גרמניה עוד יצאה בזול
יוגי לב צריך להיות מוטרד מאוד מההפסד למקסיקו, כי נבחרות קצת יותר אינטליגנטיות היו מנצלות את המתפרצות הרבות כדי לכבוש עוד שלושה שערים
אחד המשחקים המרתקים ביותר שאפשר לקבל הסתיים בצורה כל כך מפתיעה. מקסיקו עשתה ככל שביכולתה כדי לא לנצח, ואיכשהו ניצחה. הקבוצה החכמה יותר, האיכותית יותר, החזקה יותר הפסידה במשחק שיכול היה להיגמר ב־0:4 לכל אחד משני הצדדים.
מבולבלים? צריך לראות את המשחק בין גרמניה למקסיקו דקה אחר לדקה כדי להבין עד כמה התוצאה קשורה ולא קשורה למה שהתרחש על הדשא. נתחיל בגרמניה. פעם ראשונה מאז 1986 שהיא לא מנצחת במשחק פתיחה. ספק אם ב-32 השנים האלו הגרמנים התמודדו עם נבחרת כל כך בינונית ובעלת אינטיליגנציית משחק נמוכה כל כך. הם הוכיחו בכל מסירה את העליונות המוחלטת שלהם. הם מדויקים בהרבה גם תחת לחץ, הפגינו כושר גופני מרשים ולחצו את המקסיקנים גבוה מאוד ברוב המחצית הראשונה ובחלקים ניכרים של המחצית השנייה. בעטו לשער המון והחמיצו המון. חטפו יותר, החזיקו יותר בכדור, ועוד ועוד.
המקסיקנים חוגגים על חשבון הגרמנים(צילום: עוז מועלם)
כנראה שהנתון היחיד שבו מקסיקו הובילה (למעט הצלות של השוער) היה מספר הכדורים ברשת. ועדיין, גרמניה צריכה להגיד תודה שהמשחק לא נגמר רע יותר. המקסיקנים לעומת זאת הגנו על השער בצורה יוצאת דופן. הם הצליחו לצופף את הרחבה ולהקשות על הגרמנים לבצע את הפעולה האחרונה. המקסיקנים הגנו מאוד קרוב לשער, מה שגרם לגרמנים לבעוט המון כדורים מרחוק, שלא הגיעו למסגרת.
אבל בכל זאת יש סטטיסטיקה וכשמאיימים הרבה על השער גם פוגעים במסגרת. וכאן המקסיקנים צריכים להעניק מדליה לשוער הנפלא גיז'רמו אוצ'ואה, כי בלעדיו המשחק היה נגמר מוקדם מאוד ובתוצאה גבוהה מאוד. השוער המקסיקני, במשחק נטול טעויות, הצליח להגיע לכל מקום שבו המגנים שלו לא הגיעו, ולהציל את נבחרתו פעם אחר פעם.
אבל לאור האופן שבו המשחק התפתח, שתי הנבחרות צריכות לנתח את התוצאות וללמוד הרבה לקראת המשחק הבא. שחקני ההתקפה של הנבחרת המקסיקנית הפגינו יכולות נמוכות בכל מה שנוגע לאינטיליגנציית המשחק. פעם אחר פעם הם הגיעו להתקפות מתפרצות בעדיפות מספרית ופעם אחר פעם ביזבזו אותן בגלל מהלכים מטופשים.
מדהים לראות שחקן גרמני משחרר מסירה מדויקת בין שלושה שחקנים מקסיקנים בזמן ששחקני היריבה לא מסוגלים להתמסר ביניהם כשעומד מולם שחקן בודד. הגדיל לעשות צ'יצריטו, שבמצב של שניים על אחד בפתח הרחבה מסר כדור מאוחר מדי וחזק מדי, ובכך ואיבד הזדמנות להבקיע.
אני במקום המאמן המקסיקני לא הייתי ישן טוב בלילה, כי לא יהיו עוד הרבה נבחרות שיעניקו לשחקניו מצבים כל כך טובים מול השער. וניצול המצבים העגום יעלה להם ביוקר בהמשך. ובכלל, צריך להיות פראייר מוחלט כדי להחליט לבזבז זמן בדקה ה-80 ולשלוח לפח התקפה מתפרצת.
וביחס לגרמנים, חוסר היכולת של המקסיקנים לשלוט בכדור ולמסור אותו במדויק, רק מעצבן יותר. אתם לא מבזבזים זמן אם אתם מאבדים את הכדור לאחר מסירה או שתיים. מבחינת הגרמנים יש הרבה מקום לדאגה, כי נבחרות אחרות, קצת יותר אינטליגנטיות, היו מנצלות את המתפרצות האלה כדי להבקיע עוד שלושה שערים. ההחלטה הגרמנית ללחוץ גבוה מאוד וקדימה מאוד פעלה כחרב פיפיות. הגרמנים אכן חטפו הרבה כדורים ואיימו על השער, אך זה היה במחיר הפקרות מוחלטת של החלק האחורי.
יש משהו מעורר כעס בהתנשאות, בזלזול ובתחושת העליונות הגרמנית כלפי הנבחרת שמנגד. זלזול שלמעט פעם אחת הוכיח את עצמו כמוצדק, וזה החלק הכי מעצבן בכל הסיפור.
לפנייה לכתב/ת 
אוזיל בהלם
צילום: עוז מועלם
מומלצים
