אימא הביאה גביע

דלילה חתואל־ברוך (37) | סיוף

"אחרי הלידה התחלתי מאפס"

דלילה חתואל־ברוך עם בתה עתליה ובנה דן(צילום: אלעד גרשגורן)

רזומה: עשר אליפויות ישראל ברציפות, 15 גביעי מדינה, מקום 15 באליפות העולם, מקום חמישי באליפות אירופה, השתתפות באולימפיאדת בייג'ינג. אמא לעתליה (4) ודן (חודשיים).

הישגים בולטים אחרי הלידה: רבע גמר המשחקים האירופיים בבאקו (2015), אלופת ישראל.

איך הצלחתי לחזור לספורט אחרי הלידה: "האימהות עשתה לי חשק לחזור ולנסות להיות אמא אלופה. במהלך ההיריון השני עשיתי ספורט כדי שיהיה לי קל בלידה ואחריה. בסוף עברתי ניתוח קיסרי ולא היה פשוט להתאושש. התחלתי מאפס. הכל כאב לי, עייפות של לילות ללא שינה. ואז, שלושה שבועות אחרי הניתוח, פשוט קמתי ויצאתי להליכה. היום, אחרי חודשיים של אימונים, אני חזקה, ערנית וחיונית יותר – וממש גאה בעצמי".

הדבר הכי קשה בשילוב בין אימהות לספורט תחרותי: "די דומה לכל אישה שמנהלת קריירה תובענית, רק שהעבודה שלי היא פיזית. האימונים הם גם בערב על חשבון הזמן עם הילדים. יש טיסות לטורנירים, ולעזוב את הילדים זה קורע לך את הלב".

"אני שואבת כוח מהמשפחה"(צילום: אלעד גרשגורן)

מה הספורט לימד אותי על אימהות: "על זה אני מדברת בהרצאות שלי. חוויתי אלפי קרבות שבהם יש המון התמודדויות עם מצבי לחץ, קבלת החלטות ויכולת התמדה. רוב הזמן את עושה טעויות וצריכה לתקן בו במקום או בקרבות שלאחר מכן, וזה די כמו להיות הורה".

מה האימהות לימדה אותי על הספורט: "אני שואבת כוח מהמשפחה וזה מכניס הכל לפרופורציות. כשהייתי רווקה, רק סיוף היה בראש שלי. כשהתחתנתי ונולדה עתליה, הספורט קיבל משמעות שונה, אני קודם כל אמא ומרגישה בת מזל. גם בקרבות אני רגועה יותר".

מה אני מעבירה לילדים שלי על ספורט: "מבחינתי ספורט זה שיעור באמונה וניצחון הרוח. קיבלתי המון כלים שאני נעזרת בהם בכל תחום. עתליה מאוד הישגית ושונאת להפסיד, אבל אני מסבירה לה שלהפסיד זה גם ללמוד איך לנצח".

אניה ויליקי (35) | כדורעף

רזומה: קפטנית נבחרת ישראל ואחת משחקניות הכדורעף הבכירות בארץ בעשור האחרון. אמא לקטיה (13) וטים (3).

הישגים בולטים אחרי הלידה: ארבע אליפויות ישראל, שלושה גביעים, שני דאבלים בצ'כיה, השתתפה עם הנבחרת באליפות אירופה.

איך הצלחתי לחזור לספורט אחרי הלידה: "אימונים, כוח רצון וסבלנות. ההתחלה היא תמיד קשה, אבל הגוף זוכר ולאט־לאט הכל חוזר למקום".

אניה ויליקי עם ילדיה, קטיה וטים(צילום: יאיר שגיא)

הדבר הכי קשה בשילוב בין אימהות לספורט תחרותי: "לעזוב את הילדים בזמן נסיעות לתחרויות בחו"ל. גם איבוד הזמן איתם כשאני באימונים".

מה הספורט לימד אותי על אימהות: "משמעת, אחריות, סיבולת וחריצות".

מה האימהות לימדה אותי על ספורט: "חוכמה, שיקול דעת, סבלנות".

מה אני מעבירה לילדים שלי על ספורט: "אהבה ותשוקה לספורט. ללא מאמץ אין הישגים. ללא תבוסות אין הישגים. משמעת וכבוד".

