ביקור הבלט הרוסי במנורה מבטחים
צסק"א מוסקבה היא משהו מדהים: הרמוניה של העברת כדור, מציאת השחקן במיס-מאץ', ביצוע התרגיל עד הסוף. זה בדרך כלל מצליח, וכשלא, אז כברירת מחדל זורקים לשלוש
צסק"א היא הקבוצה הכי מאומנת שמכבי פגשה, קודם כל במחויבות להגנה. ירידה להגנה של כל החמישייה, שמירה צמודה שמתבטאת בעבירות (14:19 לצסק"א), בחטיפות (6:13 לצסק"א) וגם באיבודי כדור (8:14 למכבי). התוצאה של האיבודים והחטיפות, כמו גם עצם הירידה הקבוצתית להגנה, היא 18 נקודות במתפרצות לצסק"א, הכמות הכי גדולה שמכבי ספגה וצסק"א קלעה העונה.
כשמדובר בהתקפה, צסק"א היא פשוט קבוצה מופלאה. כשהיא משחקת התקפת חצי מגרש נראה כמו הבולשוי בלט. הרמוניה של העברת כדור, מציאת השחקן במיס-מאץ', ביצוע התרגיל עד הסוף. זה בדרך כלל מצליח, וכשלא, אז כברירת מחדל זורקים לשלוש. המדהים הוא שצסק"א היא לא קבוצה שמרבה לזרוק ל-3. עם 21 זריקות בממוצע למשחק (20 במנורה מבטחים) היא מדורגת רק במקום ה-12 בליגה, אבל באחוזים ל-3 היא מובילה עם 42.44%. דה-קולו, היגינס ורודריגס קולעים למעלה מ-46% מהשלוש, ועדיין הם ישחקו תרגיל לפני שלשה. מאומנת אמרתי? המקרים היחידים שבהם נשבר הסדר בהתקפה המושלמת זה כאשר מחטיאים. אז כולם הולכים לריבאונד התקפה ומתארגנים מחדש. יפהפה.
אם במכבי מחליטים לבחור באופציה השנייה אז יש כמה דברים טובים שהם יכולים לקחת מהמשחק. לא הרבה, אבל בכל זאת. קודם כל השת"פ בין ג'קסון לקול. כפי שציינתי בשבוע שעבר, יש מקום לשני הכישרונות הגדולים של מכבי לשחק ביחד. ספאחיה שבר תבנית (שלו בעיקר) והעלה את שניהם ביחד. האם זה סימן לשינוי גישה של המאמן? האם הוא ינסה ויעז דברים חדשים? האמת היא שלא ראינו סינרגיה גדולה בין השניים, למעט ניצוץ כשג'קסון חטף כדור מרודריגס וקול טס למתפרצת. אבל הם בטח לא הפריעו אחד לשני. בסה"כ שניהם היו יעילים מאוד ברבע הראשון. מול קבוצה עם מובילי כדור שהם לא טופ יורוליג הם יכולים לתת פייט.
דבר שני: פתאום יש למכבי תרגילים בהתקפה! ראינו איך מכבי "נערכת לשלשה" ואז בולדן או טיוס נכנסים לאלי-אופ מהדלת האחורית או שכביכול מביאים חסימה לפיק-נ-רול אבל אז מוסרים לתומאס לשלשה. אבל זה היה מעט מדי. וכמובן שצריך להוציא יותר נקודות מהשילוב ג'קסון-טיוס או ג'קסון-פרחוסקי בפיק-נ-רול שמתגלגל פנימה. אסור לתת לקיין לרכז או לקבל החלטות.
קיין הוא גארד אתלטי מהיר ויחסית גדול (1.96). הדרך לנצל אותו היא כשהוא חותך פנימה ואז אם הוא נשמר ע"י גארד הוא יותר חזק ואם ע"י סמול פורוורד הוא יותר מהיר. חיתוך פנימה וקבלת הכדור בטיימינג נכון שווה 2 נקודות. אם הוא מוריד כדור לרצפה הוא מאט, נסגר ונעצר וכשהוא מנסה למסור זה ברוב המקרים איבוד. נראה שככל שמתארך המשחק מכבי יוצאת מהמסגרת וקול וג'קסון מנסים להציל את המולדת, זורקים ולא פוגעים. לכן לשניהם מדד נמוך מאוד, למרות שללא ספק הם דומיננטיים ביותר. גם בולדן ופרחוסקי הולכים ודועכים ככל שהמשחק נמשך. הם כמובן תלויים בהפעלה של הגארדים, ואלה, כאמור, עסוקים בלזרוק במקום לנהל. הכל מתקשר לסגל הקצר: שחקנים משחקים דקות ארוכות ומאבדים ריכוז וכתוצאה לא שומרים חזק, "חוסכים" מעצמם עבירות, מאבדים הרבה כדורים ומחטיאים זריקות קלות. ספאחיה וגודס חייבים להשמיש את הישראלים שיעשו משהו - לחץ בהגנה, עבירות, סגירה לריבאונד, גוף לחסימה, משהו. העומס נופל על 7 שחקנים וחצי ולדרוש מהם גם הגנה וגם לנצח משחקים זה לא אנושי.