ליברפול החדשה חולמת לגעת בשמיים
פניית הפרסה של קלופ וההנהלה בנוגע לרכש, הסתגלות הבעלים לשוק האירופי והשמירה על הכוכבים. נדב יעקבי מציג את הגרסה העדכנית של המרסיסיידרס, שחזרו להיות יעד אטרקטיבי עבור שחקנים זרים
"עדיף לשנות את דעתך מאשר שלא תהיה לך דעה בכלל", ניסה יורגן קלופ להתגונן בפני השאלות שהמטירו עליו השבוע העיתונאים. המאמן הגרמני של ליברפול ידע שהמתקפה תגיע. הוא הרי הזמין אותה על עצמו.
לפני שנתיים, כאשר מנצ'סטר יונייטד שילמה 105 מיליון אירו על פול פוגבה, מה שהיווה אז שיא עולמי, קלופ אמר: "ביום שמגיעים לסכומים כאלה בכדורגל, אני לא אשאר יותר במקצוע הזה". אז מה, קלופ הפך לצבוע?
קלופ ביסס את מעמדו כמאמן-על בכדורגל העולמי בשבע השנים שלו בבורוסיה דורטמונד, כאשר הצליח להתמודד שווה בשווה, ולעיתים גם לנצח, את באיירן מינכן העשירה, שהתקציב שלה היה כמעט כפול מזה של השוורצע-גלבן.
גם כשהגיע לליברפול קלופ האמין ששיטות העבודה המיוחדות שלו וסגנון הכדורגל שהוא מאמין בו יוכלו לנצח את הכסף הגדול. הוא האמין גם שהוא מאמן שמסוגל לרכוש שחקנים צעירים בסכומים סבירים, ולהפוך אותם לכוכבים גדולים.
באוקטובר הקרוב יסגור קלופ שלוש שנים כמאמן ליברפול. בתקופה הזו הקבוצה עשתה צעדי ענק קדימה ושיפרה באופן דרמטי את מעמדה בכדורגל האנגלי והאירופי. אולם בכמה תארים היא זכתה בזמן הזה? אפס.
בשבוע שעבר רכשה ליברפול את אליסון, שוער נבחרת ברזיל, ושילמה עליו לרומא 72.5 מיליון אירו. בכך הפך הברזילאי לשוער היקר בהיסטוריה. ויורגן קלופ לא מיצמץ.
"האם שיניתי את דעתי בכל מה שקשור לסכומים שצריך לשלם על שחקנים? כן. אבל ממש לא אכפת לי מה חושבים עליי", אמר קלופ. "גם למנצ'סטר יונייטד לא היה אכפת ממה שאני אמרתי לפני שנתיים. מה שחשוב זה שאנחנו נחתים את השחקנים שאנחנו צריכים. אני כבר לא אגיד יותר שאנחנו לא צריכים לשלם כסף גדול, כי בדרך ההיא ליברפול לא תשיג תארים. מסתבר שזה פשוט לא עובד ככה".
האסימון נפל סופית לקלופ ולהנהלת ליברפול בגמר ליגת האלופות. ב-26 במאי התמודדה ליברפול מול ריאל מדריד על התואר, ובקבוצה האמינו שיש להם סיכוי מצויין להניף את הגביע. אבל שתי טעויות נוראיות של השוער הגרמני לוריס קאריוס קבעו: ריאל מדריד תזכה בליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות. אף אחד לא האשים את קאריוס באופן גלוי, אבל התחושה הייתה שעם שוער ברמה עולמית, ליברפול הייתה זוכה.
זה היה הגמר השלישי שבו ליברפול מפסידה בעידן קלופ, אחרי ההפסדים בגמר גביע הליגה ובגמר הליגה האירופית ב-2016. אבל אם שני ההפסדים ההם עוד התקבלו בהבנה, שכן זו הייתה תחילת הדרך של המאמן הגרמני בקבוצה – ההפסד לריאל היה כואב הרבה יותר.
המסקנה הייתה ברורה: אם רוצים תארים, אין קיצורי דרך ואין זמן לחכות עד שהשחקנים הצעירים יבשילו. אם ליברפול רוצה להתמודד על התארים וגם לזכות פה ושם, היא תהיה חייבת להביא את השחקנים הטובים ביותר בשוק. ובמצב השוק הנוכחי מדובר בסכומי עתק מופרכים. כאלו שקלופ אמר שהוא לא לעולם לא יהיה מוכן לשלם. אז הוא אמר...
