הנהלת מכבי ת"א חייבת להבין: זוסמן ואבדיה הם העתיד של המועדון
בעידן שבו הצהובים כבר לא יכולים להתחרות בתקציב של ענקיות היורוליג הפתרון נמצא מתחת לעין. אורן רוזנשטיין טוען שרק כוכבים תוצרת בית יכולים להחזיר את המועדון לימיו הגדולים ובשביל זה הם חייבים לקבל אמון
הדיון הבוער של השבוע האחרון נוגע לשאלה האם מכבי תל אביב צריכה להבטיח ליובל זוסמן ודני אבדיה כמות דקות ראויה בעונה הבאה, על מנת שיישארו בקבוצה.
התומכים חושבים שמכבי צריכה לטפח את השניים למען הכדורסל הישראלי, שבו מכבי היא סמל. יש גם כאלה שטוענים שאחרי שהקבוצה רכשה ו"ייבשה" שלל כוכבים מקבוצות אחרות כדי לשמר את ההגמוניה שלה בליגה, הגיע הזמן שהיא "תחזיר את חובה לחברה".
המתנגדים טוענים שאין כזה דבר להבטיח דקות. מי שטוב צריך לשחק, מי שלא מספיק טוב צריך לשבת על הספסל או לעבור קבוצה. ולטענת רבים, זוסמן עדיין לא בשל ליורוליג ואבדיה לא מוכן אפילו לליגה. במהלך הדיונים נזנחה נקודה אחת: מה צריכה לעשות מכבי כדי לנסות לשפר את עתידה.
בשנות ה-70 מכבי הקדימה את זמנה בהבנה של איך לנצח את השיטה. בעידן שבו הייתה מגבלה חמורה על שחקנים זרים, במכבי ניצלו עד תום את חוק השבות ונהנו משירותיהם של לו סילבר, ג'ים בורטראייט, טל ברודי, בוב גריפין ואריק מנקין. בזמן שהיריבות שיחקו פעמים רבות עם אמריקני אחד (למרות שהיו מתאזרחים מעולים בעוד קבוצות), במכבי היו שישה וזה הספיק לגביע אירופה ראשון ב-1977. המתאזרחים של אותה תקופה, ולא רק ממכבי כמובן, היו גם חלק חשוב מהישג השיא של הנבחרת הבוגרת, מקום שני באירופה בשנת 1979, למרות שכאן יזכרו לעד את מיקי ברקוביץ' כאדריכל ההישג.
שנים אחר כך, הגיע עידן פיני גרשון ודייויד בלאט, שהצליחו בעזרת סקאוטינג גאוני ויכולת אימון יוצאת דופן ליצור אימפריה. אולם מאז, למעט אליפות היורוליג ב-2015, בראשות דיוויד בלאט, דיוויד בלו וטייריס רייס, מכבי היא מה שמכונה "קבוצת מרכז טבלה טיפוסית".
מה זה אומר? שהתקציב שלה אף פעם לא שווה לענקיות של אירופה, ולכן יהיה לה קשה לפתות את הכוכבים הבאמת גדולים להגיע אליה. תוסיפו לכך את העובדה שישראל היא מקום שמצטייר בעיתונים כמפחיד בהרבה מברצלונה, אתונה או איסטנבול, והחתמת שחקנים הופכת לקשה אף יותר.
למרות הכל, במכבי ממשיכים להצהיר כל שנה שפניהם לאליפות. אין להם כל כך ברירה כי זו הדרך למכור מנויים. השאלה הגדולה היא האם הם באמת מאמינים בכך. ספורטאים אמיתיים תמיד חושבים שהם ינצחו, גם כשהסיכויים נגדם, אבל לגבי מנהלים אני כבר לא יודע. בכל מקרה, זו גישה שדי מזכירה ארגונים כלכליים אחרים, שתמיד מציבים רף לא ריאלי לעובדיהם מתוך מחשבה שזה יתמרץ אותם. פעמים רבות אגב, זה בכלל מוביל ליותר תסכול.
ולכן, הצ'אנס הגדול של מכבי לחזור למרכז הבמה הוא לגדל כוכבים ישראלים. כאלה שיעדיפו לשחק בארץ למרות שיהיו להם הצעות בהרבה כסף מאירופה, שיהיו פטריוטים למועדון ונוסטלגיים. את חלום ה-NBA יהיה קשה לנצח אם יוצע להם, אבל אם הקרב הוא מול פנרבחצ'ה, אולי הם יעדיפו את המוכר והטוב.
כדי שזה יקרה, זוסמן ואבדיה (שיכול להיות כוכב גדול באירופה, אבל אני עוד לא משוכנע שהסגנון שלו מתאים ל-NBA כמו זה של זוסמן), צריכים להרגיש מהרגע הראשון שמכבי זה הבית שלהם. ולשם כך, הם צריכים לקבל הרבה דקות כבר מעכשיו, משכורות גבוהות מיד אחרי הצבא וחוזים ארוכי טווח.
יכול להיות שהם עדיין לא מספיק טובים ויגרמו להפסדים בליגה, אבל זה מחיר קטן מאוד לשלם בשביל לגדל שני כוכבים שיכולים להפוך, סתם אם נחלום, לבודירוגה ובוגדנוביץ' הבאים. וגם אין חשש: אחרי חצי עונה הם כבר יהיו כנראה ברמה מעל כולם. להשאיל אותם זה נחמד וטוב בהרבה מהאלטרנטיבה של להשאיר אותם על הספסל, אבל זה רק ייצור אצלם הזדהות עם גליל-גלבוע, לא עם מכבי.
אם מכבי תהיה חכמה, בעוד שלוש-ארבע שנים, כשעומרי כספי אולי יחזור לארץ,
פתאום יוכל להיות לה סגל אדיר, שיוכל להתמודד על תואר היורוליג וגם קל לקהל להזדהות איתו. מנגד, אם זוסמן יעבור עוד עונה של ייבוש במכבי, הוא כבר לא יחזור לשם תמורת שום סכום, ולזכות ביורוליג יהיה קשה ביותר. אז אם הנהלת מכבי מבינה מה טוב לה, היא תכריח את המאמן לתת להם לשחק. לא בשביל העתיד שלהם. בשביל עתיד המועדון.
לפנייה לכתב/ת 
