מסע בזמן: סיכום הקריירה של אליניב ברדה
זה החל במתנ"ס בשכונה ג' בבאר שבע, המשיך בהצלחה בקבוצה הבוגרת ועבר בין היתר בהפועל ת"א, מכבי חיפה וגם בשנים אדירות בגנק. אבל הכל התגמד לעומת הקדנציה השנייה באדום, שכללה שלוש אליפויות ודקות אחרונות מול הקהל שלעולם לא ישכח אותו
הוכיח רצינות עוד כילד
ילד בן חמש מגיע לבית הספר לכדורגל של מתנ"ס "טאובל" בשכונה ג' בבאר-שבע וכשהוא כבר גדול מספיק הוא נרשם במחלקת הנוער של הפועל באר-שבע, שם הוא בולט כחלוץ מרכזי. המאמן הראשון שלו היה אפרים צבי, מלך שערי האליפות הראשונה של המועדון בעונת 1973/74.
צבי נזכר במי שעתיד להיות מלך שערי האליפות השלישית של המועדון: "אמנם זה היה בית ספר לכדורגל, אבל אליניב לקח את האימונים ברצינות רבה. עשה תמיד את כל התרגילים, לא חיפף וחיפש להשתפר. הוא היה יחסית חזק ומהיר ביחס לאחרים, אז באופן טבעי שיחק בהתקפה. לאורך השנים כילד ונער היו הרבה שחקנים טובים, חלקם אפילו מוכשרים ממנו, אבל הוא בלט כדוגמא להתנהלות חברתית וקבוצתית. מעולם לא קילל. תמיד עזר לשחקנים. אם הוא היה מפסיד הוא היה משתגע. הוא היה ווינר גדול".
ב-12 במרץ 1999, כשהוא כמעט בן 17 וארבעה חודשים, מכניס אותו גילי לנדאו להופעת בכורה במדי הקבוצה הבוגרת של הפועל באר שבע. זה קרה בדקה ה-86 במחזור ה-21 של הליגה הארצית (השנייה) בדרבי נגד בית"ר באר-שבע שהסתיים ב-1:1. המוחלף היה יוסי גורדנה.
שער הבכורה הגיע כמעט שנה לאחר מכן ב-8 בפברואר 2000. זה קרה בסיבוב ח' של גביע המדינה באצטדיון וסרמיל נגד מכבי קריית גת. אותו גורדנה, הפעם במדי היריבה, העלה את האורחים ל-0:1. באר-שבע הייתה בנחיתות מספרית לאחר הרחקתו של שרון אביטן. בדקה ה-90, רגע לפני הדחה, אליניב ברדה הציל את קבוצתו בשער ראשון ולא יחיד בדקה האחרונה של ההתמודדות.
למחרת, ב"ידיעות אחרונות", נכתב: "דקה 90: חיים חג'ג' הגביה לרחבה, קאביה (מוקניה ש.מ) הוריד לאילן טל שבעט למשקוף וברדה היה ראשון לכדור. מקרוב הוא בעט פנימה, 1:1. הארכה". השער פתח את הדרך למהפך וניצחון 1:3.
עונה לאחר מכן ברדה היה חלק משמעותי מחזרתה של קבוצתו לליגה הראשונה. בחלון ההעברות של חודש ינואר 2003, בעיצומה של עונה שבאר שבע מתמודדת חזק בצמרת ליגת העל, נמכר ברדה למכבי חיפה. 400 אלף דולר שילם יעקב שחר על הטאלנט, מהלך שגרר ביקורת נוקבת נגד הבעלים של באר שבע דאז, אלי ז'ינו ותחילתה של מחאה נגדו שהסתיימה רק עם עזיבתו בקיץ 2007.
לאחר המכירה סיפר זינו למקומון "כל הנגב" מרשת "ידיעות אחרונות": "אני מבין את מחאתם של האוהדים, אבל מגנה את זריקת הביצים והטחת הקללות על הצוות המקצועי והשחקנים. לעצם העניין, בכל מערכת כלכלית, כאשר זקוקים לכסף, מממשים נכס. ברדה היה הנכס היחיד בתקופה הנוכחית שניתן למימוש, ולכן לא היו לי הרבה ברירות. בשביל להמשיך לקיים את המועדון המהלך היה מתבקש". בסך הכל עד המעבר לחיפה הוא רשם 115 הופעות בכל המסגרות במדי באר שבע, בהן כבש 20 שערים.
