כך כבשה נורווגיה את אולימפיאדת החורף
עם פחות תושבים מישראל, המדינה הסקנדינבית השתלטה על המשחקים בפיונגצ'אנג וזכתה במספר שיא מטורף של 39 מדליות. ההטמעה של תרבות הספורט מגיל צעיר, האימונים הקדחתניים וההימנעות מחיי מותרות ובילויים עזרו לנורווגים להגיע להישגים חסרי תקדים בתקציב צנוע
צפו: סערת העירום של המחליקה האמנותית
מדליית הזהב הכי מפתיעה בהיסטוריה
אלינה זגיטובה בת ה-15 כבשה את האולימפיאדה
הלכה לאיבוד בשלג - ופספסה מדליה
אז מה סוד הקסם של המדינה הנורדית? האם זה רק עניין של כסף או פשוט האהבה הגדולה לספורט החורף? האם העולם הלך אחורה או שנורווגיה קפצה כמה דרגות קדימה? ואולי זו רק הבלחה חד פעמית?
"התוכנית שלנו נמצאת בכל בית ספר והצלחנו להגיע לכך ש-93 אחוז מהילדים עד גיל 12 עוסקים בקביעות באחד מענפי הספורט ונמצאים במועדונים, שזה הקשר הראשוני בין הספורט העממי לספורט העילית, לשם ממשיכים הטובים ביותר", סיפר הנשיא.
כפי שטוודט מסביר, השיטה מועילה לכולם, כי ככל שאנשים נהנים מספורט כילדים אפשר לגדל בקלות רבה יותר את מאגר הספורטאים הכישרוניים, מה שבסופו של דבר מביא לתוצאה הרצויה: "צריך לראות איך כל המדליות שלנו באולימפיאדה הגיעו מספורטאים שהתחילו במועדונים המקומיים. אם ספורטאי הוא טוב, אנחנו נדע להביא אותו לאולימפיאטופן - מרכז ספורט העילית שלנו - ומשם הוא ממשיך את הקריירה שלו".
יש עוד נקודה ראויה לציון. איגודי הספורט של נורווגיה עובדים בתקציב שנתי של 13.7 מיליון ליש"ט בלבד לענפי הקיץ והחורף ביחד. רק כדי לעמוד על ההבדלים, בבריטניה תקציב הספורט עומד על 137.5 מיליון ליש"ט בשנה, מתוכם 8 מיליון רק לספורט החורף.
עם זאת, בישראל תקציב ההכנות האולימפיות לריו 2016 עמד על 15 מיליון שקל (כ-3 מיליון ליש"ט), וזאת לאחר שלקראת אולימפיאדת לונדון הוא עמד על 10 מיליון. למרות הקשיים הנלווים, לפי הנתונים נראה כי הכסף הוא אינו פקטור להצלחה. למרות התלונות החוזרות על כך ש"אין כסף", זה לא אומר שאי אפשר להוציא אלופים אולימפיים עם השקעה צנועה יחסית. דרך עבודה קשה והתחלה בבסיס הרחב כבר מגיל צעיר, אפשר לשלוף את הטובים ביותר.
מפחיד לחשוב מה היה קורה אם לספורטאים הנורווגים היה את התקציב של הספורטאים הבריטים, למשל. שנה לפני משחקי החורף, הנבחרת המעורבת בקרלינג של נורווגיה עוד עסקה במכירת ציוד ב-eBay כדי לממן מספר מחנות אימונים. זה השתלם להם והם זכו בסופו של דבר במדליית הארד. במקביל, הצוות הבריטי נהנה מתקציב של 5.6 מיליון ליש"ט ללא כאבי ראש.
לא ישנים במלונות חמישה כוכבים
ספורטאי העילית של נורווגיה חיים, נושמים ואוכלים ספורט. הם מבלים לא פחות מ-250 ימים בשנה באימונים אינטנסיביים, שבעה ימים בשבוע, 12-10 שעות אימון בכל יום. נסו למצוא קבוצת כדורגל בישראל שמתאמנת קרוב לזה. בכל הענפים עובדים בשיטת נבחרות, כדי להגביר את התחרויות בין הספורטאים שצריכים להיאבק על מקומם בתחרויות הבינלאומיות והארציות. שיטה דומה החלה בישראל בענף הג'ודו מאז לונדון 2012 ובעוד מספר ענפים בארץ מנסים עכשיו לשחזר את ההצלחה, שהביאה בריו שתי מדליות ארד אולימפיות.
