המטרה: תואר ראשון כאמא / "נקודות משחק"
בגיל 36, סרינה וויליאמס מסתערת שוב על ווימבלדון. בלי עשר המדורגות ראשונות בסביבה כל הזרקורים שוב עליה, ולה יש הזדמנות לרשום עוד פרק מפואר בקריירה. וגם: סיכום ההפסד הדרמטי של רוג'ר פדרר
אבל גם בלי הדירוג ציבולקובה עשתה את המצופה ממנה. שלשום היא הפסידה ברבע הגמר לילנה אוסטפנקו, לפני שסרינה המשיכה לחצי עם ניצחון קשה על קמילה ג'ורג'י. שתיהן היו שותפות למעמד שעשה היסטוריה: בפעם הראשונה בעידן הפתוח בטורנירי גראנד סלאם השלב הזה התקיים בלי עשר המדורגות הראשונות (מה שלא קרה מעולם גם אצל הגברים). כמו המונדיאל, גם ווימבלדון הוכיח בדרכו שלא חייבת להיות חשיבות לשמות גדולים ופייבורטים. לא תמיד הם מתיישרים עם המציאות.
התקדים הזה לא בהכרח משקף מציאות שבה עשר השחקניות הטובות בעולם הודחו. הרי אי אפשר להתייחס לסרינה כמדורגת 181, מספר שלא קשור אליה בשום צורה. מהרגע שחזרה לסבב כאמא טרייה בחודש מארס והצל שלה חזר לאיים על הקולגות שלה, היה ברור לגמרי שהיא כאן ללכת עד הסוף בכל טורניר. עושה רושם שהטורניר הזה מקדם אותה באופן משמעותי אל המטרה. בינתיים הוא שומר על מאזן האפס הפסדים שלה בגראנד סלאמים מאז הקאמבק (ברולאן גארוס פרשה לפני קרב הדיוות מול מריה שראפובה בשמינית הגמר בגלל פציעה).
העוצמות שהיא מייצרת שוב עושות עבורה את ההבדל, גם אם היא עדיין לא נתקלה באנג'ליק קרבר או בילנה אוסטפנקו שיודעות איך להתמודד איתן ויכולות לייצר גם עוצמות משלהן. אחת מהן תפגוש אותה בגמר, אם סרינה תעבור היום גם את יוליה גורגס הגרמנייה. המוקד במפגש ביניהן יהיה בהגשות: גורגס היא השחקנית היחידה בטורניר שהיכתה יותר אייסים מסרינה (44 לעומת 39). סרינה לקחה 79 אחוזים מהנקודות אחרי הסרב הראשון (163 מ-206), גורגס עומדת על 77 (190 מ-248). וכמו סרינה, גורגס גם נשענת על כוח האש שלה מהקו האחורי.
למרות הנתונים האלה, עדיין קשה להמר נגדה. אנדי מארי הסכים עם זה והוסיף ש"היא משחקת כאן טוב מאוד", אלופת 2013 מריון ברטולי קראה לה "גיבורה", טענה שהיא בקטגוריה אחרת. דרייק, ג'סטין טימברלייק וג'סיקה בייל שצפו בה ברבע הגמר ראו אותה רחוקה מערכה אחת מהפסד ראשון בווימבלדון מאז 2014, אבל גם מפציצה את הסרב הכי מהיר שלה בטורניר והשני הכי מהיר בכלל בווימבלדון בטורניר הנשים – 196.3 קמ"ש (הסרב הכי מהיר אגב היה של ונוס – במהירות 197.9 קמ"ש).
כל השחקניות שסרינה עברה בדרך לחצי הגמר היו לא מדורגות. זה קשור גם לעצם היותה מדורגת בווימבלדון כמובן, סוגיה שמתחברת בקו ישיר לקשר שבין אימהות לטניס. כבר דובר עליו בעבר וגם עכשיו הוא ממשיך להיות רלוונטי. טורניר ווימבלדון הוא בסך הכל הגראנד סלאם השני שבו סרינה משתתפת מאז ינואר 2017, אחרי שילדה את ביתה הבכורה אלקסיס אולימפיה בחודש ספטמבר. בהמשך להחלטת מארגני אליפות ארצות הברית לבוא לקראת שחקניות שנכנסו להריון בקביעת הדירוג, אפשר להבין רצון של אימהות טריות שחוזרות לפעילות אחרי חופשת לידה לשמור על הדירוג שלהן מוגן.
