אורי אלון והטעויות
אחרי שהביא להפועל ירושלים שתי אליפויות, הבעלים חתום על שרשרת מחדלים שהובילו את האדומים לעונה הכי חלשה בחמש שנותיו בקבוצה
קיץ 2013: הפועל ירושלים נרכשת על ידי בעלים חדש שנותן לאוהדים תקווה. חורף 2018: אחרי כמה הצלחות ובעיקר שתי צלחות, הפועל ירושלים נמצאת בתקופה הכי קשה שלה בעידן אורי אלון.
המספרים מדברים בעד עצמם: מתחילת העונה עמדו על הקווים כבר שלושה מאמנים קבועים, דבר שלא קרה אפילו פעם אחת מאז שהקבוצה עלתה לליגה הבכירה אי שם לפני 31 שנה. בכלל, עד נובמבר האחרון אלון לא פיטר מאמן במהלך עונה אפילו פעם. ואז הגיע פוטיס קציקאריס. ואז הגיע מודי מאור. עכשיו עודד קטש קיבל את הצ'אנס, ואת הבכורה שלו השבוע גם הוא לא ירצה לזכור – הפסד ביתי לבני־הרצליה מהמקום האחרון בליגה, קבוצה שלא ניצחה בירושלים
כבר 14 שנה.
אחרי ההדחה הכואבת מול חולון בחצי גמר הגביע ולפני המינוי של קטש פנה אלון לאוהדים בעמוד הפייסבוק שלו: "אם יש לכם הרגשה מוזרה היום בגלל שהפועל ירושלים לא משחקת בגמר, אז אולי כולנו נבין כמה טוב להיות אוהד הפועל ירושלים, כי אנחנו מופיעים באופן קבוע כמעט בכל הגמרים האפשריים בשנים האחרונות". אם לדייק – ירושלים הופיעה בחמישה גמרים והפסידה בשלושה מהם: פעמיים ליריבה המושבעת מכבי ת"א בגמר הגביע ופעם אחת לראשל"צ בגמר הפיינל פור.
שתי האליפויות הגיעו אחרי ניצחונות על אילת וחיפה (וכמו שכל אוהד ירושלים יאמר לכם, העובדה שהאדומים לא עברו את הצהובים בדרך לתואר פגמה מעט בשמחה). בכל אופן, על דבר אחד אי אפשר להתווכח: הפרויקט השאפתני של אלון עלה העונה על שרטון.
אלון אמנם ביצע מהפכה, השקיע מיליונים וקצר כאמור את הפירות עם שתי האליפויות הראשונות בתולדות המועדון, אבל הוא עצמו אמר בכל הזדמנות שהמטרה העיקרית הייתה ונשארה הצלחה ביורוקאפ שתסדר כניסה ליורוליג האקסקלוסיבי. זה לא קרה, וכיום הדרך לשם נראית רחוקה, על גבול הבלתי אפשרית. העונה הנוכחית הסתיימה עם מאזן 8:2 ביורוקאפ והדחה כבר בשלב הבתים, ובכלל – המאזן הכללי ביורוקאפ בעידן ד"ר אלון מביך, 45 אחוזי הצלחה.
כסף יש, ידע מקצועי פחות
סדר מקבלי ההחלטות בירושלים ברור. בראש המערכת יושב אלון, שמתגורר בניו־יורק ומנהל בשלט-רחוק את העניינים. במשחקים החשובים הוא גם מגיע לארץ. כיד ימינו שיבץ את גיא הראל, לשעבר סוכן שחקנים. הבעיה היא שהראל חובש שני כובעים, האחד מנכ"ל והשני מנהל מקצועי, כך שרוב הכוח נמצא בידיים שלו. בעבר הייתה נכונות למנות ג׳נרל מנג׳ר שיהיה אחראי על בניית הסגל, אבל לפי גורמים בקבוצה הרעיון נפל במהירות אחרי שהראל הטיל על כך וטו.