"ללא מאמץ אין הישגים". אניה ויליקי(צילום: יאיר שגיא)

ליעד סואץ־קרני (36) | כדורסל

"למדתי מהספורט לעמוד בלחצים"

רזומה: קפטנית נבחרת ישראל, זכייה בשלוש אליפויות ובשלושה גביעי מדינה. שיחקה שלשום בפעם האחרונה. אמא לתאומים יהונתן ואריאל (5).

הישגים בולטים אחרי הלידה: גביע המדינה (2015), כדורסלנית השנה של משרד הספורט (2016), שיחקה בנבחרת ישראל.

איך הצלחתי לחזור לספורט אחרי הלידה: "ברגע שקיבלתי את ההחלטה, התאמנתי כמו משוגעת שישה ימים בשבוע וחזרתי לכושר. ארבע השנים האחרונות שבהן שיחקתי לאחר הלידה היו מיוחדות מאוד. אין חינוך יותר פמיניסטי מזה שהעבודה של אמא היא לשחק כדורסל".

הדבר הכי קשה בשילוב בין אימהות לספורט תחרותי: "להילחם ברגשות האשם. קשה לי כשאני לא משכיבה את הילדים לישון כמעט כל השבוע בגלל שהאימונים הם בערבים. יש תקופות שבהן הם רואים אותי רק בבוקר או לאיזו שעה אחר הצהריים".

ליעד סואץ־קרני עם התאומים אריאל ויהונתן(צילום: עוז מועלם)

מה הספורט לימד אותי על אימהות: "מעבר לאתגרים הלוגיסטיים, בטח כשמדובר בתאומים, הלחצים הנפשיים הם מאוד גדולים. למדתי מהספורט שאני מסוגלת ויודעת לעמוד בלחצים, ושעם תוכנית נכונה ועזרה מבעלי מקצוע, אפשר להגיע להצלחה מסחררת".

מה האימהות לימדה אותי על ספורט: "פרופורציות. פתאום הפסדים וגם ניצחונות מתגמדים לעומת הילדים. כשהיה להם אירוע סוף שנה של ארקוקידס, שזה קצת כמו התעמלות קרקע והם עלו לבמה, בכיתי מאושר והתרגשתי יותר מלזכות באליפות. מצד שני, כשלקחתי גביע הם נורא התרגשו, וערכנו טקס הנפה בבית. זה עשה את הזכייה להרבה יותר מיוחדת. זה שיפר אותי גם כשחקנית. לקחתי את הדברים יותר בקלות, הגבתי לסיטואציות בצורה טובה יותר".

מה אני מעבירה לילדים שלי על ספורט: "אני מאמינה שספורט הוא כלי חינוכי – דרך להעברת מסרים נכונים לילדים, רכישת כישורי חיים ויכולות אישיות. אני מדברת על החשיבות של שמירה על הגוף וחיזוקו ותזונה נכונה. אני אומרת להם שאשמח שיעשו פעילות ספורטיבית – כל סוג שיבחרו".

"קשה להילחם ברגשות האשם". ליעד עם הילדים(צילום: עוז מועלם)

מורן סמואל (35) | חתירה פראלימפית

"כיף כשעוד מישהו מחכה לי בקו הסיום"

רזומה: החלה את הקריירה ככדורסלנית, כולל בנבחרות ישראל. כחותרת השתתפה במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012 ובריו 2016 (ארד). זכתה בארבע מדליות באליפות העולם (זהב, פעמיים כסף וארד). אמא לארד (שנתיים), נמצאת בחודש השמיני להריונה.

הישגים בולטים לאחר שהפכה לאמא: מדליית ארד במשחקים הפראלימפיים בריו (2016), מדליית כסף באליפות העולם (2017) בעודה בהיריון.

איך הצלחתי לחזור לספורט אחרי הלידה: "מאחר שאת ארד ילדה בת הזוג שלי לימור, לא הייתי צריכה להתמודד עם ההשלכות הפיזיות. זכינו להיות יחד במחנה אימונים באיטליה בזמן חופשת הלידה, וזה תרם לשקט הנפשי שלי באימונים. גם המעבר מזוג למשפחה, כשפתאום כאמא יש עוד מישהו משמעותי בחיים שלך, מוסיף המון למוטיבציה כספורטאית".

