אז מי באמת השחקן הגדול בכל הזמנים?

הוויכוח שאינו נגמר - פלה, מראדונה, מסי, רונאלדו, אולי אפילו רונאלדיניו או זידאן. התשובה, כמו כל דבר אחר בחיינו, מורכבת מסטטיסטיקה ובמקרה הזה, הרבה. אני אתן הרבה כבוד ואתחיל עם האחד והיחיד, האגדה הברזילאית- פלה. 21 עונות של כישרון, שערים, יצירתיות, כולל 18 עונות בסנטוס הברזילאית ועוד 3 עונות בניו יורק קוסמוס. מלך שערי נבחרת ברזיל בכל הזמנים עם 77 כיבושים, הבקיע למעלה מ-700 שערים במסגרת קבוצתית (מעל אלף שערים עם נחשיב משחקי ידידות לא רשמיים). שיאן גינס בכיבוש שלושערים (92), שיא שככל הנראה לא ישבר לעולם, לשם השוואה רונאלדו ומסי כיום עומדים יחד על כ-98 שלושערים. מבחינת תארים קבוצתיים, מפלצת עם קרוב ל-40.

בנבחרת אין ספק שפלה עשה מעל ומעבר - 3 זכיות בגביע העולם. לשם השוואה, לקאפו ולרונאלדו האגדיים יש 2 כל אחד. במונדיאל הראשון פלה התעורר רק בשלב הנוקאאוט שם הפגיז 6 שערים וטרף את כולם בדרך אל הגביע הנכסף. במונדיאל נוסף כבש פלה שער אחד בודד במשחק הראשון בשלב הבתים מול מקסיקו, ובכל זאת נסחב ע"י חבריו עד לגביע נכסף שני במספר. בשלישי, פלה כבר חזר לעצמו עם 4 שערים כולל אחד נהדר בגמר.

פלה(צילום: AFP)

נעבור ליריב הנצחי - מראדונה, המלך והשליט הבלתי מעורער של הכדורגל הארגנטינאי ובחלקו אף העולמי, 20 שנות קסם, 34 שערים בנבחרת ו-312 שערים במדי הקבוצות השונות בהן שיחק. נתחיל עם ההישג הכי מדובר של מראדונה, 2 אליפויות עם נאפולי, בהן כבש מ-16 ו-10 שערים בעונה (בהתאמה). מספרים שהם לא בגדר יוצאי דופן. אז יש את שיגידו ש"סחב" לבדו את נאפולי בדרך לזכייה בגביע אופ"א. אז הרשו לי לחלוק עליכם, בדרך לגביע הנכסף כבש מראדונה בסה"כ 3 שערים (כולם מהנקודה הלבנה) - אני לא רוצה לחשוב איך הייתה נראית הביקורת כלפי הפרעוש עם היה זוכה בדרך זהה בתואר כלשהו שנזכר לאורך שנים. בדרך הוסיף מראדונה זכייה בגביע אחד וסופרקאפ איטלקי אחד, שזה נחמד אבל לא לשחקן שמוגדר כטוב ביותר ע"י רבים. גם בברצלונה "יד האלוהים" לא הועילה, ומראדונה סיים 2 עונות עם סופר קופה ספרדי ועוד גביע ספרדי לאוסף, לא מרשים בלשון המעטה.

נעבור ל"סייף זון" של מראדונה, הנבחרת - 3 מונדיאלים (זכייה אחת והפסד אחד בגמר). אתחיל דווקא עם ההפסד, מונדיאל שזכור בזכות התמונה של מראדונה ממרר בבכי. נתחיל עם העובדה שהנבחרת שובצה לבית קליל, ולמרות הכל סיימה אותו במקום השלישי בלבד (עלתה כמדורגת שלישית הכי טובה). אז בבתים מראדונה לא השכיל לכבוש, גם בשמינית הוא עדיין לא מצא את הרשת, ברבע הגמר רגע היסטורי, בעיטות הכרעה מ-11 מטר מול יוגוסלביה, מראדונה ניגש לבעוט שלישי וכשל, למרות זאת חבריו לנבחרת סייעו לו והעלו את הנבחרת לחצי הגמר מול איטליה. שוב פנדלים, הפעם מראדונה כובש רביעי ומעלה את ארגנטינה לגמר, שם כמובן הפסידה למערב גרמניה. מונדיאל שלם ללא שער לדייגו האגדי פלוס החמצת פנדל ברבע הגמר. לשם השוואה, בקופה אמריקה 2016 מסי כבש 5 ובישל 4, החמיץ בגמר (כשגם היריבה החמיצה, כך שהתוצאה הייתה עדיין 0:0) והרגע הזה מלווה אותו עד היום כלוזר נצחי של נבחרת אותה הוביל ל-3 גמרים רצופים.

במונדיאל 86' הבלתי נשכח מראדונה אמנם לא כבש בגמר, אבל סיפק הופעה הירואית וכמובן שער נדיר ברבע הגמר מול אנגליה, ותוספת של צמד בחצי הגמר מול בלגיה. השאלה היא איך היה נגמר המונדיאל עם ה-VAR, האם ארגנטינה הייתה מצליחה להגיע לחצי הגמר? מעניין, אבל "יד האלוהים" עשתה זאת בהצלחה נכון לאז.

