למה רק הכדורגל הישראלי לא מתקדם לשום מקום?

למה רק אנחנו לא מתקדמים? רק אנחנו לא מצליחים להגיע לשום טורניר משמעותי ,רק אנחנו לא מבינים את הטריק? אלבניה? מקדוניה? איראן?! אז איך אנחנו לא?

כולנו נסכים שישראל יותר טובה מהמון נבחרות שהגיעו למונדיאל, ובכל זאת משהו תמיד חסר לנו. הבאנו מאמנים, שלחנו שחקנים לשחק באירופה והיה נראה שזה יבוא, אבל פתאום באה הידרדרות לא מובנת. אלה שהיו אמורים להוביל אותנו, אלה שסמכנו עליהם שהפעם הם יתנו מה שהיה חסר. במקום שהשחקנים האלה יובילו אותנו קדימה, הם הורידו אותנו לשפל שלא היה כמותו בכדורגל הישראלי. אני מדבר על בניון, זהבי, נאתכו, אלמוג כהן, ניר ביטון, שמות גדולים שיש להם מקום כמעט בכל ליגה באירופה. והם אלה שהראו לנו שיכול להיות יותר גרוע. במקום להוביל אותנו, הם רק הראו שבלי אופי, רצון ותשוקה לא נגיע לכלום.

שחקני נבחרת ישראל(צילום: אורן אהרוני)

והתכונות האלה מתחילות מחינוך. ליאור רפאלוב תיאר את השחקנים הבלגים בברוז' כרובוטים. מכונות. שלא כמו החברים שלו בנבחרת, הבלגים מתאמנים גם כשהמאמנים לא מסתכלים. השחקן הישראלי שואף לעבוד על המאמנים. כולנו יודעים איך נראה אימון בארץ, עם שחקנים שקושרים שרוכים שש פעמים. גם בצבא, כשהמפקד לא בסביבה, זאת מצווה לגנוב איזו סיגריה או להירדם בשמירה. מכאן זה מתחיל, ולזה קופמן מתכוון כשהוא אומר "תפסיקו לרמות". מי שרוצה להשתפר עובד יותר קשה, יותר שעות, והכי חשוב: מפסיק לרמות.

צריך ללמד את הילדים לתת את המקסימום גם באימון. הכוכבים שלנו לא נותנים את הדוגמה הזאת. מתאמנים בהילוך איטי. עשר שעות בשבוע, חצי מיליון דולר לעונה?! נשמע לכם הגיוני? למה כל קבוצה באנגליה מחייבת את השחקנים להיות במסגרת של המועדון 35 שעות בשבוע לפחות? במה אנחנו יותר טובים שלנו מספיקות 10 שעות? לא מובן למה אין החלטה לחייב את השחקנים להיות 6 שעות ביום לפחות באצטדיון? להשגיח על מה שהם אוכלים? לחזק שחקנים בנקודות החלשות כמו הגבהה תוך כדי ריצה, בעיטות מרחוק, מסירות תחת לחץ? שימו שחקן ישראלי שיגביה 10 פעמים לחלוץ לנגיחה, אולי 2 נסיונות יצליחו. שימו לב בקרנות - הם לא מצליחים לגרום לכדור להתרומם. אף אחד לא מפריע להם אבל יוצא כדור שלא עובר את המגן הראשון.

שימו לב לכך שמה שאיפיין את הכוכבים שלנו בשנים האחרונות זה שהם הצליחו בלי לזוז יותר מדי במגרש. זוהר, נימני, קטן, ערן לוי, גילי ורמוט ועוד ועוד שחקנים שבליגה שלנו הספיק להם הכישרון, אבל כשיצאו לאירופה ראינו כמה זה רחוק מלהתאים.