היורש של זוכה היורו מגיע למכבי ת"א
ולדימיר איביץ', המאמן החדש של מכבי ת"א, נחשב לתלמידו של המאמן שהוביל את פורטוגל לזכייה ביורו. הוא רואה חשיבות ראשונה בבניית הגנה, אוהב משחק לחץ ומציב לשחקנים גבולות ברורים. מעבר לפוטנציאל הגדול, מאמן השנה ביוון אימן עד כה עונה אחת בלבד ויהיה מעניין לראות אם זה יספיק כדי להחזיר את האליפות לקריית שלום
חשוב לומר – זו רק מחשבה לעתיד, כי איביץ' אימן רק עונה אחת בליגה היוונית ואף אחד לא יודע אם ומתי יחזור, אבל המאמן החדש של מכבי תל אביב, בעקבות הקשר המקצועי שלו עם סנטוס וההצלחה הגדולה באותה עונת אימון יחידה נחשב להבטחה. עכשיו הוא ינסה למלא אותה בישראל, כמו שעשו מאמנים קודמים במכבי, בעיקר בשנים הראשונות של ג'ורדי קרויף.
איביץ' בן ה-41 נולד ביוגוסלביה של לפני פירוק המדינה. ליוון הוא הגיע בשנת 2005, לא.א.ק אתונה של סנטוס, האדם שעיצב את איביץ' יותר מכל כשחקן וגם כמאמן עתידי. איביץ' שיחק ביוון שבע שנים, בשלוש קבוצות שונות, כשחבר שוב לסנטוס בקבוצתו האחרונה כשחקן, פאוק סלוניקי.
הוא היה קשר התקפי חכם, שכיסה על האיטיות היחסית שלו במנטליות חזקה. לעומת זאת, לאיביץ' השחקן היה אופי מתפוצץ. הוא תמיד חיפש את המריבה, במגרש ומחוץ אליו, התגרה באחרים, נחשב לבליין ולאדם לא חברותי. כל זאת השתנה לחלוטין כשהפך למאמן. סנטוס האחראי העיקרי לכך.
איביץ' החליט, גם בלי קשר לכדורגל, להישאר ביוון לאחר הפרישה. הוא נשוי לשחקנית קולנוע יווניה, ארטמיס אתימאדו, (לזוג ילדה אחת) ודובר שוטף את השפה. עם הפרישה קיבל את תפקיד מאמן הנוער של פאוק ובעונתו הראשונה כמאמן זכה באליפות תוך קידום שחקנים רבים.
כבר אז ידעו שאיביץ' יאמן מתישהו את הקבוצה הבוגרת, אבל הפרס הגיע מוקדם מהצפוי. במארס 2016, אחרי עוד פיטורי מאמן בפאוק, עניין די שגרתי, הפך למאמן זמני. איביץ' סיים היטב את העונה והבעלים איוון סאבידיס נתן לו את הג'וב באופן קבוע. האוהדים, שאהבו גם את מה שעשה עם הנוער, התלהבו. איביץ' החל עונה ראשונה כמאמן ראשי, גם העונה היחידה עד כה.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאיביץ' לקח מסנטוס הוא בניית קבוצה דרך ההגנה. סנטוס, למרות ההצלחה, נחשב למאמן הגנתי ולמרות שאיביץ' אינו כזה, המשימה הראשונה שלו, כך למד מהמורה, היא ליצור חלק אחורי חזק. לא לספוג ולתת להתקפה להתחבר עם הזמן. ובפאוק אכן לקח לה זמן. אחרי הרבה עליות וירידות, רגע מכונן אחד העלה את הקבוצה על דרך המלך.
אחרי יתרון 0:3 במשחק מול אתרומיטוס פאוק קרסה, ובענק. היא איבדה את היתרון הקליל והפסידה באותו משחק 4:3. במסיבת העיתונאים איביץ', שכמאמן תמיד היה נראה רגוע ומגן על שחקניו, זעם. איביץ' האשים את שחקן הנבחרת יורגוס צבאלאס כאחראי בצורה חשודה, לדבריו, לשני השערים האחרונים. בגדול ותוך שימוש במילים אחרות, איביץ' האשים את צבאלאס בפני כולם במכירת משחק.
הסיפור פתח מלחמת עולם בפאוק. איביץ' אינו דיקטטור כפי שאוהבים לקרוא לסנטוס, אבל הוא אדם שמציב גבולות ברורים לשחקנים שלו ואלה חייבים לעמוד בהם, חברתית ומקצועית. ההאשמה כלפי צבאלאס לא הגיעה משום מקום ואיביץ' פשוט ראה בו, ללא קשר לאותו משחק, כאדם שהורס את הכימיה בקבוצה. זה שמפר את הגבולות שהציב לשחקנים. הוא בחר להיפטר ממנו באמצעות התקפה פומבית.
האוהדים היו חלוקים, היציעים געשו. רבים גם העבירו ביקורת על איביץ' כי אי אפשר להאשים שחקן, בטח לא אחד במעמד כזה, במכירת משחק ללא הוכחות. אבל אחרי כמה שבועות של אי שקט, איביץ' ניצח וקיבל את מה שרצה. צבאלאס הורד להתאמן עם הנוער ומאוחר יותר נחתך. איביץ', לעומתו, נשאר, חזק מתמיד. פתאום כולם היו סביבו, הבינו מי הבוס.
