די עם ההשוואות לג'ורדן: פשוט תיהנו מקינג ג'יימס
לברון רושם עונה היסטורית מבחינת המספרים והדומיננטיות, ומוביל לבדו את הקבוצה החלשה שבה שיחק בקריירה, לגמר ה־NBA. הגיע הזמן להפסיק את הדיון המיותר מי הכדורסלן הטוב בכל הזמנים, ופשוט להגיד תודה שזכינו לראות את ג'יימס בפעולה
פעם טיילתי באתונה בשביל לראות את הפרתנון ובזמן שאני מתפעל ממנו אני שומע תייר לידי אומר שזה מרשים אבל לא כמו הקולוסיאום ברומא. כשהקשבתי במשרד לפרינס, חבר לידי אמר שהוא טוב, אבל מייקל ג'קסון טוב בהרבה. פיקאסו מצוין, אבל ואן גוך לא רואה אותו, ביל גייטס חבל"ז, אבל בזוס לא סופר אותו ופלאפל זה טעים, אבל שווארמה זו רמה אחרת.
שאלה: האם זה אפשרי עבורנו להסכים כי כמה דברים יכולים להיות גדולים בלי לשאול מיד אם משהו אחר הוא גדול יותר? כי אני לא מצליח לצפות במופע יחיד של לברון ג'יימס בלי לשמוע איך הוא משווה למייקל ג'ורדן. כאילו אפשר להתרשם מהגדולה שלו עד רמה מסוימת. אנחנו מדברים פה על שחקנים שונים מתקופות שונות במשחק שהתפתח באופן דרמטי במהלך 20 השנים האחרונות. לברון הוא בעיצומו של מה שעשוי להיות הפוסטסיזן הטוב ביותר שלו, אז האם מותר לנו פשוט ליהנות ממה שזה וזהו?
לברון ג'יימס חוגג(צילום: רויטרס)
בגיל 33, לברון ניצח את בוסטון במשחק מספר 7 במגרשה הביתי (הפסד ראשון העונה בבית בפלייאוף) עם שורה סטטיסטית מטורפת. הממוצעים שלו בפלייאוף מפלצתיים, כשהוא מוביל את החבורה החלשה ביותר שהוא שיחק איתה אי פעם לגמר ה-8 הרצוף שלו.
לברון מוביל ביותר מ־15 קטגוריות סטטיסטיות שונות, כולל דקות, סלי שדה, סלי שלוש, ריבאונדים, נקודות וקליעות עונשין. הוא גם מוליך מעל 20 קטגוריות של פלייאוף בהיסטוריה של הליגה. השאלה איך מישהו יכול להיות כל כך טוב לאורך כל כך הרבה זמן מאתגרת את כל מה שאנחנו יודעים וראינו במהלך ההיסטוריה של הליגה. העמידות הפיזית שהוא מפגין לאורך הקריירה פשוט לא הגיונית.
זה לא רק הכוח הפיזי, אלא גם אינטליגנציית המשחק. המחשב בתוך הראש שמתוכנת תמיד לעשות את פעולת הכדורסל הטובה והנכונה ביותר. אני שונא את הדיון מי השחקן הכי טוב בהיסטוריה, זה דיון טיפשי וסובייקטיבי לחלוטין. כמו דיון פוליטי, הצדדים לא באמת רוצים להקשיב ולהשתכנע, אלא רק להסביר למה אין סיכוי שלברון אפילו מתקרב לג'ורדן כי ככה וככה.
העובדה הפשוטה היא שזכינו לראות גדולה בצורה הכי ברורה שיש, והדבר המדהים הוא שלברון משחק תחת ביקורת וציפיות אין סופיות, בעידן שבו לכל אחד בפלנטה יש קול ויכול להגיב – ועדיין מבחינתי הוא עולה על כל הציפיות שאי פעם היו יכולות להיות ממנו. אז חברים, עצרו, תישענו לאחור ותגידו תודה שיוצא לכם לראות את המלך בפעולה. תודה, לברון!
הכותב הוא הוא חבר בפאנל דה סוויפ פודקאסט NBA
לפנייה לכתב/ת 
על אנושי. לברון
צילום: AFP
מומלצים