עוד לפני הרכישה של אליסון רכשה ליברפול בינואר את הבלם ההולנדי וירג'יל ואן דייק ב-84.5 מיליון אירו – שיא עולמי לשחקן הגנה. המהלך הזה, חייבים לומר, עורר פחות רעש תקשורתי מהרכישה של אליסון. אולי כי זה קרה באמצע העונה והיה מדובר בהעברה מקבוצה אנגלית אחרת, סאות'המפטון.
בליגה של הגדולות
אבל דבר אחד בטוח: ליברפול נכנסה בשנה האחרונה לליגה של הגדולות גם מבחינת ההשקעה הכספית. ב-12 החודשים האחרונים רכשו האדומים לא פחות משבעה שחקנים ב-35 מיליון ליש"ט או יותר. כולם היו שחקנים שגם קבוצות אחרות לטשו אליהן עיניים וחלקם נחשבים מהטובים ביותר בעולם בתפקידם.
קלופ אמר בנושא: "שחקנים טובים יותר מאלו שצירפנו לא ממתינים מאחורי הפינה. ואתה לא יכול להביא את השוער הטוב בעולם, שיש לו חוזה ארוך טווח ברומא, בהעברה חופשית".
ויש דבר נוסף: המכירה של ניימאר מברצלונה לפריז סן ז'רמן ב-222 מיליון אירו הטריפה את שוק ההעברות. אם לפני שנתיים רק השחקנים הטובים בעולם היו נמכרים ב-50 או 60 מיליון ליש"ט, כעת אברטון רכשה מווטפורד את ריצ'רליסון, חלוץ ברזילאי סביר אבל לא יותר, ב-50 מיליון ליש"ט. אין מה לעשות, חוקי השוק השתנו, או כמו שקלופ אומר: "העולם השתנה לחלוטין". צריך לזכור שקלופ הוא לא זה שקובע אם לשלם או לא לשלם את הסכומים הללו. הוא ממליץ על השחקנים שהוא רוצה, אולם ההחלטה הסופית נקבעת על ידי ההנהלה.
לפני כשמונה שנים נרכש מועדון הכדורגל של ליברפול על ידי "פנוויי ספורטס גרופ" (FSG) תמורת 300 מיליון ליש"ט. החברה האמריקנית שיושבת בבוסטון מחזיקה ברשותה את קבוצת הבייסבול האגדית בוסטון רד סוקס.
ג'ון הנרי, בעל המניות העיקרי של FSG וכמובן יו"ר ליברפול, היה בטוח שהכדורגל באירופה מתנהל בדומה לבייסבול בארה"ב. אבל מהר מאוד הוא הבין שמדובר בשני עולמות שונים לחלוטין. ההבדל העיקרי היה בכל מה שקשור לשוק ההעברות, שהנסתר רב בו על הגלוי. או כמו שהנרי עצמו אמר: "זה כמו המערב הפרוע".
בארבע השנים הראשונות של הנרי ואנשיו בליברפול הקבוצה בעיקר נכשלה בשוק ההעברות. פה ושם היו הצלחות – לואיס סוארס, פליפה קוטיניו, ג'ורדן הנדרסון – אבל בדרך כלל היא נפלה ובגדול.
שחקנים כמו דייגו קוסטה או וויליאן שהיו על הכוונת "נחטפו" ברגע האחרון על ידי צ'לסי, וכנ"ל לגבי טוני קרוס (שהעדיף את ריאל מדריד), אדינסון קבאני (שלא רצה לעזוב את פריז), אלכסיס סאנצ'ס (שמוריניו שיכנע). במקומם נרכשו שורה של שחקנים שאיכזבו בענק: אנדי קארול (35 מיליון ליש"ט), כריסטיאן בנטקה (35 מיליון), לזאר מרקוביץ' (20 מיליון), פאביו בוריני (10 מיליון) ויאגו אספאס (10 מיליון). וזה רק מדגם מייצג.
אנשי FSG הבינו שכדי להצליח בשוק ההעברות חייבים להקים צוות שיעבוד לצידו של יורגן קלופ. הנרי עצמו אמר: "תפקיד המנג'ר בכדורגל הוא עצום, בעיקר בקבוצות הגדולות. אין סיכוי שאדם אחד יכול להיות אחראי לכל האספקטים של פעילות המועדון".
ואכן, האנשים הכי חשובים בליברפול אחרי קלופ הם המנהל הספורטיבי מייקל אדוארדס ומייק גורדון, נשיא FSG. גורדון הוא האיש שמגשר על הפעילות בין מטה החברה בבוסטון לבין מה שמתרחש במשרדים באנפילד. והוא האיש שנותן את האישור לביצוען של ההעברות האסטרונומיות.
