מהיום, אוהדי בית"ר חייבים לשנות כיוון
זהו, אלי טביב עזב והקהל לא יכול להתלונן עליו יותר. כדי שמשה חוגג יצליח בקבוצה, הוא צריך לקבל תרבות חדשה ביציעים
איני מכיר את משה חוגג את הסיבות שהביאו אותו לבית"ר, אבל כולי תקווה שהוא יחולל שינוי מסוים. אולי באמת בית"ר ירושלים מעניינת אותו? אולי באמת רצונו לתרום לקהילה ולספורט בבירת ישראל? נקווה שכך. אני אופטימי. ראשית, כי לא האמנתי מלכתחילה בטביב, באדם שרכש ומכר קבוצות לא פעם. שנית, משום שסלדתי מהתנהגותו, מהפגיעה המתמשכת במאמנים ובשחקנים, במנהלים ובעובדי משק ומנהלה. הזלזול שבו התייחס לרבים, הפגיעה והעלבון, ואפילו חוסר האנושיות, צרמו ויותר מכך. אבל, וזה אבל אחד גדול, אוהדי הקבוצה תרמו לכך לא מעט. אולי תרומתם הייתה הרבה יותר מכרעת מתרומתו.
מעכשיו, חובה על אוהדי בית"ר לשנות מגמה וכיוון לחלוטין. לא במקצת. בכל המובנים. כי טביב כבר איננו. בית"ר אינה טביב יותר, טביב אינו בית"ר יותר. טביב הוא העבר. עתה יש הווה ועתיד, מחשבה קדימה ולא לאחור. כדי להצליח יש למלא את טדי. וכדי למלא את טדי יש צורך לשנות אווירה ולהתחדש. די, חייבים להפסיק עם הגזענות, להימנע מאלימות. צריך להגיע לטדי וליהנות. שיהיה כיף, כן, לדעת לחגוג עם חוגג, לדעת לשמוח, וכן, גם לדעת להפסיד. כדי למלא את טדי צריך להתגאות בבית"ר.
אני מכיר רבים, לא מעט מהם חבריי, ששנים אינם מגיעים לטדי. אני פוגש אותם ברחוב, אבות ובנים, שאומרים לי שוב ושוב: "להגיע לטדי? השתגעת? תראה איזו אווירת מיאוס קיימת שם. אני אקח את הבן כדי שיראה את האלימות הזו?" והם נעלמו, ולא פשוט להחזירם. נכון, נותרה אהבתם לקבוצה. הם רוצים בהצלחתה, אבל הם התרחקו מטדי. וכדי שיחזרו הם חייבים שיהיו סיבות לכך.
תנו למנהלים לנהל, למאמנים לאמן, לשחקנים לשחק ולאוהדים לעודד. אם זה יתממש, אז יגיעו רבים לטדי. ההנאה תחזור, הספורט ינצח והאלימות תמוגר. אם זה לא יתבצע, אולי טביב צדק, והחגיגה באמת תיגמר.