השגרירות ברוסיה
המאבק של רוקאביציה, הסיכוי של קיארטנסון והקאמבק של אוגו - מי מהזרים של ליגת העל יזכה להשתתף בחגיגת המונדיאל?
פעם המונדיאל היה קרוב יותר אלינו, בפלייאוף באוקיאניה או מול קולומביה, אבל רחוק יותר ברגע ששריקת הפתיחה נשמעה (חוץ מאירוע חריג ב-1970). במונדיאלים האחרונים זה מעט שונה – אנחנו עדיין בחוץ, אבל כשהחגיגה מתחילה הקהל הישראלי דווקא יכול להרגיש זיקה למה שמתרחש.
זה קורה בזכות הזרים האיכותיים שמגיעים לליגת העל ומבלים את הקיץ בטורניר הגדול מכולם. ג'ון פנטסיל אפילו שם אותנו על המפה כששלף את דגל ישראל במהלך הניצחון של גאנה על צ'כיה ב־2006. לקראת המונדיאל ברוסיה, אלו השמות שהאוהדים בארץ צריכים להחזיק להם אצבעות.
אוקראינה, ישראל, אוסטרליה
חלוץ נבחרת אוסטרליה, ניקיטה רוקאביציה ממכבי חיפה, כבר צבר ניסיון במונדיאל עם שתי הופעות ב־2010. הבעיה היא שבשנים שלאחר מכן הוא כמעט ולא נלקח בחשבון, ונשאר מחוץ לסגל בין 2013 ל-2017.
בית"ר ירושלים ומכבי חיפה החזירו אותו לחיים. באופן אירוני, הקאמבק שלו בנבחרת היה דווקא בצמד המשחקים מול סוריה לפני מספר חודשים, ובראיון שהעניק שלשום באוסטרליה אמר רוקאביציה: "ההופעה במונדיאל 2010 הייתה חלום שהתגשם. אני מקווה שברוסיה אגיע לשם בפעם השנייה".
זה לא יהיה מסע קל. המאמן שהחזיר אותו לעניינים, אנג' פוסטקוגלו, התפטר שבועיים אחרי ההעפלה והוחלף בידי ההולנדי ברט ואן מארוויק. בחלק הקדמי, טים קייהיל הוותיק ומת'יו לקי ורובי קרוז שמשחקים בגרמניה יועדפו ככל הנראה על פניו. עם זאת, רוקאביציה נכלל ברשימה למשחקי הידידות הקרובים מול נורווגיה וקולומביה, ומביא ניסיון שחסר לחלק מהשחקנים בסגל. לא מן הנמנע שאת יום הולדתו ה-30 יחגוג ברוסיה (22 ביוני).
המצב של וידאר קיארטנסון טוב יותר. למרות הזינוק המדהים שעשתה איסלנד, אין לה עומק בהתקפה, כך שפיניש חזק לעונה במכבי ת"א אמור להבטיח לחלוץ מקום בסגל. השבוע הוא כנראה יקבל הזדמנות להראות מה הוא יודע מול מקסיקו ופרו, למשחק אליו זומן במפתיע גם קולביין סיגתורסון, שהיה החלוץ הבכיר של איסלנד. סיגתורסון לא שיחק מאז אוגוסט 2016 בגלל פציעה ורק החודש חזר למילואים של נאנט. קיארטנסון יוכל לנסות להיכנס לוואקום אם סיגתורסון לא יחזור לכושר בזמן, והשבוע הנוכחי יהיה קריטי עבור השאיפות שלו.
הכפפות הראשונות?
פרדראג ראיקוביץ', חברו של קיארטנסון במכבי ת"א, מגיע מעמדה שונה. נראה שמקומו בסגל נבחרת סרביה למונדיאל מובטח – אבל שוער הוא לא חלוץ, וראיקוביץ' נלחם כעת כדי לראות מגרש במהלך הטורניר.
הקרב שלו הוא מול אקס מכבי חיפה ולדימיר סטויקוביץ'. ראיקוביץ', על הנייר, כבר היה אמור להבטיח לעצמו את המקום בשער, התפתחות טבעית אחרי שזכה עם סרביה ביורו הנוער ובמונדיאל הצעירות. אבל היכולת שלו במכבי, בעיקר זו שראו במפעלים האירופים, לא הייתה משכנעת ברמה של מקום בהרכב במונדיאל. במהלך המוקדמות סטויקוביץ' (כיום בפרטיזן בלגרד) היה האפודה הראשונה רוב הזמן. ראיקוביץ' יהיה חייב לעשות משהו יוצא דופן בהזדמנויות שכנראה יקבל במשחקי ההכנה כדי לשדרג את מעמדו.
זה משאיר אותנו עם נבחרת ניגריה. המקרה של ג'ון אוגו מזכיר מאוד את זה של רוקאביציה – הבטחה בגיל צעיר, זימון לנבחרת, ואז היעלמות בינלאומית עד לתחייה הישראלית. פרט להופעה אחת, הוא לא זומן לסגל במשך שלוש שנים עד נובמבר 2016, ואז ההופעות המצוינות במדי הפועל באר־שבע נתנו לו מומנטום.
הקישור האחורי של ניגריה מעולה, במיוחד לאור הפריצה שעשה העונה ווילפרד אנדידי, הגרזן בן ה־21 של לסטר. אבל אוגו הוא מישהו שהותיר רושם חיובי מאוד כששיחק, והסיכוי שלו להגיע למונדיאל טוב.
חברו טוני ווקאמה בבעיה בגלל הפציעה, ולא יפגוש את פולין וסרביה השבוע. אצלו המומנטום הפוך – הוא הידרדר אחרי ההצגות במוקדמות ליגת האלופות. אם לא יסיים את העונה ככוכב שמאחורי אליפות נוספת, יהיה לו קשה מאוד להתברג ברשימה הסופית.
לפנייה לכתב/ת 
