האם כדאי בכלל לעלות לליגת האלופות?

25.8.2015 – משחק הגומלין של מכבי ת"א מול באזל על העלייה לצ'מפיונס ליג. ערן זהבי משווה ל-1:1 בדקה ה-24. בתוצאה הזו מכבי עולה. הדקות הבאות קשות לצפייה. באזל מפעילה מצור על השער של מכבי. כל כדור שמסתובב ברחבה מוריד חמש שנים מהחיים. מכבי יורדת לבונקר הירואי שלא היה מבייש את הפועל יהוד בשנותיה הגדולות. שני אוטובוסים חונים ברחבה. שחקנים מעיפים כדורים ליציעים ונופלים על הדשא בזעקות שבר של סיום קריירה.

מסביבי אנשים על סף עילפון. ניידות של טיפול נמרץ נמצאות בהיכון. חלק מוכנים לתרום איבר מגופם ובלבד שהסיוט הזה יסתיים. אני עובר תהליך של התגלות נפשית. ארור היום שבו התחלתי לאהוד את מכבי. מה עשיתי לעצמי? התקף לב בגיל 40? הזמן עובר כמו נצח. השופט מוסיף שלוש דקות וגואל אותנו מייסורינו.

מכבי אחרי שעברה את באזל(צילום: עוז מועלם)

מסביב חגיגה גדולה. אני מסתכל בחשש על מערכת הכריזה בבלומפילד וליתר ביטחון שם את ידיי על אוזניי, שמא שי סידי יקרע לי את עור התוף. האוהדים מדמיינים את מסי ורונאלדו יורדים מהאוטובוס. חלק כבר בודק בנייד חבילות למדריד וברצלונה. ביום שלמחרת ההגרלה. בינתיים צצות שמועות על הכסף שנקבל. כל שעה הסכום עולה בעשרה מיליון. שעת ההגרלה קרבה. אנחנו רוצים את ריאל או ברצלונה, כל היתר לא סחורה. ובאמת אין תענוג גדול יותר מלשבת ביציעי קאמפ נואו ולהתפלל שזה ייגמר בשלוש או ארבע ולהתחבק כל פעם שנעבור את החצי.

ההגרלה מתחילה. האדונים באופ"א מתחילים לערבב את הכדורים והמתח בשיא. אט אט מפלס ההתלהבות יורד. קיבלנו את צ'לסי, פורטו ודינמו קייב. במילה אחת: איחס! אולי מוריניו מציל קצת את המצב. בבית הילד מתחיל לנדנד. "אבא, בוא ניסע עם מכבי ללונדון". אנחנו בודקים חבילות ללונדון. יוצא 12,000 שקל ועוד לא דיברנו על דיוטי פרי, מתנות ואוכל. "רון", אני שואל את הילד, "נראה לך שאשלם 12,000 שקל כדי לראות את מכבי מקבלת חמישייה?" הילד מתמרד אבל לבסוף היהגיון הזקן שלי מנצח. אנחנו נשארים בארץ.

הקמפיין מתחיל. משחק ראשון עם צ'לסי. חתול נגד עכבר. דקה חמישית הזאר מחמיץ פנדל. דקה 13 וויליאן בועט עונשין מארבעים מטר וראיקוביץ' מוציא מצלמה מהתיק ו"מצלם" את ה-0:1. נגמר 0:4 ועוד יצאנו בזול. המשחק הבא מול דינמו בסמי עופר. לפני המשחק מפליגים בשבחו של ירמולנקו ועל כך שצריך לשמור עליו בשבע עיניים. עוד לא הספקנו להתיישב וירמולנקו לא מתרשם מהשמירה ההדוקה וקובע 0:1. נגמר 0:2 קליל לדינמו, ואנחנו מתחילים להבין שנקודות כבר לא נראה, אבל לפחות שנבקיע שער, כדי שלא נגמור כמו חיפה.

זהבי וירמולנקו(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

כצפוי, הקמפיין מסתיים ללא נקודות - אבל שער יש. בתוצאה של 3:0 מול פורטו, השופט ממציא לנו פנדל. זהבי כובש ורץ לחגוג בתנועות "פיו פיו" מול הקהל. במילה אחת: מביך! סיימנו את הקמפיין ללא נקודות ועם יחס שערים 16:1. נשארנו עם הכסף הגדול, אולם עינינו לא חזו בשחקן תותח שנחת אצלנו. ולא נשכח שאת האליפות איבדנו. במחשבה שנייה: האם כדאי לעלות לליגת האלופות?