מבחינת השחקניות, מה שקרה לסרינה בווימבלדון צריך להיות תקף לכל אמא בכל טורניר. ויקטוריה אזרנקה למשל, גם אם היא פחות מעוטרת מסרינה, לא הייתה מדורגת בווימבלדון בשנה שעברה כשחזרה מחופשת לידה. סרינה לא הייתה מדורגת ברולאן גארוס האחרון. ב"טלגרף" פורסם בשבוע שעבר שהשחקניות בווימבלדון פועלות למען טיפול איכותי יותר באימהות עובדות, כדי שיוכלו לבלות יותר זמן עם הילדים. כמה מהן כבר קיימו פגישות בנושא כדי לנסות להביא לאימוץ מדיניות שתטיב עם יולדות ותעודד שחקניות לחזור לספורט אחרי הלידה.
זה ממש לא עניין פשוט. רק באליפות הזאת שחקניות דיברו על האשמה שמציפה אותן בזמן אימונים או משחקים. אזרנקה וגם טטיאנה מריה הגרמנייה, אמא מ-2013, כבר השמיעו תלונות על כך שמשחקים שנקבעים משאירים אותן בחוסר ודאות לגבי הזמן שבו יעלו על המגרש עד שלב מאוחר ביום, מה שיוצר להן בעיות בטיפול בילדים. "אני באמת לא אוהבת להיפרד ממנה, זה קשה", אמרה סרינה על חוויית האימהות החדשה שלה, שכוללת לא רק את ההיבט הרגשי והדיכאון שאחרי הלידה אלא גם שינויים שהגוף עובר.
אין סיבה ששחקניות ייאלצו לבחור בין קריירת הטניס שלהן לקריירת האימהות שלהן. השילוב בין השניים קשה גם ככה, ודירוג מוגן לנשים יולדות הוא רק צעד אחד בכיוון הנכון. הצעד הנוסף צריך לבוא ביצירת מעטפת מתאימה לשחקניות שרוצות ילד או ילדה בלי שזה יגרום להן לוותר על המחבט בעסקת חבילה. כדי למנוע אותה מהן, הן צריכות לקבל עזרה.
לפני חבטת הפתיחה של הטורניר סרינה קיבלה עזרה מסוימת ממארגני ווימבלדון, שבעצם הפיכתה למדורגת סללו לה דרך נוחה יותר לשלב הזה. אבל היא הוכיחה שגם בלי העזרה הזאת, למשל ברולאן גארוס, היא מסתדרת מצוין. היא הרוויחה את העזרה הזאת ביושר עם שבע הזכיות שלה, והרוויחה את היכולת לחזור לרמות האלה אחרי שהורידה במשקל לאחר הלידה בזכות דיאטה ופעילות גופנית. היא הרוויחה גם את העובדה שאפילו אם אחת מעשר המדורגות ראשונות היו בסביבה – כולם עדיין היו מדברים עליה, מתמקדים רק בה.
בגיל 36, עם 39 תארי גראנד סלאם בארון (23 מהם ביחידים, השאר בזוגות ובזוגות מעורבים), כ-85 מיליון דולר הכנסות רק מטניס והילה של אגדה, יכול להיות שעוד מעט הפרק שלה בתולדות הענף ייגמר. לפני שזה קורה, הגיע הזמן לעוד פרק קטן בווימבלדון שיקרב אותה אל שיאנית הזכיות בו (9) מרטינה נברטילובה. וגם אם זה לא יקרה, איזה כיף שהיא חזרה.
כשפדרר מצמץ ראשון
"1966: פדרר לא מגיע לגמר ווימבלדון ואנגליה זוכה במונדיאל. 2018: פדרר לא מגיע לגמר ווימבלדון. "IT’S COMING HOME" (צויץ על ידי שחקן הטניס ליאם ברודי לפני ההפסד של אנגליה לקרואטיה בחצי גמר המונדיאל)
בסוף גם רוג'ר פדרר נאלץ להתמודד עם סוגיית ההתנגשות הצפויה בין גמר ווימבלדון לגמר המונדיאל ביום ראשון המטורף שכולם מדברים עליו. השבוע הוא נשאל על כך במסיבת העיתונאים, ולא נשמע מוטרד מדי. "זה הולך לקרות בכל מקרה, גם אם אשחק בגמר וגם אם לא", אמר פדרר. "גמר ווימבלדון יתקיים, וכך גם לגבי גמר המונדיאל". הנחת העבודה הייתה שהוא יהיה שם. קשה היה לחשוב על תסריט אחר.
