בופון אינו חסין / טור
ההתלהמות של שוער יובנטוס אחרי הפנדל שקיבלה ריאל מדריד ברבע גמר ליגת האלופות, וההתבטאויות שלו בתקשורת, גרמו לשופט האנגלי מייקל אוליבר ולמשפחתו סבל רב בימים שלאחר מכן. הגיע הזמן שהשוער ייקח אחריות
בגלל המיתוס, בגלל הגיל, בגלל האהבה שהוא מקבל גם מהיריבים שיודעים לכבד אותו. בגלל כל הסיבות הללו אוהדים בכל העולם תפסו את הראש כאשר ג'יג'י בופון הורחק בדקות ההכרעה של המפגש בין יובנטוס וריאל מדריד, מה שעלול להיות המשחק האחרון בקריירת הצ'מפיונס שלו.
זה היה בופון הטעון, שכבר נשבר לו הלב לפני מספר חודשים כאשר איטליה לא הצליחה להעפיל למונדיאל. הוא ראה את מייקל אוליבר מצביע על הנקודה הלבנה אחרי שמהדי בנעטיה דחף או לא את לוקאס ואסקס, ואיבד את הראש.
השוער בן ה־40 התנפל על האנגלי בצעקות עד שראה אדום, ומבחוץ צפה במחליף שלו וויצ'ך שצ'סני נכנע לפנדל של כריסטיאנו רונאלדו שהעלה את ריאל מדריד לחצי גמר ליגת האלופות על חשבון יובנטוס.
כולנו קראנו את מה שיצא לו מהנשמה לאחר מכן, כמו "לשופט יש פח זבל במקום לב". אבל יכול להיות שאותו מעמד מיוחד לו זוכה בופון התחבר עם אווירה עוינת מצד הנהלת יובה הרותחת, ויצר מצב שלילי במיוחד שחרג מגבולות הביקורת הלגיטימית.
אוליבר בן ה־33 הוא אחת התקוות לעתיד של מערכת השיפוט באנגליה שחווה משבר (כזכור, לראשונה אחרי 80 שנים לא יהיה שופט מהממלכה במונדיאל הקרוב). הוא הוקפץ לסגל הבכיר של אופ"א לפני כשלושה חודשים והמשחק בברנבאו היה אחת מטבילות האש המשמעותיות שלו. בין אם טעה או לא טעה – דבר שקשה מאוד להעריך גם אחרי צפייה במספר זוויות של מצלמות הטלוויזיה – הוא לא ציפה לסערה שנחתה עליו ועל משפחתו.
אין ספק שנחצו פה קווים אדומים. הבמה שקיבל בופון איפשרה לו להציף את התקשורת בהתבטאויות קשות, בהן כינה את אוליבר "רוצח", ובגלל גודל המעמד בו הודחה יובה הרוחות התלהטו והלכו לכיוונים לא טובים.
אוליבר הוא לא השופט הראשון שזוכה ליחס כזה אחרי משחק שנוי במחלוקת. אנדרס פריסק השוודי פרש משיפוט באופן מיידי ב־2005 אחרי שאוהדי צ'לסי תקפו אותו באינטרנט ואיימו על חייו בעקבות הרחקתו של דידייה דרוגבה מהמשחק מול ברצלונה. מנג'ר צ'לסי באותה תקופה, ז'וזה מוריניו, אפילו האשים את פריסק בכך שהזמין לחדרו בהפסקה את מאמן ברצלונה פרנק רייקארד, טענה כוזבת שרק הגבירה את הלהבות.
גם פה אנחנו רואים את אותה מגמה מדאיגה. בופון, כמובן, לא היה היחיד שהגזים (ולאחר מכן גם אמר כי אינו מתחרט) – אחרי השריקה לפנדל בברנבאו, הבלם ג'ורג'יו קייליני נראה מסמן לאוליבר תנועה של העברת שטרות בידו, רמז לכך שקיבל שוחד. אבל הפעם, יותר מתמיד, נראה שעולם הכדורגל מגיב בתוקפנות להתנהגות הזו. הטענות של אנשי יובנטוס חצו בבירור את גבול הטעם הטוב, ויצרו תגובת נגד חריפה.
אגדת העבר של יובה, אלסנדרו דל פיירו, אמר כי אינו מבין את ההתלהמות של בופון, והפרשן האנגלי גארי לינקר היה מזועזע: "ההתקפות על אוליבר ואשתו דוחות. אני מעריץ את בופון, אבל מאז המשחק ההתנהגות שלו מתסיסה ועברה את הגבול. הגיע הזמן שתרגיע את המהומה, בופון".
המשחק האמוציונלי הזה העלה לדיון נקודה מרתקת – הלגיטימיות והעוצמה של ביקורת על שופטים. נראה שרוב האוהדים היו נרגעים אחרי "השופט דפק אותנו" סטנדרטי, אבל בופון ויובנטוס הגדישו את הסאה והמחישו מתי הקו נחצה. כמו במקרה של פריסק, ההידרדרות והאיומים מגיעים אחרי שאנשי הקבוצה המפסידה בוחרים בדרך קיצונית, והאוהדים מיישרים קו.
בשנה שעברה בופון התבדח בראיון, ואמר שאולי יסיים את הקריירה כמו זינדין זידאן, עם כרטיס אדום שכולם ידברו עליו. יכול להיות שהנבואה הגשימה את עצמה בכל הנוגע לקריירה במפעלים האירופיים. לאורך זמן רב בופון שולח מסרים מבלבלים בנוגע לעתידו, וגם משנה את דעתו – הוא פרש מהנבחרת אחרי הכישלון בפלייאוף המונדיאל, וחזר אליה לאחרונה.
בכושרו הנוכחי הוא עדיין אחד מהשוערים הטובים בעולם, ויכול להיות שימשיך לעוד עונה בה יחפש זכייה ראשונה בליגת האלופות, התואר שחמק ממנו. אבל עד שיקבל החלטה, נדמה שיש צורך מסוים בהסרת החסינות הדיפלומטית שלו. עם כל הרגשות הקשים, כאב ההדחה והרגשת הקיפוח, אפילו ספורטאי בכיר כמוהו חייב לדעת שיש לו השפעה על הסביבה ולקחת אחריות על חלקו בהחמרת המצב.
לפנייה לכתב/ת 