אז איך זה מתנהל ומי אחראי למינוי מאמן ולבניית הסגל? הראל מכין רשימה של מאמנים/שחקנים המועמדים לקבוצה, שעוברת לסינון של הבעלים. נכון שאלון מקבל קטעי וידיאו ממשחקים, אבל בפועל ידע מקצועי מסודר הוא אף פעם לא רכש. ועדיין, כל החלטה עוברת דרכו, בטח בנושאים הכספיים. במקרים יוצאים מן הכלל, כמו עם דונטה סמית׳, אמארה סטודמאייר וקרטיס ג'רלס, הוא המוביל העיקרי של המהלכים.
בהפועל ירושלים התעקשו בשנה וחצי האחרונות על מינוי מאמן זר בעיקר בגלל הרזומה במפעלים האירופיים והיכולת להנחית בבירה שחקנים בעלי שם. העונה תחת סימונה פיאניג'אני אמנם הסתיימה עם אליפות והגעה לחצי גמר היורוקאפ, אבל הדרך הייתה רצופה מהמורות, הפסדים וחוסר ביטחון של הישראלים הבכירים. ההתעקשות על מאמן זר נמשכה גם העונה, ואלון מינה את קציקאריס למרות שנורות האזהרה נדלקו בשנים קודמות עם חוסר ההצלחה של היווני באירופה.
אלון אמנם הצהיר לא מעט פעמים לאורך השנים שהוא לא מאמין בפיטורי מאמן במהלך העונה. הוא אפילו החליט לוותר על קרטיס ג'רלס כדי להבהיר לשחקנים שאף אחד לא מעל המאמן. איך זה נגמר אנחנו זוכרים. ההחלטה לפטר את קציקאריס הייתה בלתי נמנעת, אבל בירושלים נתקעו עם חור על הקווים, רצף הטעויות נמשך עם שחרורם של אלן אומיץ' ואוסטין דיי.
ההחלטה האומללה ביותר הייתה מינויו של מאור. הראל המליץ בחום, אבל מי שנתן את ברכת הדרך בשלט רחוק היה הבעלים, שסמך עליו בעיניים עצומות. נכון שאלון הצליח בעסקים הפרטיים שלו בגיל מאוד צעיר ורואה פוטנציאל חבוי בצעירים אחרים, אבל לתת הזדמנות למאמן חסר ניסיון שלא שימש בעבר כמאמן ראשי, ולזרוק אותו למים בניסיון להציל את העונה האירופית – זה פשוט לזלזל באוהדים, בשחקנים ובמועדון.
בירושלים אמרו מספר פעמים שהם יהיו מוכנים לשלם את שכר הלימוד של מאור כל עוד יראו תוצאות במשחקים החשובים, חשיבה מוטעית כמובן. הם פשוט טיאטאו את הבעיות מתחת לשטיח, עצמו עיניים וחיכו לקסם.
הקסם לא קרה כמובן. אלון נחת בארץ כדי לראות מקרוב את הקבוצה שלו מניפה את הגביע. במקום זה הוא ראה אותה מתפרקת ונכנעת ללא קרב מול חולון בחצי הגמר. הבוס הבין שבקצב הזה גם התואר האחרון שעוד אפשר להשיג יחמוק ממנו, והחליט לצלצל ביוזמתו לקטש, למרות שהראל ואייל חומסקי (בעלים נוסף שמחזיק באחוז קטן מהמועדון) העדיפו להשאיר את מאור עד לסוף העונה. קטש חתם עד סוף העונה הבאה, שינוי תפיסה שמתעקשת על מאמן זר.
בשנה הראשונה של אלון הייתה התחייבות שהישראלים הטובים ביותר ישחקו בקבוצה. כיום המועדון לא מפתח צעירים. ההחתמה של אוחיון, למשל, עצרה את ההתקדמות של טימור. לא מן הנמנע שקטש ייצב את הספינה ואפילו יזכה באליפות, אבל לא משנה איך עונת 2017/18 תסתיים, אלון יצטרך בעיקר להפיק ממנה לקחים.
לפנייה לכתב/ת 
