דו הפרצופיות של אוהדי מכבי חיפה
האוהדים הירוקים תמיד מקבלים מחמאות על הנאמנות שלהם, אבל הגיע הזמן שיתחילו להתנהג כמו שצריך כלפי שחקני הבית ושחקני הרכש
בימים האחרונים יש לא מעט כאלה שמשבחים ומהללים את אוהדי מכבי חיפה על שהם החולייה החזקה במועדון, בשל העובדה שרבים מהם מחדשים את המינוי השנתי וממלאים את יציעי אצטדיון סמי עופר גם במשחקים שנחשבים "זניחים", זאת על אף שנים פחות טובות בלשון המעטה שעברו הירוקים מהכרמל. האמנם?
חשוב לי לציין בגילוי נאות כי אני אוהד את מכבי חיפה מזה 26 שנים והמועדון יקר לליבי, אך אוהדי חיפה אינם ראויים לשבחים, מכיוון שהם נוטים לדו פרצופיות במספר נושאים משמעותיים שנוגעים לשחקנים שלובשים את המדים הירוקים-לבנים, וכן לאלה העומדים בראש המועדון ומנווטים אותו במטרה לשוב ולהיות בפסגת הכדורגל הישראלי. אתן כאן שתי דוגמאות עיקריות: האחת עוסקת בשילובם של שחקני הנוער, תוצרת המועדון והשנייה עוסקת בקבלתם של שחקני רכש שמגיעים לקבוצה.
מאז הגיע מו אלאך למכבי חיפה, ניתן לשים לב כי יש רצון לשדרג את מחלקת הנוער ולהביא לשילובם של שחקני הבית בקבוצה הבוגרת. המטרה היא להחזיר את הזהות למועדון ולתת לאותם ילדים שלבשו את החולצה הירוקה מגיל צעיר להשתלב בקבוצה הבוגרת ולהביא את כישוריהם המקצועיים לכדי ביצועים על הדשא. בכל עונה, נשמעות ביקורות רבות מהיציע על כך שלא משולבים מספיק שחקני נוער, על כך ששחקני רכש הם שכירי חרב שמרוויחים סכומי עתק ולא נלחמים למען הסמל - כך חוזר הניגון בכל עונה.
והנה, עונת 2018/2019 החלה, שחקני בית רבים שבו מתקופות השאלה ומה היה לאותם אוהדים לומר? עוואד לא שווה כלום, חבשי שחקן חלש, נטע לביא לא תורם, צריך לשחרר את יונתן לוי... סליחה?! האם זה מה שמגיע לאותם ילדים שרוצים בהצלחת הקבוצה? האם זוהי הסבלנות שנדרשת בתהליך כזה של שילוב שחקני הבית? ממש לא! מעבר למי שציינתי, ישנם עוד שחקנים רבים דוגמת עופרי ארד, יהב גורפינקל, ים כהן, טימוטי מוזי ושון וייסמן. כל כך הרבה כישרון שפשוט צריך סבלנות כדי לתת לו לפרוץ ולצבוע הכל בירוק, אבל לאוהדים יש רק טענות והם מתלוננים בוקר וערב על היעדר רכש ומפנים אצבע מאשימה ומביישת באמירה "יענקל'ך" ו"יענקל'ה הביתה". יש כאלה שאף הגדילו לעשות ויצאו בקריאה לא לחדש מינוי...
הנקודה השנייה היא שחקני הרכש שמגיעים למועדון. השנה למשל, סוף סוף הוחלט לא להפוך ולחרוש את את סגל הקבוצה, אלא לעשות שינויים נקודתיים רק איפה שצריך (גם מתוך כוונה לתת לשחקני הבית מקום לבוא לידי ביטוי). עד כה, נכון לכתיבת שורות אלו, הגיעו מיכיל קראמר ההולנדי וג'ורג' מנדז'ק הקמרוני (חלוץ וקשר אחורי בהתאמה). ולאוהדים? מה להם יש להגיד? מי זה החלוץ הזה? למה להביא קשר אחורי שבאר שבע לא רוצה? צוות הולנדי שלם וזה מי שהם מצאו? ועוד שלל אמירות שאינן חיוביות מדי... את מי רציתם שיביאו, אוהדים יקרים? את אריין רובן? את מודריץ'? או שמא אולי את אינייסטה שעבר לא מזמן בהעברה חופשית? תמו הימים של זרים כמו ז'וטא, רוסו, פראליה ואיגביני יעקובו... לא כי אין כאלה יותר, אלא פשוט כי שחקנים שלפני 15 שנים עלו 500 אלף אירו עולים היום 8-7 מיליון אירו - השוק השתנה והסכומים שמשולמים כיום הם מטורפים ולא שפויים, ולכן, בהתאם לסכומים שניתן לשלם - המועדון רכש שחקנים (ושחקנים טובים) שצריך לנהוג כלפיהם בסבלנות ולתת להם להתאקלם. גם לפראליה לקח זמן להתאקלם ובסופו של דבר הוא זכור כאגדה.
ניסיתי לתמצת כאן שתי נקודות בהן אותם אוהדים שהרבה אוהבים לצייר כנאמנים, כחולייה חזקה שהולכת שבי אחרי המועדון בירוק גם בימים קשים, לא נראים כאלה נאמנים ולא כאלה נפלאים! יש לאותם אוהדים הרבה מה ללמוד, ולא יזיק אם השנה יזנחו את מנהגם בקודש לקטול שחקני בית צעירים ולהוריד להם את הביטחון או לקטול את אלה שנרכשים כדי לשדרג את הקבוצה עוד בטרם עברו שני משחקים רשמיים, ויתחילו לתמוך באמת ולגלות סבלנות. קברניטי המועדון וכל השחקנים עושים את כל המאמצים ועובדים ימים ולילות כדי להחזיר את הקטר החיפאי אל המסילה - כדי שיעצור בראש הטבלה (כמו בשיר האליפות הנפלא). גם אם זה ייקח שנה, שנתיים או ארבע, עדיין צריך לגלות סבלנות ולהפסיק עם התגובות הציניות והשליליות.
אלך איתך בטוב, אלך איתך ברע - גם בימים קשים אקום מהקרשים ולעולם אשא דגלך, בגאווה!
לפנייה לכתב/ת 