אדוארדס, כדורגלן כושל בעברו, הוא מנהל מוצלח ובאחריותו ניהול המשאים ומתנים עם הסוכנים ועם ראשי המועדונים. מתחתיו עובדים גם שני ראשי מחלקת הסקואטינג, בארי האנטר ודייב פלווז. השניים הללו אחראים אולי יותר מכל אחד אחר להגעתו של מוחמד סלאח לליברפול לפני כשנה. הם עקבו אחר החלוץ המצרי מקרוב בשנים האחרונות ושיכנעו את מי שהיה צריך לשכנע שהוא האיש המתאים לליברפול. הסכום ששולם עבורו, 42 מיליון אירו, נראה היום מגוחך.
מאז תחילת 2018 ליברפול רכשה שחקנים ב-272 מיליון אירו, אולם אסור לשכוח שהיא גם מכרה ב-134 מיליון, סכום שעיקרו המכירה של קוטיניו לברצלונה ב-120 מיליון. אם ניקח בחשבון שליברפול גרפה כ-78 מיליון אירו מהגעתה לגמר הצ'מפיונס, מסתבר שהמנהלים עשו עבודה מצוינת.
מגע הקסם של קלופ
ועם כל הכבוד לכל האנשים הללו, הדמות החשובה ביותר במערכת היא יורגן קלופ. הכריזמה שלו שינתה את פני המועדון ובלעדיו קשה להאמין שליברפול הייתה מגיעה לגמר ליגת האלופות.
ללא שיחות השיכנוע של קלופ, ייתכן שוואן דייק היה בוחר בקבוצה אחרת. הרי גם מנצ'סטר סיטי, צ'לסי וארסנל חיזרו אחריו. אותו דבר לגבי נאבי קייטה, הקשר הנפלא שנרכש מר.ב. לייפציג. קלופ התאהב בו כבר לפני שנתיים והחוזה איתו נסגר לפני שנה, אבל רק כעת הוא מגיע לאנפילד.
קייטה סיפר: "חלק גדול מההחלטה שלי להגיע דווקא לליברפול היה בגלל המאמן. היו לנו שיחות נהדרות. מה שהוא אמר לי לגבי הפרויקט שהוא מקים שיכנע אותי. הוא צירף גם את סאדיו מאנה לשיחות, מה שהקל עליי את ההחלטה".
לזכותו של קלופ ייאמר שהוא בנה קבוצה שהפכה להיות אטרקטיבית לשחקנים זרים. זה לא היה המצב עד לפני כמה שנים. צריך לזכור שלשחקנים זרים רבים יש בעיה להגיע לעיר אפורה ומשעממת כמו ליברפול, רחוקה מאוד מלונדון האטרקטיבית, ועם מזג אוויר נוראי ברוב ימות השנה. אולם ההעפלה לגמר ליגת האלופות שינתה את המצב באופן דרמטי.
סוכנויות ההימורים כבר השתכנעו
נכון לרגע זה ליברפול נמצאת במקום השני ביחס ההימורים לזכייה באליפות באנגליה. היא עדיין נמצאת אחרי האלופה מנצ'סטר סיטי, שלא שוקטת על השמרים וצירפה את ריאד מאחרז. אולם היא מקדימה כעת את מנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם, ארסנל וצ'לסי, ויש לכך סיבות טובות.
מבין כל הקבוצות הבכירות באנגליה, אין ספק שליברפול עשתה בינתיים את הרכש המרשים ביותר. חוץ משוער אדיר, היא רכשה כאמור את נאבי קייטה ואת פאביניו, הקשר הנהדר של מונאקו ואת ג'רדאן שאקירי, החלוץ השווייצרי שעזב את סטוק שירדה לליגה השנייה.
מלבד אליסון, שלושת האחרים הם שחקנים שיעמיקו את הסגל של קלופ ויהפכו אותו לעוצמתי הרבה יותר. אסור לשכוח גם שאף אחד מכוכבי העונה שעברה לא עזב: מוחמד סלאח, רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה, שכבשו ביחד 91 שערים, ימשיכו להוליך את ההתקפה.
אז כן, העונה עדיין לא החלה, יש עוד כמה שבועות עד לסיום חלון ההעברות והגדולות האחרות באנגליה לא ישבו בחיבוק ידיים. אבל אוהדי ליברפול יכולים בהחלט לפנטז על אליפות ראשונה אחרי 29 שנים.
לפנייה לכתב/ת 
