פרידמן: "רגב לא דואגת לספורטאים"

במשך 70 שנים בה מדינת ישראל קיימת נציגיה הגיעו ללא מעט הישגים ספורטיביים, אבל אין ספק שהגדול מכולם הוא זה של השייט גל פרידמן - מדליית זהב אולימפית בדגם "מיסטרל" באתונה 2004, שהצטרפה לארד אותו השיג פרידמן שמונה שנים קודם לכן באטלנטה 1996. השייט האולימפי לשעבר הוא הישראלי היחיד שהשמיע את התקווה באולימפיאדה וזה אומר הכל.

לא סתם הוא הוכתר אתמול (רביעי) כספורטאי הגדול של ישראל בכל הזמנים בפרויקט המיוחד של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בו לקחו חלק גולשים, אנשי ספורט וחברי מערכת הספורט של העיתון והאתר.

פרידמן יחד עם זאבי, רוט שחמורוב, ברקוביץ' וארד. "כבוד"(צילום: יובל חן)

"אני מתרגש", סיפר פרידמן כששמע על הבחירה בו כספורטאי ה-70 של ישראל. "זה כבוד גדול להיבחר לספורטאי הגדול בתולדות המדינה. אני מאוד גאה ומודה לכולם על הבחירה. תמיד שמחתי לייצג את ישראל". פרידמן הוסיף ואמר: "זה לא משהו מובן מאליו. יש קריטריונים קשים בבחירות מהסוג הזה, וזו לא תחרות שאתה יודע שאתה צריך לנצח כדי לסיים ראשון, זה לא תלוי בך".

אם לא היית יכול לבחור בך כספורטאי ה-70 של ישראל, במי היית בוחר?

"אסתר רוט שחמורוב בגלל כמה סיבות - כל מה שהיא עברה באולימפיאדת 1972 עם רצח י"א חללי מינכן, כולל מאמנה האישי עמיצור שפירא, מה שגרם לה לפרוש מהתחרות בחצי הגמר. היא סיימה במקום השיש בגמר במונטריאול 1976, אבל אומרים שאלו שהקדימו אותה מברית המועצות וממזרח גרמניה השתמשו בסמים ממריצים. בסופו של דבר כל ספורטאי שהצליח לזכות במדליות באליפויות עולם, אליפויות אירופה ואולימפיאדה, הביא הרבה מאוד כבוד למדינת ישראל".

הרגע הגדול של פרידמן (צילום: ראובן שוורץ)

אתה האלוף האולימפי היחיד של ישראל ועדיין לא זכית להדליק משואה בטקס יום העצמאות.

"זה מוזר? דווקא מתאים לצורה בה המדינה לא סופרת את הספורט. אני רואה עכשיו את שרת הספורט רבה על מי ינאם ומי ישיר בטקס, לא ממש ראיתי אותה דואגת לספורטאים. מבחינה אישית זה שלא הדלקתי משואה לא מטריד אותי. זה לא משהו שחשוב לי להוסיף לרזומה. נכון, זה כבוד גדול, אבל אולי גם תורי יגיע מתישהו"

זה לא מציק לך שאתה האלוף האולימפי היחיד של ישראל ב-70 שנות קיומה?

"בהנחה שמדינת ישראל תתקיים לפחות 70 שנה נוספות, אין לי ספק שיהיו עוד מדליות בכל הצבעים, השאלה רק מתי".

רגב. הספורט חשוב לה? פרידמן טוען שלא(צילום: אורן אהרוני)

יש דברים בדרך שעברת והיית משנה?

"ממש לא. ברור שעל כל שיוט אתה יכול להגיד 'אם הייתי מזנק ככה, היה נגמר יותר טוב'. בדיעבד יש מלא כאלה, אבל באותו הזמן לא הייתי יכול לעשות את זה אחרת. תמיד יש טעויות בדרך. יש דברים שלא יכולתי לחזות כמו מחלת הנשיקה שעברתי. אני שמח שהצלחתי למרות הקשיים. השיא מבחינתי היה שכבר יצאתי מהצמרת של השייט, לקחתי החלטה לחזור וזכיתי באליפות העולם ובמדליית זהב אולימפית".

אתה רואה דברים שצריך לשנות בענף השייט?

"יש דור חדש וראו את זה בתחרות גביע העולם האחרונה. גור שטיינברג (המאמן שהוביל את פרידמן לזכייה בזהב האולימפי) נכנס לעניינים מחדש ואני מאמין שנתחיל לראות את התוצאות. יכול להיות שקצת חזרנו אחורה. התרגלנו בתקופה של לי קורזיץ', נמרוד משיח ושחר צוברי, שכל תחרות גדולה היינו חוזרים עם מדליות, ועכשיו כבר כמה שנים טובות לא הצלחנו להביא שום מדליה באליפות עולם ואירופה".

תגובת שרת הספורט תובא לכשתתקבל.