ירוק עולה: שאלת הסמים הקלים בכדורסל הישראלי
מתי הוגדלה פי 10 הכמות המאושרת להימצאות קנאביס בבדיקות, מה חושבים המומחים על הכללתו ברשימת החומרים האסורים ולמה שרון דרוקר בטוח ש"אין שום פסול בכדורסלן שמעשן מדי פעם": ההסתבכות של ריצ'רד האוול וטיישון תומאס הציפה שאלות מעוררות מחלוקת
בסוף חודש מאי הכדורסל הישראלי עמד בפני אחד הצמתים הקריטיים בתולדותיו. השחקנים הישראלים שבתו והמינהלת הודיעה ב-24 בחודש על סיום הליגה, מחזור אחד לפני תום העונה הסדירה. למרות שללא מעט אנשים היה ברור כי מדובר בעוד כלי מיקוח במאבק בין ארגון השחקנים למינהלת (יממה לאחר מכן הליגה חודשה), מי שלא הבינו מה קורה היו הזרים. לרובם היו כרטיסי טיסה בחזרה לארצות הברית. מבחינתם הפגרה כבר התחילה.
בתקופה האחרונה ריצ'רד האוול וטיישון תומאס נקלעו לעין הסערה. השניים נתפסו בבדיקות לגילוי חומרים אסורים שנערכו להם במהלך הפלייאוף על ידי הוועדה למניעת סימום בספורט. החומר שהתגלה בגופם הוא קנאביס. האוול טען להגנתו כי נאמר לו שהליגה הסתיימה. למעט ציוץ מוזר בטוויטר תומאס לא הגיב, אבל הגיוני שיטען דבר דומה במעמד השימוע שייערך לו. נכון לעכשיו שניהם מושעים.
מדוע כל כך חשוב להזכיר שהשביתה וסיום הליגה קדמו לבדיקות שנערכו להם? ברשימת החומרים האסורים של WADA (הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט) נכתב במפורש שהשימוש בקנאביס אסור אך ורק בזמן תחרות, כלומר במהלך העונה. "WADA לא מתערבת בחיים הפרטיים של הספורטאים כשהם בזמן חופשה", מסביר פרופסור שאול שרייבר, יו"ר הסוכנות הישראלית שערכה את הבדיקות לשניהם.
על מנת לעשות את ההבחנה בין ספורטאי שעישן קנאביס בפגרה, מעשן חברתי מדי פעם או לחלופין אפילו מעשן פסיבי, לבין כאלה שמעשנים באופן קבוע, החליטה WADA לבצע שינוי באכיפה. עד 2013 ספורטאי שהתגלתה בגופו כמות של 15 ננו-גרם קנאביס היה מושעה מיידית והיה צפוי לקבל עונש. ב-2013 ביצעה הסוכנות העולמית שינוי כשהחליטה להעלות את הסף בצורה משמעותי מ-15 ננו-גרם ל-150 ננו-גרם. בניגוד לחומרים אסורים אחרים, קנאביס יכול להישאר בגוף של אדם בין מספר ימים קטן לבין שבועות ואפילו חודשים, הכל תלוי בכמות הצריכה שלו.
בואו נחזור רגע להאוול ולתומאס ונעשה את ההקשר. הבדיקה של מתאזרח הפועל ירושלים בעונה החולפת נערכה לאחר המשחק הראשון ברבע גמר הפלייאוף נגד גלבוע/גליל ב-30 במאי. אם נניח שהאוול עישן לכאורה פעם אחת ב-24 במאי או אפילו לפני כן, בתווך בין המחזור הלפני אחרון לחידוש הליגה, מדובר כאן בתקופה של בין שבוע לשבועיים עד לבדיקה.
