מכביסטים, מספיק לבכות / צהוב סוגר חשבון
עוד עונה של מכבי תל אביב מסתיימת ללא תואר והאוהדים שמייללים ללא הפסקה שכחו שבספורט יש תנועה מחזורית ולא מעט נקודות לאופטימיות לקראת הבאות. וגם: בקשה מאוהדי הפועל תל אביב וכמה מילים על נועם גרשוני, ווינר אמיתי
אז מכבי תל אביב בכדורגל התרסקה כמו שלא חוותה בעבר בפלייאוף העליון, ואפשר לנתח למה עד מחר, אבל לפעמים צריך לעצור את מטר היללות הבלתי פוסקות של האוהדים ולהבין שהמצב לא באמת כל כך גרוע.
כבר כתבתי שמאוד לא מכביסטי להפסיד בישורת האחרונה במרוץ לחמישה תארים בשלוש השנים האחרונות, איכשהו צירוף מקרים די נדיר ולוזרי שלא קרה בעבר. אבל אפשר גם לראות דברים קצת אחרת. רק לפני שלוש שנים מכבי תל אביב לקחה כל תואר אפשרי, הבקיעה שישייה חלומית בגמר מול יריבה גדולה, ובהמשך עלתה בפעם השנייה לליגת האלופות. קשה מאוד לשמור על רצף שיאים כזה, ונפילות, גם אם מתמשכות, הן חלק מהמשחק.
אמרתם תקציב גדול? זה לא מבטיח שום דבר. תראו את מכבי חיפה, תראו איך בית"ר ירושלים צמודה צמודה להפועל באר שבע למרות פערים גדולים בתקציב, תראו איזו עונה נותנות הפועל חיפה ומכבי נתניה שרחוקות מהגדרה של קבוצות עשירות. ואגב, התקציב מגיע היישר מכיסו של מיץ' גולדהאר ולא על חשבון עירייה כלשהי. לכן לא מדובר כאן בבזבוז משווע של כספי ציבור.
נכון, ג'ורדי קרויף מאמן לא מספיק טוב, לא מספיק חד ולא מספיק מוכשר. גם המשפט הזה נכתב פה הרבה לפני הכישלון האחרון. אבל יסוד מהותי אחד לא נלקח בחשבון משום מה. למכבי תל אביב אין בית כבר שנתיים, להערכתי אובדן של עשר נקודות לפחות עוד לפני שהתחילה העונה, כשהיא מתמודדת מול שתי קבוצות שאמנם לא משחקות כדורגל גדול אבל נשענות על בית תומך, חזק ואמוציונאלי. קחו את בית"ר ירושלים או את הפועל באר שבע מרחק 20 קילומטר מחוץ לטדי או טרנר בכל העונה - מה היה קורה? התשובה די ברורה. נכון, מכבי הפסידה לבאר שבע בקרב על האליפות גם בבלומפילד ב-2016, אבל הייתה במרחק נגיעה עד למחזור האחרון ממש.
צריך להבין שהיעדרותה של הביתיות לא באה לידי ביטוי רק באובדן נקודות אלא גם בקושי המתמשך לאורך "משחקי הבית" בנתניה. אם פעם חלק גדול מהקבוצות היו מרימות ידיים מול מכבי עוד באיילון, בדרך לבלומפילד, היום הן יודעות שזה בסך הכל עוד משחק במגרש כמעט נייטרלי והמשמעות המנטלית עצומה. ובכל זאת, מכבי תל אביב הייתה מאוד רלוונטית גם בשנה השישית לשושלת קרויף. הקבוצה רצה לכל התארים במהלך כל העונות, לקחה שלוש אליפויות, זכתה בטרבל היסטורי, הופיעה פעמיים בליגה האירופית ופעם בצ'מפיונס, השתלטה על הדרבי בעיר. זה לא ממש רע. זה כן מאוד מאכזב אם אתה מכביסט, אבל לא תמיד אפשר לקחת תואר.
תשאלו את מכבי חיפה שוב, שחווה שנים קשות עם בית, תשאלו את באר שבע שצעדה 40 שנה במדבר אמיתי, תשאלו את אוהדי ליברפול שלא לקחו אליפות מ-1990, את אוהדי ארסנל שלא רואים אליפות כבר 13 שנה ואת אוהדי מנצ'סטר יונייטד שלא זכו באליפות כבר חמש שנים. אפילו את אוהדי בארסה שמודחת שנה שלישית ברציפות לפני גמר הצ'מפיונס. תשאלו גם את אוהדי ריאל מדריד בכדורסל שלקחו אליפות אירופה אחת ב-20 השנים האחרונות. מכבי תל אביב די פינקה בשנים האחרונות, ואפשר להפסיק את הנהי.
קצת קשה לי גם עם אוהדי ההצלחות שהתרגלו יותר מדי לטוב בשנים האחרונות ומלאים כעת בתלונות. הם לא זוכרים את העשור באייטיז (אהלן מיקי כהן, חי קרייס, שחר בראל וארז לולו), גם לא את העשור היבש מ-2003 עד 2013.
כדאי שתדעו: מכבי תל אביב הייתה פעם ממש כמו מכבי חיפה, אלופת הקיץ, כל קיץ, ומאושרת מאיזה גביע מזדמן. הזמנים האלה נגמרו, תעריכו. מכבי תל אביב תהיה רלוונטית וחזקה גם בעונות הבאות ואם תתכונן נכון לבלומפילד המשופץ תוכל לפתוח מחדש פער על הליגה הן בפן המקצועי והן מהכנסות שיגיעו מ-29 אלף מושבים. העתיד נראה מצוין.
אוהדי מכבי צריכים לקבל בשמחה אפילו את השמחה לאיד, זה חלק מהמשחק. כל גילוי התלהבות של אוהד הפועל חושף לפני הכל את העובדה שהוא עוקב אחרי מכבי, מתעניין בנו, הצהובים, תורם לנו לרייטינג, נוטף זיעה קרה מהמחשבה שאולי שוב ננצח. פעם הם מחזיקים אצבעות למכבי חיפה, פעם לבאר שבע, פעם לנתניה. נורא כיף לראות את אוהדי היריב העירוני שלך אוהדים את שאר הליגה כי זה מה שנשאר להם, או פותחים בחגיגות העלייה לליגה הראשונה אחרי טיולים מרתקים ברחבי הארץ. אל תפסיקו אדומים, זה פשוט כיף.
הווינר של השבוע
נועם גרשוני, שהדליק משואה ביום העצמאות ה-70 וקיבל את המשבצת הראויה לו. גרשוני, טייס מסוק קרב, נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה, התגבר על כך בכוחות נפש עילאיים והגיע עד לזהב באולימפיאדה בלונדון כשבמקביל הוא מתנדב בעמותות ומחנך בני נוער. זכיתי להכיר אותו מקרוב, לשמחתי, וחשבתי שצמד המילים מלח הארץ מעולם לא התאים יותר. כמו ששר זמר אחד שהדליק גם הוא משואה בטקס האחרון: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, גרשוני.
גרשוני גם נכלל ברשימת 70 הספורטאים הישראלים הגדולים שלנו
הלוזר של השבוע
לרגל חגיגות ה-70, פינת הלוזר תחזור בשבוע הבא. סופ"ש עצמאות שמח לכולם.
לפנייה לכתב/ת 
