שיפוט לקוי
לראשונה מאז 1938 לא יהיה שופט אנגלי במונדיאל, ולאור היכולת המידרדרת שהם מפגינים בפרמייר־ליג, זה בכלל לא מפתיע. איך קרה שהשופטים שמרוויחים משכורת בסיס של 40 אלף ליש"ט בשנה הפכו לזחוחים, כאלו שלא לומדים מטעויות?
"הם לא עובדים מספיק. הם מתייחסים לשחקנים כמו בימי הביניים". אלו רק חלק מהדברים החמורים שאמר בעבר מנג'ר ארסנל ארסן ונגר על השופטים בפרמייר־ליג, ויש עוד כמה מילים נבחרות שכנראה לא שמענו – אלו שהוא שיגר לעבר השופט מייק דין בחדר ההלבשה אחרי שאיבד שתי נקודות מול ווסט ברומיץ' בגלל פנדל שלא היה (מה שעלה לו בהרחקה משלושה משחקים וקנס של 40 אלף ליש"ט).
העניין הוא שוונגר ממש לא לבד. ראשי מנצ'סטר סיטי, לדוגמה, ביקשו לאחרונה פגישה דחופה עם ראשי הארגון האחראי על שופטי הליגה בגלל האגרסיביות שמפגינות יריבות כלפי הקבוצה. השופטים האנגלים נמצאים תחת אש, וככל הנראה, הטענות מוצדקות לחלוטין ולא נעלמו מעיניהם של אנשים מחוץ לממלכה.
ביום חמישי פיפ"א הכריזה רשמית על 36 השופטים שמונו להעביר משחקים במונדיאל הקרוב. לראשונה מאז 1938, אף אחד מהם לא יהיה אנגלי (למעשה, אין אף שופט מהאי הבריטי). לא תמצאו ניחוחות מהאי גם בקרב 63 הקוונים ברשימה. זה נתון לא פחות ממדהים. המצב באנגליה הידרדר עד כדי כך שהמדינה שייצרה כמה מהשופטים הבכירים בעולם לא תיוצג מאחורי אף משרוקית ברוסיה. שימו לב לנתונים: אנגליה היא המדינה ששלחה הכי הרבה שופטים לגמר המונדיאל, ארבעה מאז 1950.
מי יכול לשכוח את הקרחת של האוורד ווב, השופט הסמכותי שהיה אחראי על גמר מונדיאל 2010? והיו שמות כמו גרהאם פול ששפט בשני מונדיאלים בשנות האלפיים, או מארק קלאטנברג, שרק לפני שנתיים העביר באותו הקיץ את גמר ליגת האלופות וגמר היורו. אבל קלאטנברג היה אחרון הנפילים. לפני שנה הוא עזב את הליגה בשביל הכסף הגדול – יו"ר איגוד השופטים בסעודיה. הוא השאיר מאחוריו שרשרת יורשים מפוקפקים, שסופגים ביקורת כבדה ולא מצליחים להתעלות בהיבט עולמי כמו קודמיהם.
קחו למשל את המחזור אתמול. ליברפול ניצחה בחוץ את קריסטל פאלאס 1:2, אבל אפילו המנג'ר המנצח יורגן קלופ הודה שהשופט ניל סווארבריק לא היה בעניינים. סווארבריק שלף לסאדיו מאנה האדום כרטיס צהוב מפוקפק על התחזות ברחבה, ולאחר מכן לא הרחיק אותו בצהוב שני הכרחי, למרות ששרק לכך שהסנגלי עצר במכוון כדור בידו. "חשבתי לעצמי שזהו, הוא גמר את המשחק", אמר קלופ בסיום, "אבל היה לנו מזל".
בישראל, למשל, קשה להיות שופט מקצוען בגלל השכר הנמוך שלא מאפשר התמקדות במקצוע הזה לבדו – 2,400 שקל למשחק בליגת העל (לצד משכורת בסיס של 1,500 שקל לחודש). לאנגלים אין אפשרות להשתמש בתירוץ הזה. שופטי הפרמייר־ליג מרוויחים משכורת חודשית של 40 אלף ליש"ט, ועוד 1,150 למשחק.
אבל המקצוענות לא מספקת תוצאות. רק שלושה שופטים אנגלים נמצאים בקטגוריה הבכירה של אופ"א – שניים מהם הוקפצו לשם לפני חודשיים, והשלישי, שם מוכר בדמות מרטין אטקינסון הוותיק, כבר לא שופט במפעלים היבשתיים. מתחת לשלושה ישנם שופטים משניים בקטגוריה השלישית בלבד. ב"טלגרף" האשימו בכך את הארגון האחראי על השופטים, וטענו כי לא נעשה מספיק כדי ליצור המשכיות כמו במדינות אחרות.
שופט העבר הבכיר מארק האלסי הצטרף לגל הביקורות בטור ב"סאן": "לא אתווכח עם ונגר על כך שהסטנדרטים של השופטים בליגה הולכים ויורדים. זו קבוצת השופטים הגרועה ביותר מאז תחילת העשור. הם מבצעים מדי שבוע את אותן טעויות בסיסיות, ורובם הפכו לזחוחים בגלל שאין מי שמאיים על העמדות שלהם. אין סיכוי שיחליפו אותם בגלל היעדר העומק במדינה כולה. הבעיה המרכזית היא שהשופטים לא מקבלים הדרכה איכותית".
כאשר החוליגנים השתלטו על הכדורגל האנגלי, העניין קיבל יחס מיוחד וטופל בהצלחה. יכולת הנבחרת בזירה הבינלאומית לא הייתה מספקת – ואז נעשו שינויים בנבחרות הצעירות, שהביאו הישגים בקיץ האחרון. השאלה היא אם השיפוט הוא גם בעיה חשובה מספיק כדי שהאנגלים יקחו אותה באותה רצינות, או שפשוט ימשיכו לחכות שם לכניסה של שופטי הווידיאו (כנראה בעונת 2018/19) כדי לראות שיפור בנושא. המשרוקית בידיים שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