שרייבר נותן את הדוגמה של אמאדי אנג'אי, שחקן בני הרצליה שנתפס לפני שתי עונות על שימוש בקנאביס. "אחרי המקרה שלו הסבירו לי ב-WADA שאם שחקן עישן פעם אחת ועברו מאז חמישה-שבעה ימים עד למשחק הבא שלו, החומר אמנם יתגלה לו בגוף, אבל הוא יהיה מתחת לנקודת הסף (מתחת ל-150 ננו-גרם). במקרה של אנג'אי זה היה מעל הרף". המשמעות בתשובתו של ראש הסוכנות הישראלית ברורה - אם האוול היה מעשן פעם אחת במהלך הפגרה, הוא כנראה לא היה נתפס בבדיקת השתן שנערכה לו.
הדוגמה של תומאס, שחקנה של חולון בעונה החולפת שחתם לאחרונה בירושלים, אפילו קיצונית יותר מבחינת התאריכים. הבדיקה שנערכה לו התבצעה אחרי גמר הפיינל-פור נגד מכבי תל אביב (14 ביוני), 20 ימים אחרי סיום השביתה, והיא הייתה מעל סף 150 הננו-גרם. "אנשים מיתממים. אתה מכיר מישהו שתפסו אותו עם היד בתוך קערית העוגיות ולא היה לו הסבר או תירוץ לזה? לא כל מה שעורכי דין אומרים זו האמת הצרופה", מסכם שרייבר והודף את הטענה של האוול.
ואז הגיע רבגליאטי
עד 1998 רשויות החוק די העלימו עין משימוש של ספורטאים בקנאביס, ואז הגיעה אולימפיאדת החורף ביפן. הגולש הקנדי, רוס רבגליאטי, זכה במדליית הזהב בתחרות הסנובורד. בדיקת סמים נערכה לו וכמה ימים לאחר כן הגיעה התשובה - רבגליאטי השתמש בקנאביס.
מאחר ששימוש בקנאביס אסור ביפן החלה מהומה, והגולש אפילו נעצר ונכלא לכמה ימים. הוא נחקר על ידי המשטרה ומדליית הזהב נלקחה ממנו. בהמשך רבגליאטי עירער והצליח להחזיר לעצמו את המדליה. בשנת 2000 פרש ומאז הוא מחזיק בבעלותו בית מרקחת למריחואנה בקנדה. מאז אותה אולימפיאדה אסר הוועד האולימפי הבינלאומי על ספורטאים להשתמש בקנאביס.
יש מי שטוען כי השאלה שבכלל צריכה להישאל היא מדוע בשנת 2018 קנאביס, שכבר מזמן הפך לחוקי במדינות גדולות כמו הולנד, קנדה, ספרד וחלק מארה"ב, ומותר להשתמש בו מבחינה רפואית כדי לשכך כאבים, נחשב כחומר אסור בספורט.
בהסבר של WADA מדוע חומר כלשהו נכנס לרשימה האסורה, נכתב שהוא צריך לעמוד בשניים מתוך שלושה קריטריונים - יש לו פוטנציאל לשפר ביצועים, השימוש בו עשוי לסכן מבחינה רפואית את הספורטאי והוא מפר את רוח הספורט. מבחינה רפואית נטען במסמך של הסוכנות העולמית כי קנאביס עוזר לספורטאי (שיפור ביצועים) בכך שהוא יכול להרפות שרירים ולהפחית כאב במהלך התאוששות. הוא גם יכול להפחית חרדה ומתח וכתוצאה מכך לאפשר לספורטאי ביצועים טובים יותר תחת לחץ.
פרופסור שרייבר טוען כי שיכוך כאבים הוא גם מקור לפגיעה רפואית לטווח הארוך: "הקנאביס מאפשר לספורטאים לתפקד מעבר לסף הכאב וזה יפגע בהם בהמשך. הכלל הראשון ברפואה הוא: אל תזיק. המטרה בטיפול בכאב היא לעצור כשהוא מגיע. אם אתה נותן חומר מאלחש לספורטאי, אז הוא אמנם יכול להמשיך לתפקד מעבר לסף הכאב, אבל כשהחומר יפסיק לעבוד זה יכאב לו עוד יותר ויגרום לו לנזק".