צפו: הספורטאית האולימפית הגרועה בהיסטוריה
צפו: הפיניש הדרמטי בתולדות אולימפיאדות החורף
בגלל התקציב הנמוך, הנורווגים גם "מאמנים" את הספורטאים שלהם לא לחיות חיי מותרות ולא לפנק אותם. לתת להם את המינימום שבמינימום. "זה ממש נדיר שאנחנו ישנים במלונות של חמישה כוכבים", סיפר יוהאנס הוספלוט קליבו, שחגג בדרום קוריאה זכייה בשלוש מדליות זהב בקרוס קאונטרי. "בדרך כלל אנחנו חולקים חדרים עם מספר גדול של ספורטאים. אפילו יוצא לפעמים שחולקים אותה מיטה. אנחנו לא חושבים שזה עניין גדול, התרגלנו לזה".
כמובן שהתשתיות הטבעיות של נורווגיה עוזרות לספורטאים להתחרות, בעיקר בביאתלון ובקרוס קאונטרי, אבל באולימפיאדה בפיונגצ'אנג היה אפשר לראות עד כמה הבסיס הוא רחב והמדינה השיגה מדליות גם בענפים אחרים. הנורווגים לקחו על עצמם כפרויקט בעשור האחרון להגדיל את הבסיס באמצעות "הכנסת זרים" והבאת עשרות מאמנים המתמחים בענפים החלשים שלהם, שהגיעו ממדינות כמו ארצות הברית, קנדה, רוסיה וגם מאסיה.
אבל לא הכול ורוד. ב-2016 הספורט הנובגי חווה זעזוע גדול, כאשר גולש הסקי מרטין ג'ונסרוד סנדבי הודה כי השתמש באופן קבוע בתרופות לאסתמה. זה הניע את התאחדות הסקי הנורווגית לפתוח בחקירה. הלקחים הופקו מהר מאוד, ונמצא כי התרופה לאסתמה הייתה זמינה באופן חופשי.
הגבות הורמו, גם כאשר ערוץ הטלוויזיה הנורווגי NRK פרסם רשימה של תרופות אסתמה שרופאי הנבחרת מאשרים. "השימוש הרפואי שלהם דחף את הגבולות", אומר יוסטין אובריק, כתב העיתון הנורווגי VG. "אתה לא יכול להגיד שהוא מסומם, כי לגולשים רבים ברחבי המדינה יש בעיות עם אסתמה בגלל מזג האוויר הקר, אבל זה מעלה שאלות אתיות".
מאז חשיפת המקרה, הפיקוח על התרופות לאסתמה העלה הילוך ונדרש מרשם כדי לקבל אותן. נראה שגם המכשול הזה טופל בסופו של דבר כראוי על ידי גורמי הספורט בנורווגיה באמצעות מערכת החקיקה. את פיונגצ'אנג נכון להיום הם עברו בשלום, וכל הבדיקות יצאו נקיות.
התוצאות בפיונגצ'אנג 2018 הדהימו גם את ראשי המשלחת הנורווגית. "המטרה שלנו הייתה 10 מדליות זהב ו-30 בסך הכל, אז מה שאנחנו רואים הוא משהו יוצא דופן", מסכם טוודט. "זה פנטסטי שהמודל שלנו עבד, והדרך שאנו חושבים שהיא הנכונה הוכיחה את עצמה".
מדלייה "ישראלית" באולימפיאדת החורף
זכה בארד ותקף את הקוריאנים: "הפסיקו לאכול כלבים"
לאן זה הולך מכאן? נראה שהמגמה תימשך גם בעוד ארבע שנים בבייג'ינג, אבל השיא עשוי לבוא ב-2026 - הנורווגים מבקשים לארח שוב את משחקי החורף האולימפיים בלילהאמר, והסיכוי שזה יקרה אחרי שני משחקים רצופים באסיה גבוה מאוד. שם אנחנו צפויים לראות את השליטה הנורווגית רק מתעצמת, כשכל היתר ייאבקו על הפירורים והמקומות השני והשלישי.
ומה זה אומר עלינו? נכון, ישראל לא שופעת בימי חורף ובטח שלא בשלג, אבל אפשר לנסות לקחת את המודל הנורווגי ולהעתיק אותו גם למשחקי הקיץ בתקווה לתוצאות חיוביות, אולי כבר בפריז 2024.
לפנייה לכתב/ת 
