והמפסיד הגדול: הספורט הישראלי / מליניאק
המרכזים שגרמו לתוהו ובוהו ימשיכו לשמש צינור להעברת הכספים לאגודות, ויחתכו לעצמם עמלה של מיליונים. בחסות הכנסת
עד אמצע שנות התשעים שרר בספורט תוהו ובוהו. כל הענפים - פרט לכדורגל, לכדורסל ולטניס - היו מאוגדים תחת ההתאחדות לספורט, שחילקה את הכסף לפי ראות עיניה. כאשר השחייה חרגה מתקציבה, לנבחרת הכדוריד לא היה כסף לנסוע לאליפות אירופה. מרכזי הפועל ומכבי מינו הנהלות ויושבי ראש בבחירות מבוימות, באמצעות יפויי כוח שלקחו מהקבוצות כתנאי להקצבות שהגיעו להן בדין.
אגודות לא נדרשו להירשם כעמותות ולנהל ספרים. לא היו קריטריונים לחלוקת הכסף. מרכזי הפועל, מכבי, אליצור ובית"ר שימשו צינורות להעברת הכסף וחתכו לעצמם עמלה של 25 אחוז. במיליונים שחנו בחשבונותיהם הם השתמשו כבטוחות להלוואות שלקחו מהבנקים, ואת הכסף הזרימו ל"ספינות דגל" כמו הפועל ומכבי ת"א והפועל פ"ת.
ב־1992 מינתה אותי שרת החינוך שולמית אלוני לעמוד בראש ועדה שחוללה רפורמה בספורט. מאז, לקבוצות יש זכות לקבל ישירות את ההקצבות במלואן על פי קריטריונים שקבעה ועדה לא תלויה. המרכזים שנחלשו ניצלו בעזרת בוחטה שערורייתית, בגובה 4 אחוזים מרווחי מועצת ההימורים, שהם קיבלו בלי קשר להיקף הפעילות שלהם.
שלשום עבר בכנסת חוק שמחזיר את העברת הכספים לקבוצות דרך המרכזים, שיקבלו בתמורה 25 מיליון שקל לשנה, מובטחים ל־8 שנים!
שודדים בחליפות
שני שודדים נכנסו לבנק, רוקנו את הכספת ונמלטו. בדרך הציע הצעיר שיעצרו ויספרו את השלל. "אם נעצור המשטרה תתפוס אותנו", הסביר המבוגר, "ממילא יודיעו בחדשות כמה כסף שדדנו". בבנק מהומה. "שדדו לנו מיליון", אומר המנהל לסגן. "בוא ננצל את ההזדמנות ונוסיף לתביעת הביטוח שני מיליון שאנחנו גנבנו". בערב השודדים שומעים בחדשות שנגנבו שלושה מיליון, אבל בספירה מגלים רק מיליון. "עדיף להיות פקיד", מסכם הצעיר. "אנחנו סיכנו את חיינו בשביל מיליון, אלה עשו שני מיליון בלי שום סיכון".
אחרי שפקידי האוצר זיהו את חולשת קק"ל ושאבו משם מיליארדים, הם התפנו "להציל את נפגעי ההימורים מידי עצמם ולהפריד את הספורט מהתלות בהימורים". האמת היא ששר האוצר זיהה תרדמת של שרת ספורט שעסוקה ביחסי ציבור לעצמה. הוא מינה ליו"ר "בנק הספורט" את רו"ח יוסי פילוס, שלא גילה התנגדות יתרה במהלך ההשתלטות של האוצר.
כשמירי רגב הייתה צריכה מיליון שקל להביא את פרננדו היירו לישראל, משה כחלון שלח אותה לחפש את החברים שלה. מתברר שכאשר לשר האוצר ולשרת הספורט יש אינטרסים משותפים, הם מסתדרים נהדר. הוא יגדיל את הכנסות האוצר, היא תחלק את השלל, לא קשה לנחש למי. אבל בעוד פקידי האוצר מתמוגגים, הם קלטו פתאום שהם לא מסוגלים/מעוניינים לעמוד בהבטחתם "להיכנס לנעלי מועצת ההימורים", כי אין להם מושג ו/או רצון להתחרבש בהעברת מאות מיליונים לכ־4,000 קבוצות.
בכך הם למעשה החזירו את הגלגל 50 שנה לאחור. במקום לבטל לגמרי את התקציב למרכזים ולהעביר אותו במלואו ישירות לספורט, מאות מיליונים יוזרמו לקבוצות שוב דרך המרכזים. 17 מיליון השקלים שקיבלו המרכזים בקומבינה בחסות חברי הכנסת, והיו צמודים לרווחי הטוטו, יתפחו ל־25 מיליון. בשביל שלא ייראה שהמרכזים שוב גוזרים קופון של עמלות מהקבוצות, הם יעבירו להן את הכספים במלואם, ואת העמלה בסך 2 מיליון שקל נוספים הם יקבלו בדלת האחורית מהאוצר!