מורן סמואל עם בנה ארד. "המעבר מזוג למשפחה מוסיף למוטיבציה"(צילום: עוז מועלם)

הדבר הכי קשה בשילוב בין אימהות לספורט תחרותי: "הפרידה בזמן מחנות אימון ותחרויות, לכן אני משתדלת שניסע כמשפחה. יצרנו סדר יום מאוד ברור, שמתחשב בצרכים שלי כספורטאית ומאזן ביניהם לבין הדרישות כהורה. אין ספק שבלי התמיכה של לימור בדרך הספורטיבית שלי, לא הייתי יכולה להמשיך ולהגשים את עצמי ברמות הכי גבוהות".

מה הספורט לימד אותי על אימהות: "שהעמידה בלוח הזמנים היא דבר קריטי לחיים באופן כללי וכשיש ילדים בפרט. מסגרת טובה וקבועה של אימונים/תזונה/מנוחה/שינה מועילה גם לחיי המשפחה".

מה האימהות לימדה אותי על ספורט: "ריככה אותי, ולא במובן הרע של המילה. היא חידדה לי את כוחו של רגע אחד קטן ואת האמונה בדרך שלפעמים ארוכה ולא פשוטה. זה כיף עצום כשיש עוד מישהו שמחכה לי בקו הסיום".

מה אני מעבירה לילדים שלי על ספורט: "קודם כל דוגמה אישית, זה נכון לכל תחומי החיים. ארד עוד קטן, אבל הוא כבר מכיר את כל ענפי הכדור, ולאחרונה לימור לימדה אותו על אולימפיאדת החורף. הוא רואה אותנו מתאמנות, אותי בכדורסל ובחתירה ואת לימור בקרוספיט. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלו".

סמואל עם בנה ארד ועם בת זוגה לימור(צילום: עוז מועלם)

אניה גוסטומלסקי (36) | שחייה

"צריך צי של סבתות ובייביסיטריות"

רזומה: שחתה בשתי אולימפיאדות (אתונה 2004 ובייג'ינג 2008), שברה שיאים ישראליים בפרפר, בחתירה ובגב, השתתפה באליפויות אירופה (מדליית ארד ב־50 מטר גב) ועולם. פעילה במועדון דולפין נתניה, שבו משמשת כיו"ר. אמא לאיתי (8) וגילי (3), נמצאת בהיריון שלישי.

הישגים בולטים אחרי הלידה: השתתפה באליפות אירופה בבריכות קצרות, ארבע מדליות באליפות ישראל, שיא ישראלי ב־100x4 חופשי.

בהיריון שלישי. אניה גוסטומלסקי עם ילדיה, איתי וגיל(צילום: ראובן שוורץ)

איך הצלחתי לחזור לספורט אחרי הלידה: "אני מקפידה לעשות ספורט במהלך ההיריון באותה אינטנסיביות, רק נמנעת מתרגילים שגורמים לכאבים בבטן. אני שוחה ועושה ספינינג, מגיעה לדופק גבוה ודואגת לשריפת שומן במהלך ההיריון. ככה לא עולים הרבה במשקל ויותר קל לרדת אחרי".

הדבר הכי קשה בשילוב בין אימהות לספורט תחרותי: "היום אני מתחרה בלי הרבה אימונים. שילוב של קריירת ספורט עם אימהות דורש צי של סבתות/בייביסיטריות, בגלל ששעות האימון העיקריות הן כשהילדים לא במסגרות. ביום אני עובדת בבנק, אחר הצהריים מתרוצצת עם הילדים בחוגים, ובלילה – אחרי שהם הולכים לישון ובעלי חוזר מהעבודה – אני מתפנה לספורט. ימי שישי בבוקר הם קודש הקודשים עבורי, כי זה הזמן היחיד שבו אני יכולה לעשות פעילות ספורטיבית באור יום".

השתתפה באליפות אירופה גם אחרי שילדה. גוסטומלסקי(צילום: ראובן שוורץ)

מה הספורט לימד אותי על אימהות: "כמה שנדמה שקשה לנו בחיים ואנחנו על הקצה ועוד שנייה נשברים – לגוף יש את היכולת לשאת עוד עומס. אף פעם אסור לוותר לעצמך".

מה האימהות לימדה אותי על ספורט: "פרופורציות. שלא מתים מכישלונות וצריך תמיד להרים את הראש".

מה אני מעבירה לילדים שלי על ספורט: "לא לוותר, התמדה, השקעה מרבית, ריכוז, נימוס, צניעות".