לא מצא גל ירוק
הטאלנט הקודם שעבר מהאדום של הדרום לירוק של הצפון, יוסי בניון, הפך במהירות לכוכב במכבי חיפה. לאליניב ברדה זה לא קרה והוא התקשה לבסס לעצמו מקום של קבע בהרכב קבוצת הכוכבים של יענק'לה שחר.
שני גביעים באדום ורביעייה בלתי נשכחת
בקיץ 2005 הוא עבר להפועל תל-אביב וכבר בהופעת הבכורה שלו, במשחק גביע הטוטו נגד בית"ר ירושלים, עשה סלטה ראשונה לאחר שכבש את השער האחרון בניצחון 1:4. במדים האדומים הוא זכה בשני גביעי מדינה, עזר להפועל להעפיל לשלב 32 הגדולות של גביע אופ"א (הליגה האירופית של היום), תוך שהוא כובש שער חשוב בניצחון החוץ המפתיע 2:4 על פריז סן ז'רמן.
משחק גדול נוסף שלו היה בניצחון בליגה על הכח עמידר רמת גן, כשהוא כובש את כל ארבעת השערים בניצחון 3:4. בסך הכל, בקדנציה בבלומפילד הוא הבקיע 17 שערים ב-68 הופעות.
שוקולד בלגי משובח
במסגרת מבול הלגיונרים שהגיעו לליגה הבלגית, גם ברדה מצא שם קבוצה, לא גדולה, גנק. רבים בכדורגל הישראלי הרימו גבות והיו סקפטיים בנוגע לסיכויים שדווקא ברדה, שלא זכה למעמד של כוכב בכדורגל הישראלי יצליח במקום בו רבים וטובים נכשלו לפניו ויש לציין שגם אחריו. אבל ארבע וחצי שנים אחרי שעזב את הבית הוא סוף סוף התחיל להרגיש בבית גם בבלגיה.
הוא הגיע לשם בגיל 25 וחצי, בשיא הקריירה, ופשוט התפוצץ שם. כל התכונות, על המגרש ומחוצה לו, שהפכו אותו לסמל של הפועל באר-שבע, עשו את אותו דבר גם בגנק. כבר בעונת הבכורה הוא הפגיז 16 שערי ליגה, עונת השיא בקריירה שלו. בעונה השנייה עזר לתכולים לזכות בגביע הבלגי. בעונתו השלישית היה חלק מאליפות היסטורית ובעונת 2011/12 העפיל עם קבוצתו לראשונה לליגת האלופות, כשבשלב הפלייאוף הוא מדיח את האקסית הירוקה, מכבי חיפה, עם שער חוץ בישראל. עונה לאחר מכן שוב הניף עם קבוצתו את הגביע הבלגי.
בסך הכל, במשך שש עונות הוא רשם 205 הופעות בכל המסגרות בהן כבש 67 שערים שהציבו אותו במקום החמישי בטבלת גדולי הכובשים של המועדון. על הדרך הוא גם עזר לעצב שחקנים צעירים כמו קווין דה בריינה וטיבו קורטואה שהפכו לכוכבי ענק.
הוביל את הנבחרת
לאחר ששיחק בנבחרות הצעירות, מעט לפני המעבר לבלגיה, החל ברדה את הפרק שלו בנבחרת הבוגרת וגם בה הטביע חותם. הוא ערך את הופעת הבכורה במרץ 2007 במוקדמות יורו 2008 ב-0:0 נגד אנגליה. באותו קמפיין כבש את השער הראשון במדים הלאומים בניצחון 1:2 על נבחרת רוסיה.
משחקו האחרון היה ב-23 במרץ 2016, כשנכנס כמחליף במשחק הידידות בחוץ נגד קרואטיה שהסתיים בהפסד 2:0. בסך הכל רשם 38 הופעות במדים הלאומיים בהן כבש 12 שערים שממקמים אותו במקום ה-16 ברשימת הכובשים הגדולים בנבחרת במשותף עם וואליד בדיר וטל בנין. מבין שחקני באר-שבע הוא השחקן שכבש הכי הרבה בנבחרת. יש לו גם 17 הופעות בנבחרת הצעירה בהן כבש שלושה שערים.
החזרה המרגשת הביתה
הפרק האחרון הוא כנראה המרגש מכולם. בקיץ 2013, בגיל 31 וחצי, בשלו התנאים לחזרתו של הבן האובד. אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר-שבע, הבינה שיש לה הזדמנות לשנות את גורל המועדון שלה והגישה בפני ברדה הצעה שהתאימה לדרישותיו הכספיות (אך עדיין נמוכה משמעותית מהצעות אחרות שהיו גם מהליגה הישראלית).