המקרה השנוי במחלוקת השיג את המטרה ופאוק נראתה פתאום כמו קבוצה מפחידה. כזו שנלחמה על תארים וגם זכתה באחד, בגביע שהיה התואר הראשון של המועדון מזה 14 שנים והפך את איביץ' לאליל אוהדים. בגמר, לו קדמו מהומות ענק, פאוק ניצחה את א.א.ק אתונה 1:2 משער בנבדל. לאחריו הלכו כולם לבוזוקיה, מועדון יווני, אבל איביץ' לקח רק חלק קטן בחגיגות. הגיע אחרון ועזב ראשון.
באותה תקופה מצליחה היה אפשר לראות את עקרונות המשחק של איביץ'. הסרבי אמנם מאמין כאמור בבניית קבוצה דרך ההגנה, אבל הקבוצה שלו לא שיחקה מאחורי הכדור אלא להיפך לחצה כל הזמן במטרה להחזיק בכדור בעצמה וניסתה לשלוט במשחקים.
פאוק של איביץ' שיחקה כמעט תמיד 3-3-4 (עם ניסיון לעבור לשלושה בלמים בליגה האירופית), אבל איביץ' כבר אמר בעבר שאם יהיה לו פליימייקר אמיתי, קשר התקפי יצירתי ודומיננטי שיכול לבלוט מאחורי חלוץ, הוא ישמח לשחק 1-3-2-4. כרגע בסגל הנוכחי של מכבי אין מישהו כזה (אצילי יותר שחקן כנף) ומעניין לראות האם איביץ' יביא שחקן לעמדה הזו.
הוא עצמו היה כזה, קשר התקפי יצירתי. גם אחיו איליה, שחקן גדול ממנו, היה כזה. האח, אגב, היה מנהל מקצועי בא.א.ק והחתים את איביץ' כשחקן. עכשיו הוא משמש כסוכן שחקנים מצליח מאוד אז אל תתפלאו אם יגיעו דרכו שחקנים לישראל.
המטרה המוצהרת של פאוק בליגה הייתה להעפיל למוקדמות ליגת האלופות. היא שיחקה בפלייאוף אליו מעפילות הקבוצות במקומות 2 עד 6 כשהמנצחת בו משיגה את הכרטיס המיוחל ואז הגיע אותו מקרה מפורסם. אוהד פנאתינייקוס זרק פחית בירה ופגע בראשו של איביץ'. המאמן ירד לחדר ההלבשה והמשיך משם לבית החולים. המשחק הופסק ופאוק זכתה בניצחון טכני. איביץ', לפחות לפי הבדיקות, לא סבל משום בעיה רפואית והיו שהאשימו אותו בהצגה. בפאוק, בכל מקרה, היו מרוצים – איביץ', מבחינתם, עשה את הדבר הנכון, הביא את הנקודות.
אבל הסיפור פגע בפאוק. השחקנים איבדו את ריכוז ואפשר אפילו לומר שהתפרקו. הכדורגל בחלק האחרון של העונה בליגה היה רע, ופאוק סיימה במקום השלישי. כישלון במטרה, אם כי האוהדים רצו שאיביץ' יישאר, היו בטוחים שיישאר, אבל הבעלים סאווידיס, אחד שלא תמיד חושב מראש, הצהיר שלא קיבל עדיין החלטה בעניין. סאווידיס התמהמה, ובנוסף, כאחד שאוהב להתערב בשיקולים מקצועיים, הציב דרישות להישארות ולאיביץ' זה לא התאים. הוא הודיע בעצמו על עזיבה. בהמשך הנהלת פאוק התחננה בפניו שיחזור, אבל איביץ' עמד במילתו ולא חזר.
ארגון השחקנים היווני בחר באיביץ' למאמן העונה, אבל זו הייתה עונתו היחידה. בשנה האחרונה היה בבית. הדעות כלפיו ביוון חיוביות מאוד. איביץ', כאחד שאימן את הנוער, קידם גם צעירים בקבוצה הבוגרת, הבולט בהם הוא דימיטריוס פלקאס, היום מנהיג הקבוצה. פלקאס הוא קשר התקפי מאחורי חלוץ, כמו שאיביץ' היה כשחקן, כמו שהוא מחפש.
אנשי מקצוע ביוון מסבירים שאת הפוטנציאל הגדול של איביץ' כמאמן היה אפשר לראות בבירור בשנת האימון שלו. הוא הכין את הקבוצה מצוין למשחקים, אבל היה פחות טוב בשינויים תוך כדי המשחק. זה קשור מאוד גם לניסיון וזה כל הסיפור.
איביץ' מאמן עם פוטנציאל גדול. הוא אימן בפאוק, ושם יש לחץ שיכול בשנה אחת להכין אותך לאמן בכל מקום אחר בעולם, אבל עדיין החזיק קבוצה בוגרת רק למשך 14 חודשים ולא ממש עבד בחו"ל – יוון היא בעצם המדינה שלו. שם הוא חי, שם למד להיות מאמן.
יהיה מעניין לראות איך יבנה את הגנת מכבי, נושא שהוא רואה כחשיבות עליונה. האם יביא קשר התקפי זר. מסקרן גם כיצד יעבור את "מחסום העונה השנייה" בה מאמנים צעירים שמצליחים בעונת הבכורה לפעמים נראים אחרת לגמרי בזו שאחריה. בכל מקרה, למכבי יש ניסיון מוצלח עם מאמנים זרים ללא ניסיון גדול באימון בוגרים, כאלה עם פוטנציאל שהרבה יותר קל לו להתממש ולהתעצב במקום כמו ישראל ולאיביץ' יש את זה. לא סתם הוא הנבחר של סנטוס.