אבל אתמול התסריט האחר התממש. בין אייס לאייס במלחמת ההתשה המרתונית שהתפתחה בינו לבין קווין אנדרסון במגרש מספר 1, השאלה שריחפה באוויר הייתה מי ימצמץ ראשון. שני השחקנים כתשו זה את זה לאורך יותר מארבע שעות, ובסוף דווקא פדרר היה זה שמעד לרגע. בסוף מה שעושה את ההבדל בסיטואציות כאלה זה הדבר הקטן ברגע החשוב. לא משנות העובדות שדווקא פדרר לקח יותר נקודות (195 לעומת 190), השווה את השיא של עצמו מ-2005-6 במערכות רצופות בווימבלדון (34) או הפסיד בפעם השלישית בקריירה בלבד במשחקי גראנד סלאם שבהם ניצח בשתי המערכות הראשונות.
למעידה הקטנה הייתה מחיר כואב. במצב של 11:11 האלוף הנצחי איבד ריכוז עם שגיאה כפולה קריטית, הראשונה והאחרונה שלו במשחק. הוא הוסיף טעות לא מחויבת. אנדרסון השיג את השבירה שרצה כל כך, עלה ל-11:12, וגם כשנראה לרגע שהיד רועדת לו רגע לפני כיבוש ההר, הוא לא איבד את היתרון שיצר לעצמו. במשחק שבו שני השחקנים ירו לכל הכיוונים וחיברו יחד 44 אייסים (28 מתוכם של אנדרסון), הטוויסט בעלילה הגיע גם בגלל שני סרבים ברשת. לפדרר היו צ'אנסים להימנע מהרגע הזה בשלבים מוקדמים יותר, כמו נקודת המשחק שהחזיק בה בסוף המערכה השלישית או נקודת השבירה במשחקון השמיני של המערכה החמישית. הוא לא ניצל אותם.
בשנה שעברה ווימבלדון היה המקום שבו פדרר המשיך את פתיחת העונה המדהימה באליפות אוסטרליה. העונה שלו נותבה בצורה כזאת שזה יקרה גם הפעם. הוא שוב זכה באליפות אוסטרליה, שוב יצא מהפריים בזמן עונת החימר, שוב לקח תואר על דשא בתקופת ההכנה (הפעם בשטוטגרט ולא בהאלה) וגם אם לא היה בשיא כושרו שוב הגיע לווימבלדון מעמדת הפייבוריט המוכרת, עם ההילה ששמורה רק לו וממקדת את כל תשומת הלב אליו.
מה שקרה לפדרר אתמול צלצל מוכר מ-2016. ברבע ובחצי הגמר אז הוא פגש שני מפציצי סרבים אימתניים, מארין צ'יליץ' ומילוש ראוניץ'. את הראשון הוא עבר בחמש מערכות, לשני הפסיד בחמש מערכות. אנדרסון לא יכול היה לשרוד דרמה כזאת מול פדרר אם סרבים היו הנשק היחיד בארסנל שלו, ובכלל, חוץ ממספר האייסים הוא נפל מפדרר בכל פרמטר אחר שקשור להגשות (אחוזי הצלחה בסרב הראשון, אחוז הנקודות המוצלחות אחרי סרב ראשון ואחוז הנקודות המוצלחות אחרי סרב שני).
אפשר להתווכח אם אפשר להדביק להפסד הזה שלו את המילה המפוצצת "סנסציה". אנדרסון מעולם לא ניצח את פדרר עד אתמול, ובארבעת ההפסדים מולו לקח 24 משחקונים. אתמול
בלבד הוא זכה ב-34. רק העונה הוא הודח מאוסטרליה בסיבוב הראשון וגם תקופת ההכנה לווימבלדון לא בישרה על משהו מיוחד מבחינתו (הפסד אחד ללאונרדו מאייר בלונדון), אבל הוא עדיין שחקן טופ 10 שהגיע רק בעונה שעברה לגמר אליפות ארה"ב וכבר הראה שהוא יכול להבריק ברמות האלה. אתמול הגיעה ההוכחה המושלמת לכך.
ההיעדרות הקרובה של פדרר מהגמר היא בשורה מעציבה לא רק לאוהדים שלו, אלא גם למארגנים לקראת יום ראשון. גמר הגברים צפוי להתחיל בשעה 16:00 שעון ישראל, גמר המונדיאל בשעה 18:00, ובלי הנוכחות המיוחדת של פדרר במגרש המרכזי ל"קולות הצפים" והמתלבטים תהיה סיבה אחת פחות לזפזפ לירוק של הטניס. ג'ון איזנר או קווין אנדרסון יהיו שם - וגם נובאק ג'וקוביץ'. ורק הוא, או רפאל נדאל שעבר את חואן מרטין דל פוטרו אחרי קרב ענק, יהיו אלה שיוכלו לחפות על הפנומן בכל מה שקשור לניצוצות ואבק כוכבים.
לפנייה לכתב/ת 
