הביזיון של איגוד ההתעמלות / טור
קבלת הפנים לסגן אלוף אירופה, ארטיום דולגופיאט בנתב"ג, הייתה אמורה להיות חגיגה ענקית, אבל דווקא השכונה חגגה בטרקלין הצפוף. הערב המבזה (יותר נכון, לילה) בחסות האיגוד חסר היו"ר הוא רק דוגמה להתנהלות שעשויה להביא את הענף המצליח לקריסה. תגובת האיגוד תובא כשתתקבל
ביזיון, אין מילה אחרת שיכולה להגדיר יותר טוב את מה שהלך הלילה (שלישי) בקבלת הפנים "החגיגית" למדליסט הכסף מאליפות אירופה בהתעמלות מכשירים, ארטיום דולגופיאט, בנמל התעופה בן גוריון.
למרות היום העמוס בנתב"ג מהצד הספורטיבי עם נחיתת אלופת אירופה באתלטיקה לונה צ'מטאי-סלפטר, זרים חדשים, וההצלחה הגדולה של נבחרת הנערות בכדורסל - ולמרות שעת הנחיתה המאוחרת, הגיעו לא מעט כלי תקשורת לסקר את האירוע.
האיגוד ביזה את המעמד. דולגופיאט ומאמנו וייסבורג(צילום: אורן אהרוני)
אלא שמישהו באיגוד ההתעמלות החליט לזמן לכבוד כך את טרקלין ארבל שנמצא בטרמינל 3 ולהסב אותו לאולם מסיבת עיתונאים, ורק בו יהיה אפשר לשמוע את דבריו של המדליסט הטרי ומאמנו, וללא שום אפשרות לעשות זאת במקום אחר.
על פי פרסומים של נתב"ג, אותו טרקלין מיועד בעיקר ליוצאים לחו"ל, אבל משתמשים בו גם כאלה שחוזרים. הוא פועל מסביב לשעון ומחולק לחדרים בגדלים שונים - קטן, בינוני וגדול. בגדול יכולים לשהות עד 20 איש (וכך גם נעמד התשלום הסופי).
"העיצוב שלו נאה, יש בו כורסאות נוחות, מגזינים, עיתונים וכיבוד - עוגיות, פלטות גבינות, פירות, לחמים, ירקות חתוכים, משקאות חריפים וכן משקאות קלים וחמים. יש אפשרות להזמין גם כריכים או אוכל מיוחד". נאמר על ידי השיווק.
הניסיונות מצד התקשורת לשכנע ולהסביר כי המקום אינו ראוי למסיבת עיתונאים לא הועילו, ואם כל זה לא מספיק, צריך לזכור את השעה שבה היא נפתחה – 1:06 בלילה, בזמן שכולם כבר בחלום העשירי ובמערכות כבר התייאשו לחכות. בניסיון להבין מדוע נערכה שם המסע"ת, ענה הדובר: "כי כבר שילמו על החדר".
שיא השיאים הגיע, כשהמתעמל הצעיר דולגופיאט ומאמנו סרגיי וייסבורג התיישבו לשאת דברים, מי שהצטרפה אליהם הייתה לא אחרת מאשר ממלאת המקום למנכ"לית, רוני דילמאני, שאף חילקה את התמריצים.
כן, קראתם נכון, היה כל כך חשוב לאיגוד לקחת טרקלין מפואר, לדרוש מסיבת עיתונאים באמצע הלילה ומי שהתייצבה לדבר היא ממ"מ (ממלאת מקום למנכ"לית) של האיגוד, זה בערך כמו שבמסיבת העיתונאים הבאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ישלח לדבר מול המיקרופונים את אחד מעוזרי הלשכה שלו.
אווירה שכונתית ומוזרה. דולגופיאט במסע"ת(צילום: אורן אהרוני)
מי ששאל את עצמו איפה יושב ראש האיגוד ומדוע לא נכח, אז התשובה פשוטה – לאיגוד הכושל, שחי ונושם בזכות הישגים של ספורטאים גדולים באומנותית ובמכשירים, אין בכלל יושב ראש.