עוד אומר שרייבר: "הקנאביס מוריד מוטיבציה, יש לו השפעה לא טובה על הזיכרון. מה גם שיש התמכרות לקנאביס. אני יודע שחושבים שאין דבר כזה, אבל ד"ר ארתורו לרנר מהמרכז לבריאות הנפש בפרדסיה אומר שהמקרים הכי קשים ששוכבים אצלו במחלקה הם כאלה שמנסים להיגמל מקנאביס. לחומרים אופיאטיים (הרואין ומתאדון בין השאר) יש פרוטוקול תרופתי שחוסם את סימני הקריז. בקנאביס זה מנגנון אחר ואין לזה תרופות, לכן הסבל הוא מאוד גדול כי אי אפשר להקל עליו".
על הנושא השלישי - רוח הספורט, אפשר כמובן להתווכח. על פי ההגדרה היבשה של WADA "שימוש בקנאביס מייצג ערכים שליליים ואתיים, נחשב ללא חוקי ברוב המדינות ואינו מוסרי לרוח הספורט".
ד"ר דייויד ברמן, מומחה עולמי בתחום השימוש הרפואי בקנאביס, חושב אחרת: "CBD (אחד מתוך 200 החומרים שיש בצמח הקנאביס) הוא מושלם לספורטאים מכיוון שהוא מגביר את מהירות ההתאוששות אחרי אימונים ומשחקים. כל ספורטאי חווה פציעות לאורך הקריירה, וה-CBD עוזר פלאים".
גם ב-WADA הבינו כי ה-CBD הוא למעשה החומר בתוך הקנאביס שעוזר לספורטאים, ולכן החליטו להוציא אותו ספציפית מרשימת החומרים האסורה. כלומר, אם ספורטאי נבדק ובגופו התגלה CBD, הוא לא יושעה ולא יוטל עליו עונש.
דרוקר: "קנאביס לא מעניק יתרון"
בכדורסל הישראלי יש לא מעט גורמים שחושבים שצריך לשנות את המדיניות בנושא הקנאביס. שרון דרוקר, מאמנה של הפועל אילת שעבד גם בלא מעט קבוצות באירופה, אומר: "באופן אישי, אני לא מעשן קנאביס ולא סיגריה, אבל ממה שאני יודע הוכח שהשימוש בקנאביס הוא לא כמו סמים ממריצים. בדיקות הסמים נועדו לתפוס ספורטאים שמשתמשים בחומרים שנותנים להם יתרון על אחרים, וזה כאמור לא המקרה עם הקנאביס. הבדיקות מחטיאות את המטרה".
דרוקר מצדד בזרים במאבק הזה: "השחקנים האמריקאים מגיעים מתרבות אחרת שבה זה לגיטימי לעשן. הם שותים משהו בבית בערב, רואים טלוויזיה ומעשנים. העולם השתנה, היום חצי תל אביב מעשנת ואף אחד לא מופתע מזה. דרך אגב, אני בטוח שגם חלק מהכדורסלנים הישראלים מעשנים, ואין בזה שום דבר פסול לדעתי".
במינהלת הליגה עצמה העלו ספקות בנוגע לסוגיה: "אנו בעד בדיקות למציאת חומרים אסורים ונגד שימוש בחומרים משפרי ביצועים על ידי ספורטאים פעילים. עם זאת, נראה לנו תמוה מאוד ואף מטריד ששחקנים אשר בבדיקות בישראל התגלה כי עישנו קנאביס, מושעים על ידי הוועדה למניעת סימום בספורט בישראל, ותוך זמן קצר חוזרים לשחק בליגות השונות ברחבי העולם ובגביעי אירופה השונים. המינהלת בודקת בימים אלה את הנושא מול פיב"א ומול WADA ולאחר שתקבל את כל הנתונים תפנה לייעוץ משפטי בנושא.
"המינהלת מתכוונת לבדוק גם את נושא עישון הקנאביס על ידי שחקנים פעילים מאחר שברחבי העולם, כולל בישראל, אין מדיניות ענישה לצריכה עצמית ואין זו עבירה פלילית. מאחר שהחומר אינו ידוע כמשפר ביצועים, יש לבדוק האם עישון קנאביס מחייב השעיה ממשחקים רבים ואף מעונות שלמות".
לפנייה לכתב/ת 
