לאן נעלם היורש של לאו מסי?

בויאן קרקיץ' (27) נולד לאבא סרבי, כדורגלן עבר, ואמא ספרדייה, גדל באקדמיה של ברצלונה והבקיע מעל ל-900 שערים בקבוצות הצעירות של המועדון, בין 1999 ל-2006. לא סתם הוא סומן כיורש של ליונל מסי, והיה אמור להוביל יחד איתו את התקפת הקבוצה.

2007 הייתה שנת הפריצה שלו, כאשר במאי הוא זכה באליפות אירופה עם נבחרת הנערים של ספרד. הוא כבש שני שערים חשובים: הראשון, שוויון בחצי הגמר מול בלגיה (ספרד ניצחה בדו-קרב פנדלים, שגם בו כבש) ושער ניצחון מול אנגליה בגמר (0:1). ארבעה חודשים מאוחר יותר, באליפות העולם עד גיל 17, קרקיץ' כבר כבש 5 שערים, כולל שער ניצחון בהארכה מול גאנה בחצי הגמר מול גאנה. בגמר הוא לא שיחק, וספרד הפסידה בפנדלים לניגריה.

בויאן בברצלונה(צילום: AP)

מאליפות העולם קרקיץ' חזר ישר לבכורה בברצלונה. שבוע בלבד לאחר סיום האליפות, הוא שבר את שיאו של מסי כשחקן הצעיר ביותר שעולה בקבוצה הבוגרת של המועדון. ב-16/9/2007, בגיל 17 ו-19 ימים, הוא ערך את הבכורה שלו מול אוסאסונה. שלושה ימים מאוחר יותר, קרקיץ' גם הפך לשחקן הצעיר ביותר של בארסה שמשחק בליגת האלופות, כשהחליף את מסי בדקה ה-88. מאוחר יותר, בגיל 17 ו-53 ימים, היה לכובש הצעיר ביותר של בארסה בליגה. ב-6 בפברואר 2008 זומן לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת של ספרד. בחצי שנה בלבד, הוא הפך מאלמוני לכוכב.

מה קרה מאז? הרבה דברים, ומהר מדי. הוא נזרק היישר לתוך האש, הלחץ היה מטורף והסביבה לא סלחנית. כתוצאה מכך, הוא חווה התקפי חרדה. בראיון חשוף ונפלא ל"גרדיאן" הבריטי הוא סיפר: "בגיל 17 חיי השתנו מקצה לקצה. לפני אליפות העולם לגיל 17 אף אחד לא הכיר אותי. כשחזרתי, לא יכולתי אפילו ללכת ברחוב בשקט. כמה ימים מאוחר יותר ערכתי את הופעת הבכורה בליגה, כמה ימים מאוחר יותר בליגת האלופות, שער בכורה נגד ויאריאל ואז זימון לנבחרת ספרד . וזה היה מעולה, אבל הראש שלך מתמלא כל-כך עד שהגוף אומר לך 'עצור'. הרגשתי סחרחורות, חשתי חולה כל הזמן, 24 שעות ביממה. הייתי בסדר כשהגעתי לחדר ההלבשה לפני המשחק מול צרפת אליו זומנתי, אבל אז הרגשתי סחרחורות קשות ופאניקה, והייתי צריך לשכב על מיטת הטיפולים (מה שגרם לו להחמיץ את המשחק). זו הייתה הפעם הראשונה, והעניין חזר בהמשך. יש תרופות וטיפולים פסיכולוגיים שעוזרים להתגבר על המחסומים שהקמת, להוריד את הפחד".

בהתאחדות כולם ידעו על כך. המנהל הספורטיבי פרננדו היירו בדק את מצבו מדי שבוע, ויום לפני ההכרזה על הסגל ליורו 2008 קרקיץ' קיבל הודעה כי יזומן: "הייתי באוטו, בדרך לאימון", סיפר השחקן. "אמרתי להם: 'כואב לי לומר זאת, אבל אני לא יכול'. הגעתי לקאמפ נואו וקרלס פויול היה שם. הוא אמר לי: 'בויאן, אני אהיה לצדך לאורך כל הדרך, אני אהיה שם בשבילך'. השבתי לו: 'פוי, אני לא יכול. אני על תרופות, על הקצה'. ביום שלמחרת ראיתי כותרות: 'ספרד זימנה את בויאן והוא אמר לה לא'. איך זה יוצא החוצה? הרגשתי מאוד לבד. הצלקת עדיין שם. זה לא נפתח, אבל עדיין אתה מרגיש את זה, זוכר את זה".

אחרי ארבע עונות בבארסה והופעה אחת בנבחרת הוא נמכר לרומא עבור 12 מיליון אירו ב-2011, והתחיל בקריסה. בשום מקום בו שיחק מאז הוא לא הותיר חותם: מילאן, איאקס, מיינץ, אלאבס. הוא שייך לסטוק שירדה העונה ליגה (בלעדיו, הושאל לאלאבס), ומעניין יהיה לראות מה יהיה הצעד הבא שלו. אבל לפני כן, אולי כדאי שנפנים ששחקני כדורגל הם קודם כל בני אדם. ואולי גם אנחנו, כמאמנים, כאוהדים או כעיתונאים נהיה פחות הרסניים וביקורתיים.