הגלדיאטורים כתשו את מסי וחבריו
הגישה שהציגו הרומאים טרפה את הקלפים ואת היריבה. העוצמות והפיזיות יחד עם הנחישות והרצון להיות ראשונים לכל כדור גרמו לפאניקה לא בנאלית אצל קבוצה שבשגרה כמעט ולא מפריעים לה
הכדורגל הוא לא עוד משחק. הוא תרבות. הגלדיאטורים של רומא הכו את קלי הרגליים מברצלונה והוכיחו שוב שכדורגל הוא לא פחות נחישות מאשר איכות. אז למה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל? מה עושה את הספורט הזה לפופולרי ביותר בתבל? מה ממש אטרקטיבי בו והופך אותו למה שהוא?
ובכן, זה שהכדורגל הוא כזה שכמעט כל אחד יכול להזדהות איתו: אטרקטיביות לצד לחימה, עושר מול דלות, גאווה לאומית אחת מול אחרת. הכדורגל הוא מעבר לעוד משחק, הוא תרבות, הוא דרך חיים. המשחק באולימפיקו של רומא היה עוד דוגמה מעולה לכך.
שחקני רומא חוגגים(צילום: AP)
פחות או יותר מתחילת המשחק מול ברצלונה, הגישה הגלדיטורית שהציגו הרומאים טרפה את הקלפים ואת היריבה. העוצמות והפיזיות יחד עם הנחישות והרצון להיות ראשונים לכל כדור גרמו לפאניקה לא בנאלית אצל קבוצה שבשגרה כמעט ולא מפריעים לה. כמה פעמים בעבר קבוצות הגיעו ללא מורא וכשיטת משחק של כל הקבוצה הם לחצו גבוה את ברצלונה?
ובכן, רק קטני האמונה היו מוותרים מראש. לא קבוצה שהסמל שלה הוא זאבה ממנו יונקים מייסדי האימפריה על פי המיתוס. ורומא, קבוצה חזקה מאוד, אך איכותית נופלת מקבוצות כמו צ'לסי, אתלטיקו מדריד וברצלונה - עשתה זאת. אין ספק שנדרשת כאן עבודה יסודית של מאמן שראוי לכל מחמאה שיקבל.
מעבר לכך, בשביל ללחוץ מאוד גבוה צריך כושר גופני אדיר ורמת משמעת מרשימה - על אחת כמה וכמה כאשר משחקים מול יריב שאם לא כל הקבוצה לוחצת, יגיע בצורה קלה עם הפנים לשער ויכתוש אותך.
קחו את דה רוסי. את ניינגולן. את דז'קו. שלושתם נראו כמי שמוכנים להתאבד על המגרש. כמי שמבחינתם זה המשחק האחרון בקריירה והם חייבים להעלות הילוך עד הקצה.
הם נראו כמי שמוכנים לפתוח עד הסוף את הרגל ועוד קמצוץ, על מנת להקדים את היריב שלהם. תראו את פיקה ובוסקטס, שחקנים יציבים וטובים, שנראו אומללים ואובדי עצות. וכך גם נראה המאמן שלהם. מרגע ההוצאה של אינייסטה, הספרדים קפאו במקום. הווה אומר, עד כמה האיש הזה הוא הברומטר החשוב ביותר בברצלונה הנוכחית המודחת בפעם הרביעית בחמש העונות האחרונות ברבע הגמר.
שמעתי פעם אוהד פסימי של קבוצת חוץ רעה שהיה מעדיף בצמד משחקים לסיים בתיקו 0:0 בבית על פני ניצחון 0:3. גיחכתי ולא הבנתי ועל כן שאלתי אותו למה. והתשובה הייתה, שהכדורגל הוא כל כך נזיל, ולפעמים דווקא להגיע מעמדה כל כך ברורה של פייבוריט, יכולה להיות פתח לנרפות ולשאננות, לחוסר יכולת להביט על נקודות התורפה. כך אתה יכול להינזק מהדחה קשה ולסיום עונה קטסרופלית שתביא לרוח רעה על זאת שאחריה. לדעתי כל מקרה לגופו, אבל אי אפשר שלא לקחת את הדעה הזאת בחשבון.
לפנייה לכתב/ת 
פלורנצי בטירוף
צילום: EPA
מומלצים
