ריח חולשה נדיר בטרנר / אורי קופר
השלט שתלו אוהדי באר שבע הכריז "השמד את היריב". כלומר: אנחנו עם הכוונת, מוכנים לפעולה, ונותר רק ללחוץ על הכפתור. זה היה כך, אבל מהצד השני. אורי קופר מסכם ערב שבו דווקא הרכב נטול הכוכבים של מכבי תל אביב הציג לראווה את הבעיות של בכר
חיה אמיתית, מפחידה, מסתערת ברגע שהיא מרגישה חולשה. אצטדיון טרנר נדף הערב (ראשון), בעצם מתחילת העונה, חולשה כזו, רגש לא אופייני להפועל באר שבע של השנים האחרונות. מכבי תל אביב, במהות שלה, אמורה להיות אותה חיה. להריח ולחשוף שיניים.
1:1 בין באר שבע למכבי תל אביב בטוטו-טרנר
הזוי: הרוש החליף חולצה, המשחק נפתח באיחור
איביץ': "הייתי חייב לתת מנוחה למיכה ועטר"
אבל דווקא במשחק שבו היריב משדר פגיעות, בחר ולדימיר איביץ' לא לתקוף עם האריה אלא בעזרת הכפיר, הבן של, ובמשך שעה נתן לגור החלש יותר, המנוסה פחות ברזי ההתקפה, להתמודד. הניסוי הזה הביא לפספוס של מכבי, אבל עוד יותר הציג לראווה את הבעיות של באר שבע.
הפועל באר שבע יצאה בזול ממנוחת האריה. בלי אלירן עטר, בלי עומר אצילי, בלי דור מיכה, ועדיין מכבי הייתה הדמות הבולטת בג'ונגל, יחסית לרמת הג'ונגל הלא מבריקה של המשחק כמובן, רק ללא הקילר אינסטינקט. וכך, דווקא ההרכב נטול הכוכבים של מכבי, ולמרות שהמשחק הסתיים בשוויון, שם זרקור עוד יותר גדול על הבעיות של באר שבע. מהירידה האיטית להגנה, דרך הנעת הכדור ועד ליצירתיות בחלק הקדמי.
איך מסבירים את ההרכב איתו עלה איביץ'? אני לא חושב שמדובר רק בענייני עייפות או רוטציה כללית, הרי יש פגרה, אלא בניסיון להעמיד הרכב לוחץ שיבטל את הנעת הכדור האדומה. כשהרכב כזה לא כולל את רוב הכוכבים זו בעיה, אבל בהתחלה זה עבד לאיביץ' טוב מאוד, ופה מגיעות לו המון מחמאות על עמידת השחקנים. אייל גולסה ודור פרץ סגרו את ג'ון אוגו לפי התור, היו אגרסיבים, בעוד שחקני האגף סוגרים מאחור. מי שניהל את העסק היה דן גלזר, שכל הזמן סימן לשחקנים האחרים איפה לעמוד, על מי לשמור. מנהיג מאחור, עושה את העבודה.
אוגו, שלא הסתדר, הבקיע את השער בגלל טעות נוראה של שחר פיבן, שבמהלך הזה נכנס במשמעות כפולה לנעליים של איתן טיבי. זה קרה כמה רגעים אחרי שברק בכר שינה מערך והעביר את מרואן קבהא מההגנה לקישור. לא נאמר שיש קשר בין הדברים, אבל ברור שבאר שבע השתחררה קצת יותר בעקבות שינוי המערך, רק לא מספיק. אגב, קבהא, שהיה מהסבירים אצל המארחת, מקבל לאט-לאט את תפקיד הכלבויניק שאובידיו הובאן הותיר פנוי.
החולשה הבאר-שבעית לא משנה את העובדה שגם מכבי לא הבריקה, אבל אצלה השחקנים הבולטים על הספסל (אצילי לא שיחק אפילו דקה). מי שכן פתח בהתקפה והיה מצוין הוא איתי שכטר. זה לא רק הבישול הנפלא, כאילו מיכה הדביק אותו בסגנון המסירה עם הכניסה שלו, אלא עבודת הלחץ וההצקה להגנה. משחק מעולה של מי שהפך לחלוץ הבכיר של הקבוצה.
בכל מקרה, עם היכולת הטובה של החלוץ בלטו בחסרונם שחקני ההתקפה האחרים, וזה כמובן הפספוס הגדול של איביץ'. השלט שתלו אוהדי באר שבע הכריז "השמד את היריב". כלומר: אנחנו עם הכוונת, מוכנים לפעולה, ונותר רק ללחוץ על הכפתור. זה היה כך, אבל מהצד השני. ריח החולשה הנדיר עמד באוויר ואיביץ' לא שלח את האריה.
לפנייה לכתב/ת 
