לסיטי וליובנטוס הגיע לעלות
ליגת האלופות סיפקה לנו שני ערבים גדולים מהחיים, שבשניהם היייתה צריכה להיות הכרעה אחרת
במשחק של ליברפול - סיטי, גול חוקי למהדרין נפסל ממש בגלל פחד של השופט. מלבד זה שהוא לא עמד בקצב של המשחק, הוא נראה בפאניקה. הרי אין קצב כמו במשחק בין שתי קבוצות אנגליות נפגשות, הריצות מטורפות. השופט הספרדי טעה, ולדעתי הגול השני של סיטי היה לוקח את המשחק למחוזות אחרים לחלוטין. אבל הטעות הגיעה, הגול נפסל, וליברפול עם חצי הברקה של סאלח עלתה לחצי הגמר. לא הפסדנו. סה"כ קיבלנו את ההתקפה הכי טובה באלופות, אבל גם טעם לפגם.
ואז כמעט קרה הנס של יובה, שפתחה נהדר את המשחק והייתה ראוייה מהדקה הראשונה לרמונטדה. ב-0:2 כבר הרגשתי את זה בוער אצלי, וב-0:3, למרות שאני לא קרוב לאהוד את יובה, חייכתי כי זה היה מרגש לכל מי שאוהב כדורגל. האיטלקים עשו את זה כ"כ בסטייל, ובאמת זה היה נראה קל מדי. תצוגה מדהימה, וכן, מגיע לבופון האגדה לטעום מכל הישג שיכול להיות.
ואז הגיעה הדקה ה-90. ריאל הצליחה להגיע למצב משום מקום, ואסקס התחפש לאיתי שכטר וניצל תאקל הגיוני למעמד שכזה כדי להציג עבירה שלא הייתה. ומפה הכל היסטוריה.
לפחות אפשר לומר - בשלב שבו רומא העיפה את בארסה אחרי תבוסה, יובה פירקה את ריאל ומנצ'סטר סיטי כמעט הצליחה לעשות מהפך - אין על ליגת האלופות.
לפנייה לכתב/ת 