מינהל תקין מחייב העברת כספים ישירה, מבלי שתיגע בהם יד מיותרת, אבל משרדי האוצר והספורט יממנו הקמת
מנגנון מיותר במקום זה שעובד מצוין במועצת ההימורים. לכיסוי תחת נתנו לאנשי הספורט עוד שני נציגים במועצה הלאומית לספורט - גוף מייעץ שלא קובע כלום. את הכספים תחלק ועדת התמיכות במשרד של מירי רגב. זה בערך כמו להחזיר את קופת חולים כללית להסתדרות ולהקים מחדש את ההגנה ואת אצ"ל.
מוחמד אבו יונס מוזמן להתייעץ עם מנכ"ל תיאטרון אל־מידאן.
הכל קשור להכל
עולם הכדורגל הוכה בתדהמה כששטרן חלובה הכריז על מועמדותו לתפקיד היו"ר הבא של ההתאחדות. מספר 2 הנצחי הוא עסקן של פעם, ששורד מקדנציה לקדנציה בלי להיראות ולהישמע. בפרפרזה על ווינסטון צ'רצ'יל: בקרוב תגיע למשרדי ההתאחדות מכונית ריקה, וייצא ממנה שטרן חלובה.
הכל קשור בהכל. חלובה היה גזבר ההתאחדות כשאבי לוזון חילק עשרות מיליונים לקבוצות שבחרו בו. כשנדרש לתת הסברים לחוקר, רו"ח עופר אלקלעי, הוא הסביר שהיה "רק גזבר כבוד". אשר אלון, הבעלים של הפועל רעננה שהגדיר את חלובה כ"אבי אבות הטומאה של העסקנות", מקורב לכחלון. שר הכלכלה אלי כהן היה חבר הנהלת ההתאחדות. מי שהביא אותו היה... שטרן חלובה.
אילו רצו, כחלון ורגב היו יכולים לעשות דברים יפים למען הספורט. למשל, לבטל את הפטור ממס שהמדינה מעניקה לשחקנים זרים. גם יחסכו ויעבירו 30 מיליון שקלים לספורט, גם יפסיקו קיפוח ספורטאים ישראלים. 94 זרים שיחקו בעונה שעברה בליגות לכדורסל. הישראלים הולכים ונכחדים, הנבחרות מובסות, אבל כחלון לא יבטל את הפטור ממס לזרים.
כחיפאי שמחובר למרכז מכבי, היחסים עם שמעון מזרחי והישיבה בתא הכבוד ליד יענקל'ה שחר חשובים לשר האוצר יותר מהתבוסות שחוטפות נבחרות הכדורגל והכדורסל. נטו נזק לספורט.
כבוד בלי לעבוד
ב־1994 הורשע יורם אוברקוביץ' ברישום כוזב במסמכי מרכז הפועל ונדרש להתפטר מתפקידיו. טיכסו החכמים עצה והמציאו תפקיד חדש: אוברקוביץ' הפך מיושב ראש ל"נשיא" הפועל, וחזר לענייניו כאילו כלום.
עופר עיני מוכן להמשיך לקדנציה נוספת בהתאחדות לכדורגל, אבל בגרסה רזה. הוא יתמנה ל"נשיא" ההתאחדות, ימשיך להסתובב כטווס בכנסים, יסתחבק עם ג'יבריל רג'וב וראשי פיפ"א, יסגור עניינים עם משרדי האוצר והספורט, ואת המאמן הלאומי הבא יבחר בהמלצת פרלמנט בתי הקפה בתל ברוך צפון.
כדורגל לא באמת מעניין את עיני, גם לא ישיבות בורקס. הוא עושה לביתו ואת העסקנות משאיר לעסקנים שסופרים את הימים לנסיעה הבאה עם נבחרת הנערים. הנשיא עיני יחזיק בתיקי האוצר והחוץ, לעסקנים ישאיר את תיק העבודה. עם כבוד, בלי לעבוד. לזכותו ייאמר שהצליח להשיב לקופת ההתאחדות חלק מהמיליונים שאבי לוזון חילק בהפקרות. לחובתו, הוא לא יכול להגיד שהופתע לגלות את עומק הבור בקופה, כי גזבר ההתאחדות דודי גיל היה מעורב בכיר במחדל, ועודנו מראשי ההסתדרות.
את הג'וקר שמרנו לסוף: עורך הדין מורן מאירי, שנוהג להיכנס באמ־אמא של העסקנים וגרר את ההתאחדות לבית המשפט, מוכן לשתף איתם פעולה כממלא מקום של שטרן "אבי אבות טומאת העסקנים" חלובה.