ברדה חתם בקבוצה שבמשך שנתיים נשארה בליגת העל רק ברגע האחרון אך בכל זאת התעקש להכניס בחוזהו סעיף של מענק אליפות. "חזרתי בגלל הלב", הוא הצהיר. הגעתו הייתה לא רק החלטה מקצועית נבונה, אלא גם תודעתית וגרמה לכך ששחקנים נוספים החליטו לבחור בקבוצה מהנגב על פני קבוצות אחרות.
כבר במחזור השני של עונת 2013/14 הוא כבש שער בניצחון 0:2 על הפועל תל-אביב. בסך הכל באותה עונה היו לו שמונה כיבושים בכל המסגרות וחשוב מכך: הוא החזיר את באר-שבע לצמרת הגבוהה והיא נאבקה עם מכבי תל-אביב על תואר האליפות, סיימה במקום השני והגיעה עד חצי גמר גביע המדינה.
בעונה השנייה הוא שמר על יציבות עם תשעה שערים בכל המסגרות ובאר-שבע התקדמה שלב נוסף עד לגמר גביע המדינה. באותה עונה הוא רשם את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה כשכבש שלושער בניצחון הענק של באר-שבע 2:3 על מכבי תל-אביב במחזור השלישי.
בסוף העונה השלישית הוא כבר קיבל את מענק האליפות שהובטח לו על-ידי ברקת. הוא היה השחקן המרכזי בזכייה של באר-שבע באליפות ראשונה מזה 40 שנה. המעבר לאצטדיון טוטו-טרנר והחיבור עם המאמן ברק בכר, שלא הלך כל כך טוב בהתחלה, הוביל לעונת שיא בליגה הישראלית עם 14 שערי ליגה, מלך שערי קבוצתו וזכייה בתואר שחקן העונה. זכור בעיקר השער שהבקיע ברדה שלושה מחזורים לתום העונה, בדקה ה-77 בניצחון הביתי 0:2 על בית"ר ירושלים, שסלל את הדרך לזכייה המדהימה.
בעונת 2016/17 הוא שוב היה חלק מזכייה באליפות נוספת, גביע הטוטו ואלוף האלופים יחד עם באר-שבע וכמובן גם קמפיין בלתי נשכח בליגה האירופית שהסתיים בשלב 32 הגדולות של הליגה האירופית, הקמפיין הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון. בסך הכל הוא כבש תשעה שערים בכל המסגרות.
את העונה שהסתיימה אתמול, עונת 2017/18 הוא התחיל עם מספר פציעות טורדניות ובמועדון החליטו לתת לו את הזמן שהוא צריך כדי להחלים בצורה מלאה. ב-7 בינואר ליבו נדם בזמן אימון הקבוצה. במשך מספר דקות הוא הוגדר כמת, אך למזלו פעולות החייאה מהירות של מעסה הקבוצה, דימה טרשצ'נקו וניידת טיפול נמרץ שעברה במקרה במקום, הצילו את חייו ובאורח נס הוא חזר לחיים.
אל המגרשים הוא לא קיבל אישור לחזור ודקות המשחק אמש, שהן בעיקר סמליות, סיימו קריירה מפוארת שרק הלב, שגרם לו לחזור הביתה, מנע ממנה להמשיך - ובגיל 36 וחצי הוא נאלץ לתלות את הנעליים באותה קבוצה בה הכל התחיל, קצת יותר מ-19 שנים לאחר הופעת הבכורה.
בסך הכל בקדנציה השנייה שלו בנגב הוא רשם 167 הופעות בכל המסגרות (כולל אתמול) בהן כבש 46 שערים. במדי ב"ש רשם ברדה 282 הופעות בכל המסגרות, שמציבות אותו במקום ה-24 בתולדות המועדון. הוא כבש 62 שערים (המקום התשיעי בטבלת הכובשים של באר-שבע).
אתמול בפעם האחרונה שרו האוהדים האדומים לאליניב ברדה את שיר העידוד שלו שמבוסס על הלחן של תותים של אתניקס: "אור עולה מן המגרש וקוראים לו אליה". האור של אוהדי ב"ש, "אליה", הלו הוא אליניב, פרש כשבעיני רבים הוא גדול שחקני המועדון, לבטח השחקן ששינה אותו. מתחרה עיקרי לתואר הטוב בכל הזמנים הוא כוכב האליפויות של שנות השבעים, מאיר ברד, שבאופן מדהים שם משפחתו המקורי הוא גם ברדה. כעת מקווים האוהדים למצוא את הברד(ה) החדש שלהם. זה בטוח יהיה קשה.
לפנייה לכתב/ת 
