היהלום נגד המיוחד
לא שקט במנצ'סטר יונייטד לקראת המשחק בסביליה (21:45): פול פוגבה לא מרוצה מהתפקיד שבו ז'וזה מוריניו מציב אותו, ובין השניים התפתחה מתיחות. האם המחלוקת תישאר על אש קטנה?
מנצ'סטר יונייטד תעלה הערב למגרש בסביליה בניסיון להעביר את ההכרעה לאולד טראפורד, או במקרה האופטימלי מבחינתה גם להשיג ניצחון יפה ולתפוס שליטה במפגש כשרבע הגמר באופק. עדיין לא ברור אם פול פוגבה, שהחלים ממחלה, יפתח בהרכב – אבל הדברים האחרים שאינם ברורים בנוגע לצרפתי מדאיגים הרבה יותר את אנשי יונייטד.
לצד ההעפלה לרבע גמר הגביע האנגלי, השבוע האחרון במועדון היה בסימן חשיפת עומק המשבר ביחסים בין המנג'ר ז'וזה מוריניו לפוגבה, עד לא מזמן השחקן היקר בעולם. לאיש אין ספק בנוגע לחשיבותו של המנוע הצרפתי במרכז השדה, רק שנראה שהשידוך שלו עם "המיוחד" לא מוציא ממנו את המיטב.
הבעיה של פוגבה היא העמדה שלו. פוגבה מרגיש הרבה יותר נוח ב-3-3-4, אך מוריניו שיחק במערך הזה רק שש פעמים העונה. ברוב המקרים הקבוצה משחקת בשיטה המועדפת על המנג'ר במועדון, 1-3-2-4, ועל פי הדיווחים פוגבה לא אוהב לשחק בקישור האחורי הדליל שכולל שני שחקנים, ומעדיף להיות חלק משלישיית קישור. דווקא ב־0:2 על האדרספילד בגביע בשבת, משחק ממנו נעדר פוגבה החולה, מוריניו שיחק בשיטה שהצרפתי רצה ואמר בסיום כי "התכוון להציב בה את פוגבה".
פוגבה אוהב להיות מעורב יותר במשחק, לא רק להציג את האגרסיביות שיש בו ולבלום התקפות, אלא גם להשתתף בהנעת הכדור, ליצור מצבים ולאיים על השער. גם בעונה שעברה מוריניו נתן עדיפות ל־1-3-2-4, אבל היה מגוון יותר בתחלופה, מעבר לכך שבחלק מהמקרים פוגבה לא שיחק בצמד האחורי אלא בשלישייה שמשחקת קדימה יותר.
וההבדל מתבטא במספרים: פוגבה נמצא בדרך לעונה החלשה ביותר שלו מבחינת הבקעות. הוא לא סקורר ענק, אבל בארבע העונות האחרונות, ביובנטוס וביונייטד, כבש תשעה או עשרה שערים בכל אחת. השנה יש לו רק שלושה. עשרת הבישולים זה נחמד, אבל לא המקום שבו הוא מרגיש נוח.
ג'ייסון ברט מ"הטלגרף" דיבר לאחרונה על המצב, והבהיר שהבעיה היא האישיות החזקה של שני המעורבים במתיחות: "האינסטינקט הטבעי של מוריניו הוא להראות סמכות ולהתעקש, והוא יצפה שפוגבה יציית. אבל פוגבה הוכיח בעבר שגם הוא מסוגל להתעקש. העניין עלול להפוך למשבר ולהתפוצץ מהר". לעומתו, ג'ונתן נורת'קרופט מה"סאנדיי טיימס" הבהיר כי לדעתו יש רק אשם אחד במצב וטען כי שחקנים כמו פטריק ויירה ורוי קין היו שמחים להקריב עבור הקבוצה, אבל פוגבה "לא גדול כמוהם".
מוריניו היה זה שהתעקש שיונייטד תשלם 105 מיליון יורו, העיקר להביא את פוגבה (ב-2016 זו הייתה ההעברה הגדולה בהיסטוריה, תוך שנה וחצי היא גלשה למקום החמישי). הוא לא היה שחקן שהונחת עליו. הבעיה, ככל הנראה, היא בתיאום הציפיות. מוריניו מנצל את מגוון היכולות של פוגבה על כל הקישור, הצרפתי עצמו מרגיש שהוא אפקטיבי במיוחד במקום מסוים.
ולפעמים, למרות שיש כאלו שכאמור מצדדים במוריניו, נראה שפוגבה לא טועה לחלוטין. ביובנטוס, בליגה איטלקית איכותית וקשוחה, הוא היה מלך המגרש בגיל צעיר מאוד. באנגליה נראה שהוא מעט נעלם. כבר לא מזכירים אותו לצד השחקנים הטובים בעולם, אולי רק כפוטנציאל להיות שם. היו מקרים מעטים מדי בהם הוא נראה עוצר נשימה העונה – למשל ב־0:2 על אברטון ביום הראשון של 2018, בו בישל את שני השערים ונתן תצוגה מהממת. התפקיד שלו באותו משחק? קשר מרכזי חופשי ולא הגנתי.
אז באנגליה מחכים כבר עם הגרפים כדי לראות מה יעשה איתו מוריניו הערב ובכלל. ובהנהלת יונייטד מקווים שהמתיחות תישאר על אש קטנה, כדי שלא יהיו חייבים לבחור בין היהלום לבין המנג'ר.
לפנייה לכתב/ת 
