מאוד מהפודיום, סיימה במקום 13 במקצה האישי, 11 בשליחות ובמקומות נמוכים ביתר המקצים. "אולימפיאדת סוצ'י הגיעה בסך הכל אחרי העונה הראשונה שלי בסבב גביע העולם", הסבירה אחר כך. הכול היה חדש, מרגש, הרגשתי כמו בגן שעשועים גדול. דברים לא עבדו כמו שרציתי, אבל ניסיתי ללמוד מההתנסות".
אז אמנם דאלמייר ניסתה לשאוב אופטימיות מהופעת הבכורה הפושרת באולימפיאדה, אבל יום אחד בסוצ'י היא לא תשכח. עד היום היא מגדירה אותו כ"יום הנורא ביותר בקריירה". ביום של מרוץ השליחות התברר כי אחת מחברות הנבחרת אווי סאכנבאכר-סטהל נתפסה על שימוש בחומרים אסורים וסולקה מהכפר האולימפי. "הרגשנו שהאדמה קרסה תחתינו", היא נזכרת בבשורה המרה, "הראש שלנו ממש לא היה במרוץ, וכתוצאה מכך כלום לא הלך לנו".
"לא מקנאה בכדורגלנים"
למרות הטראומה ההיא, דאלמייר יצאה מסוצ'י הרבה יותר חזקה ומנוסה. מאז היא הלכה וצמחה ובתוך מספר שנים ביססה את מעמדה כביאתלטית החזקה בעולם. בעונות 2014/15 ו-2015/16 היא סיימה בעשירייה הראשונה בדירוג הכללי בסבב גביע העולם, וב-2016/17 כבר התפוצצה לגמרי עם אותה הופעה מדהימה באליפות העולם ומקום ראשון בסבב בשלוש קטגוריות, כולל הקטגוריה הכללית. ההישגים הללו הקנו לה את תואר ספורטאית השנה בגרמניה. בעונה הנוכחית המיקומים שלה מעט נמוכים יותר, בעיקר בגלל שפעת ממנה סבלה בתחילת העונה שגרמה לה להפסיד את התחרות הראשונה, אבל למאני טיים של האולימפיאדה היא הגיעה כמו גדולה.
גרמניה נחשבת למעצמת ספורט חורף אדירה. אם מחשיבים גם את המדליות בהן זכו מערב גרמניה ומזרח גרמניה, הרי שמדובר בשיאנית המדליות בהיסטוריה של המשחקים. גם באולימפיאדה הנוכחית היא לפי שעה מובילה את טבלת המדליות. לא פלא אם כך שבגרמניה יש טירוף סביב דאלמייר. במרוץ הראשון שלה בפיונגצ'אנג צפו 6.52 מיליון גרמנים בטלוויזיה – יותר משצפו במחזור הבונדסליגה בכדורגל באותו יום. בפייסבוק עוקבים אחריה 178 אלף איש, יותר מכל ספורטאי אחר במשלחת הגרמנית לפיונגצ'אנג.
יחסית לספורטאית אולימפית, דאלמייר מרוויחה לא רע. על הישגיה באליפות העולם ובגביע העולם בשנה שעברה היא זכתה ב-300 אלף אירו, על כל מדליית זהב אולימפית היא זוכה ב-20 אלף אירו וזה כמובן בלי הבונוסים השמנים יותר מהספונסרים הרבים שלה. על פי הערכות סך רווחיה בקריירה כבר חצה את רף מיליון האירו – ברוטו כמובן.
"כסף הוא אף פעם לא מוטיבציה עבורי ואסור שיהיה כזה. אני לא מקנאה לרגע בכדורגלנים שמרוויחים הרבה יותר, אין להם חיים פרטיים. הם נכנסים לסופרמרקט וכל החנות משתגעת. אני מודעת לכך שיש עניין מסוים סביבי וזה משמח שמעודדים אותי, אבל הפרטיות שלי יקרה לי", התייחסה דאלמייר לעניין הכלכלי. ואכן, למרות הסכומים הנאים שהיא מרוויחה – היא שומרת על צניעות ועדיין גרה בבית הוריה. את דאלמייר לא תראו במסעות שופינג מוגזמים, אם כבר היא תבזבז את הכסף על התחביב הגדול שלה – טיפוס הרים. דאלמייר מנצלת כל פגרת קיץ או זמן פנוי בעונה כדי לכבוש פסגות לא מטאפוריות - בקיץ הקודם למשל היא יצאה לטפס על הר אלפמיו בפרו המתנשא לגובה 5,947 מטרים.
איך המאמנים הגרמניים חיים בשלום עם זה שהספורטאית הבכירה שלהם מסכנת את גופה בספורט אתגרי בשעות הפנאי? "זה נכון שטיפוס הרים זה תחביב קצת יותר מסוכן משתיית קפה", מסבירה דאלמייר, "אבל המאמנים שלי יודעים כמה זה עושה לי טוב, נותן לי כוח ומעניק לי איזון. אחרי טיפוס אני מוכנה לתת את הכול באימונים ובתחרויות. בגלל זה הם לעולם לא אוסרים עליי לטפס".
לפני ארבע שנים בסוצ'י, בעוד דאלמייר דשדשה, ביאתלטית בלארוסית מבריקה בשם דריה דומרצ'בה רשמה הישג היסטורי כשזכתה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדה אחת. ארבע שנים אחרי היוצרות התהפכו – דומרצ'בה רחוקה משיאה ומקרטעת במקומות נמוכים למדי, בעוד דאלמייר זקוקה למדליית זהב אחת נוספת בשלושת המקצים שנותרו לה (אם תשתתף בשני מקצי השליחים) כדי לשבור את שיאה. כנראה שבשבילה באמת שאין הר גבוה מדי.
לפנייה לכתב/ת 