בעוד שבלא מעט ענפים העסקונה חוגגת, בענף ההתעמלות לא צריך לדעת לעשות פליק פלאק לאחור ושם פשוט מספיק להיות שייך למרכז הנכון ואז אתה מסודר. לאחר שסילקו את היו"ר הקודם רזי פלד, עלה הרעיון למנות יו"ר דו ראשי זמני, אחד מכל מחנה, וייקרא שמו בישראל: עודד אברמסון ממרכז מכבי וכנרת צדף ממרכז הפועל.
צדף אמנם נכחה, אך במקום להגיע ליציאת הספורטאים ולתת חיבוק ונשיקה חמה, היא העדיפה להישאר בטרקלין (זוכרים? המפואר, מלא התופינים), ואילו אברמסון כרגיל נמצא בחו"ל, וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה בקבלת פנים – אולי הוא חושב שאי שם בגלות הוא ימצא יושב ראש קבוע, אותו האיגוד מחפש מאז ינואר האחרון, או שהוא פשוט ידע עד כמה הטרקלין צר ואין מספיק מקום להכיל בו את כל הרפש של הפוליטיקה המגעילה שהאיגוד נמצא בו בשנתיים האחרונות, ובעקבותיו סיפק לא מעט כותרות.
התופינים בטרקלין(צילום: אורן אהרוני)
אגב, כדי להמחיש עד כמה המקום קטן, בעוד שהשלושה ישבו ודיברו, לאחד מגדולי הספורטאים של ישראל, אלכס שטילוב, בעל שתי מדליות ארד באליפויות העולם ושבע (!) מדליות מאליפויות אירופה, שסיים הפעם "רק" במקום החמישי בקרקע וחברו לנבחרת אנדריי מדבדב, שעלה בפעם הרביעית בקריירה לגמר וסיים חמישי בשולחן הקפיצות, לא היה מקום והם עמדו מאחורי סוללת הכתבים והצלמים ורק בסוף הוזמנו לתמונה הקבוצתית.
הלילה הזה הוא דוגמה אחת קטנה שממחישה פעם נוספת עד כמה הבלגן באיגוד ההתעמלות חוגג, עם קבלת החלטות לא נכונה, ללא מנהיגות וללא התייעצות בגורמים מקצועיים. והסוף היה צפוי – הלילה הזה הפך מחגיגה של הישג גדול לעוד פארסה.
רק לשם השוואה, כמה שעות לפני כן, נחתה בארץ לונה צ'מטאי-סלפטר, אלופת אירופה הטרייה בריצה ל-10,000 מטר. נכון, לא הכול מושלם באיגוד שם, אבל את הניסיונות להחיות, לשנות ולהיות יצירתיים אפשר לראות כל פעם מחדש ואפילו קמע האיגוד התרוצץ באולם והלהיב לקראת כניסתה של הרצה לאולם מקבלי הפנים.
כך עושים זאת נכון. המסע"ת של איגוד האתלטיקה(צילום: אורן אהרוני)
גם הקמע היה שם. צ'מטאי בנתב"ג(צילום: אורן אהרוני)
הטיסה של האלופה הטרייה הוקדמה כדי שתנחת בארץ בשעה סבירה, כל זה כדי שיהיה אפשר להכניס את התמונות לכל מהדורות החדשות והאתרים בזמן ולא באמצע הלילה. היו"ר עמי ברן נשא דברים ולא נשאר בחו"ל ובשורה אחת מול המצלמות הופיעו גם האתלטים שלא חזרו עם מדליה, אבל רשמו הישגים יפים, כמו קופצת המשולשת חנה מיננקו, רצת ה-3,000 מכשולים אדווה כהן ורץ המרתון מארו טפרי. אה כן, התקשורת לא נזרקה לאיזה טרקלין צפוף וללא תאורה, אלא במקום מואר, עם הגברה ועשרות כיסאות.
עצוב, אבל אולי הגיע הזמן שמישהו שם למעלה יתחיל להתעורר ויציל את ענף ההתעמלות, איפה הוועד האולימפי? איפה שרת הספורט? מישהו חייב לפעול לפני שיהיה מאוחר ואחד הענפים ההישגיים ביותר ייעלם מהמפה בגלל עסקנות זולה, כי אפילו את החגיגה הגדולה של מדליית כסף באליפות אירופה, ידעו שם הלילה להרוס.
תגובת איגוד ההתעמלות תובא כשתתקבל.
לפנייה לכתב/ת 
ארטיום דולגופיאט
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
