אוהדי הפועל ירושלים צריכים להיות מודאגים
שלא יספרו לכם אחרת – העזיבה של אורי אלון היא רעידת אדמה עבור המועדון, שצפוי ללכת אחורה. וגם: איך הקהל הירושלמי הפך ל"אוהדי רולקסים" כמו במכבי ת"א
בימים אלה נפרדת הפועל ירושלים מבעל הבית הצבעוני שלה - אורי אלון. כל מי שמוכר לכם שהעזיבה לא תשפיע על המועדון – כנראה מנסה להרגיע את 6,000 המנויים. לדעתי מדובר בלא פחות מרעידת אדמה, ויום אחרי שהפועל ירושלים הודחה מהפיינל-פור, הטיימניג נראה לא טוב. לא אמין.
למי ששכח, אלון כבר איים במהלך העונה שיעזוב בעקבות אוהדים שקיללו אותו, מה שרמז על סדקים ביחסים. הבטיחו לנו "קבוצה שבאה מאהבה", אבל הפועל ירושלים הפכה להיות מכבי ת"א. קהל עצבני שמקלל, קבוצה "גדולה" שמגיעה זחוחה למשחקי הליגה, קהל שהולך הביתה לפני השריקה - קהל רולקסים ירושלמי.
ברגע שבו הקבוצה משדרת שהיא כמו מכבי, זו לא הפועל ירושלים שגדלתי עליה משנות ה־90. מבחינה פיננסית, אין מצב שבלי אורי אלון אפשר לעשות אותו תקציב. לא קונה את זה. ירושלים בעידן אורי אלון לקחה שתי אליפויות ואני אישית כבר חשבתי שאולי יהיה אפשר להביא אותו לכדורגל של הפועל ירושלים. אבל מסתבר שנגמר לו מהר מאוד הדרייב - וכל הסבר אחר אני לא קונה אותו.
בכל מקרה, ירושלים חוזרת להיות ירושלים. קבוצת כדורסל בכירה, אבל לוזרית - בטח שעם פחות כסף.
אמנם יש את הארנה, אבל ממוצע הקהל העונה רחוק מהלרשים (כמו כל הכדורסל). בשורה תחתונה: אני לא מצפה מירושלים, בטח בשיטת סדרות, לתת פייט אמיתי למכבי ת"א. זה נגמר. בעידן של אורי אלון ובשנות משבר של הצהובים, ירושלים הייתה צריכה לקחת לפחות ארבע אליפויות.
המשבר בספורט הירושלמי
ובאותה נשימה נסתכל על בית"ר, הירושלמית השנייה. הירושלמים האמייתים כבר לא הולכים לראות את בית"ר כמו פעם. אלי טביב לא חסיד גדול, אבל אם בוחנים את הסגל שנה שעברה - הייתה קבוצה של 40 מיליון שקל, שזה אומר חשיבה לצמרת הגבוהה.
כרגע בבית"ר לא יודעים מה יהיה התקציב, אבל זה נראה כמו מכירה מכוונת של כל כוכבי הקבוצה. טביב עושה בכוונה לאוהדים. כן, אוהדי בית"ר היו צריכים לרדת מהקללות, ופשוט לעודד את הקבוצה. מקרה ורד, ושאר הכוכבים שירדו לספסל היו מכוערים בכל צורה, אבל היום המצב גרוע בהרבה. שוב אנחנו לקראת עונה שאי הוודאות גובר על הודאות בשתי הירושלמיות הבכירות. עוד עונת ספורט מאכזבת לירושלים.
ויש את הפועל "קטמון" ירושלים לקינוח. קבוצה עם ערכים טובים, קהל נהדר, קבוצה של קהילה, באמת כל מה מסביב - שאפו. על המגרש – אכזבה אחר אכזבה, ובעונה שבה הפועל קטמון הייתה קרובה להיסטוריה - היא התפרקה כמו אחותה הגדולה. הפתרון? לחתור לאיחוד עם הפועל המקורית כדי להגדיל את התקציב ולחזור לליגת העל אחרי כמעט 20 שנה.
לסיכום: בעיר הבירה של ישראל, אחת הערים החשובות בעולם, הספורט חייב להיות טוב יותר. נקודה.
לפנייה לכתב/ת 
