קללת ירושלים או נס רוסיה? ההזדמנות האחרונה של מסי
עצוב לראות את מי שנחשב על ידי רבים לכדורגלן הגדול בכל הזמנים מתפרק לעיני העולם כולו. במצב הנפשי הזה ולמרות שהכל עדיין תלוי בו, צריך לקרות משהו מיסטי כדי שהפרעוש יסגור את החוב ההיסטורי כלפי ארגנטינה
ארגנטינה עם רגל וחצי מחוץ למונדיאל אחרי ה־3:0 המשפיל מול קרואטיה – ההפסד הגדול בתולדותיה בגביע העולמי מאז 1958. כמובן שהסיפור הגדול סביב הכישלון של הנבחרת עד כה הוא ליאו מסי. לא משנה אם אתם במחנה של הפרעוש או של כריסטיאנו רונאלדו, עצוב לראות את מי שנחשב על ידי רבים לכדורגלן הגדול בכל הזמנים מתפרק לעיני העולם כולו.
שוב הוכח שהכתפיים הקטנות לא עומדות בלחץ הבלתי נתפס שמגיע מהעם הארגנטינאי הדורש ממנו לשחזר את ההישג של דייגו מראדונה. הכוכב הכל יכול מברצלונה הופך לשבר כלי כשהוא לובש את המדים הלאומיים ונראה צל של עצמו. נראה מותש, לחוץ וכשהכדור כבר מגיע אליו מאבד עשתונות.
מסי מאוכזב(צילום: EPA)
החמצת הפנדל במשחק הפתיחה נגד איסלנד היוותה רמז ברור לבאות, ותנועות הגוף שלו – הן בהשמעת ההמנון והן במשחק עצמו – שידרו "אני רוצה להעלים את עצמי". והוא באמת עשה את זה, כי כולם עדיין מחכים שמסי האמיתי יגיע לרוסיה, ואולי זה עוד יקרה. חייבים להודות, בניגוד למראדונה שנהנה מצוות מסייע איכותי בהרבה, הפרעוש, לרוע מזלו, משחק באחת הנבחרות החלשות בתולדות ארגנטינה. יותר מדי שחקנים משחקים לצדו בפעם הראשונה בקריירה שלהם, ולא מבינים אותו כמו שהוא לא מבין אותם.
הקישור אנמי ואיטי, ההתקפה חסרת מחץ ויצירתיות, השוער עם משחק רשמי שני בנבחרת בלבד לא מוסיף ביטחון להגנה – ועל כל הבלגן הזה מנצח – או שלא – חורחה סמפאולי, המאמן השלישי על הקווים בשנתיים האחרונות.
לדעתי סמפאולי הוא האחראי הראשי למה שאנחנו רואים היום. הטעויות שלו התחילו עוד לפני הגביע העולמי, ולראייה – ארגנטינה עלתה ממש ברגע האחרון אחרי טורניר מוקדמות מאכזב מאוד. למרות זאת, סמפאולי לא הסיק את המסקנות ולא ערך את השינויים הנדרשים. לא ברור איך בנבחרת כל כך אפורה מבחינה התקפית הוא הרשה לעצמו להשאיר בחוץ מאורו איקארדי, החלוץ הפנטסטי של אינטר.
לכולם ברור שהדבר הכי חשוב בנבחרת כמו ארגנטינה זה הכימיה בין המאמן לכוכב הגדול, וזה פשוט לא קורה כאן. סמפאולי לא מצליח להוציא ממסי את מה שכל העולם יודע שיש לו. משום מה, בארגנטינה הפרעוש משחק יותר מדי מאחורה, אולי כי זו הדרך היחידה שלו לקבל כדורים, ונמצא פחות בשליש האחרון בו הוא מסוגל לעשות קסמים. מסי לא צריך לבנות את ההתקפות, אלא לקבל את הכדורים ליד הרחבה, שם הוא יודע הכי טוב מה לעשות.
האשם העיקרי. סמפאולי עצבני(צילום: AP)
תפקיד בונה המשחק לא מתאים למסי וגורם ללחץ מיותר. סמפאולי חייב לתת את הדעת על כך במשחק מול ניגריה. למה היריב הגדול כריסטיאנו רונאלדו פורח במונדיאל? כי המאמן שלו משתמש בו נכון. שיטת המשחק של פורטוגל בנויה על ניצול נכון של האנרגיות שלו, מה שמאפשר לו להיות יותר אפקטיבי. הוא לא מבזבז כוחות בבניית המשחק או בהגנה, וכל מה שהוא צריך לעשות זה לתת את הספרינט האדיר והמוכר שלו בזמן הנכון ובמקום הנכון – כדי להבקיע.
בשורה התחתונה, הארגנטינאים שעבורם מסי הוא משהו קדוש מתחילים לאבד את האמונה. בעיניהם אם הוא לא יביא להם את הגביע העולמי לראשונה מאז 1986, מראדונה ייחשב עבורם כגדול יותר – ולא ישנו המספרים המפלצתיים בברצלונה. ראוי לציין שדייגו עצמו הגיע לעודד ולתמוך בנבחרת, ואפילו אמר שמסי טוב ממנו. יכול להיות שהוא צודק, אבל גם מראדונה יודע שלפחות מבחינת מנהיגות וכריזמה והיכולת לקחת נבחרת על הגב – אין בכלל שאלה מי גדול יותר.
ובכל זאת, הניצחון של ניגריה על האיסלנדים השאיר פתח של תקווה לקראת המחזור האחרון, והכל עדיין תלוי איכשהו בארגנטינה (מסי?). בואו נשים רגע בצד את הדיבורים על קללה בעקבות ביטול ההגעה לארץ הקודש, ונודה על האמת – לפי איך שהנבחרת הארגנטינאית נראתה בשני משחקי הפתיחה – היא בהחלט צריכה נס כדי להעפיל לשמינית הגמר. אבל מי יודע, אולי היא תשחזר את המסע של נבחרת איטליה במונדיאל 1982, אז עלתה לשלב הנוקאאוט עם שלוש תוצאות תיקו בשלב הבתים ובסוף זכתה בגביע על חשבון גרמניה. אז מה יהיה לנו, נס רוסיה או קללת ירושלים?
לפנייה לכתב/ת 
הפנים אומרות הכל. מסי
צילום: רויטרס
מומלצים