דייגו מראדונה כובש עם היד במונדיאל(צילום: גטי אימג'ס)

על מסי אני באמת לא רוצה לפרט יותר מדי כי זה פשוט לא ייגמר. 769 הופעות, 621 שערים ו-255 בישולים (נכון לשלישי בספטמבר 2018). לשם השוואה, כריסטיאנו רונאלדו כבש 658 שערים ובישל 209 פעמים ב-918 הופעות (פער של 149 משחקים מול 37 שערים). 15 עונות, 9 אליפויות, 6 גביעים, 8 סופר קופה ספרדי, 4 ליגת אלופות, 3 סופר אפ אירופי ו-3 גביע העולם למועדונים. בנבחרת זה פחות מרשים, עם גמר מונדיאל מלא אכזבה ועוד 3 גמרים חסרי תועלת בקופה אמריקה (2 הפסדים רצופים בפנדלים לצ'ילה). הכובש המוביל של הנבחרת עם 65 שערים, הספיק לקחת מדליית זהב נחמדה באולימפיאדה בבייג'ינג (2008), מצטיין מונדיאל (לא בצדק לטענת הרבה אנשים), מצטיין הקופה של 2015 (סירב לקבל את הפרס), מבשל מצטיין בקופה 2011 ו-2015, והעלה לבדו את ארגנטינה עד שלב רבע הגמר במונדיאל 2014 (הגיע עד הגמר אבל השורה הסטטיסטית שלו נגמרה אי שם בשמינית הגמר עם הבישול לדי מריה שהעלה את האלביסלסטה לרבע הגמר). לצערו לא זכה להניף אף אחד מגביעים אלו.

השחקן שזכה הכי הרבה בכדור הזהב 5 פעמים (4 ברצף) בצוותא עם כריסטיאנו רונאלדו, זכה חמש פעמים בנעל הזהב האירופית, משנת 2007 ברצף נכלל ב-11 הטובים ביותר של פיפ"א. שיא גינס לכיבושים בעונה קלנדרית (91), סגן מלך שערי ליגת האלופות, מלך שערי ספרד בכל הזמנים, מלך הבישולים בליגה הספרדית בכל הזמנים, נעצור את זה כאן, כי זה לא ייגמר.

הדעה שלי מאוד ברורה. מראדונה לא נכנס אצלי לדיון על הגדול מכולם בגלל שימוש בחומרים אסורים. מי יודע מתי וכמה לקח עוד לפני שנתפס, מבחינתי (ויש לנשום טוב לפני...) כריסטיאנו רונאלדו גדול ממנו, וזה מוכח במשך העשור האחרון. מיותר לציין שאהבתי ל"פרעוש" בלתי נגמרת ומבחינתי הוא תמיד יישאר הגדול מכולם (לא ראיתי את פלה ולכן לא יכול לשפוט לגביו). הגדולה של מסי היא לא בשערים או בבישולים, אלא בדיוק במהלכים שלא הסתיימו בשורה סטטיסטית כזו או אחרת, כל משקוף וקורה שהגיעו פעם אחר פעם, כל החמצה של חבר לקבוצה לאחר שקיבל כדור זהב ממסי. שום תואר אישי, קבוצתי או בינלאומי לא ישנו את דעתי, בלי טריקים, בלי מספרות (וזה לא שהוא לא יודע), בלי לחפש להופיע ביוטיוב או בלייב באינסטגרם, נטו כדורגל, נטו לחפש את הדרך היעילה ביותר לרשת... פעם אחר פעם!!! אז לכל אלו שימשיכו לזרוק מונדיאלים ונבחרות בפניי ובפני כל מי שכן מודה ומבין שמסי הוא כנראה הגדול מכולם שנגע בכדור-  יש לי תשובה עבורכם, יש שחקן שגדול יותר מכל המוזכרים לעיל.

לאו מסי (צילום: AFP)

מוכנים? 19 עונות של קריירה, 356 שערים ב-714 משחקים רשמיים, זכייה ביורו (מלך שערי הטורניר), זכייה במונדיאל (מלך שערי הטורניר), זכייה בליגת האלופות וכל תואר אירופי אפשרי בליגה גדולה עם קבוצה גדולה כחלק משלישיית חוד מהגדולות בהיסטוריה. אליפות עם קבוצה בינונית (15 שערים בעונת האליפות) כשבליגה נמצאות שתי קבוצות סופר אימתניות עם 2 כוכבי על, זכייה בתואר שחקן השנה בליגה בה משחקים השחקנים מהטופ העולמי... האם השורה הסטטיסטית הזו תספיק עבורכם? לקח מונדיאל כולל שער גורלי מאוד ברבע הגמר, וזה המונדיאל היחידי שלקחה הנבחרת הזו, וסיים מלך שערי הטורניר בשתי הזכיות, הן ביורו והן במונדיאל.

הסטטיסטיקה מדברת חברים, השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים - מונדיאל, יורו, מלך שערים בשניהם, כל תואר אפשרי באירופה, אליפות עם קבוצה בינונית (דמוי נאפולי), מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, אין יותר ויכוח, השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים, הגדול מכולם - דויד וייה! לצערו, התארים והסטטיסטיקה לא יסחבו אותו אפילו לרשימת ה-50 הגדולים (אולי טופ 100).

דויד וייה(צילום מסך)

כדורגל זה לא רק מספרים ולא רק תארים, כדורגל זה רגש, זה כישרון, זה עוצמה ויכולת, כדורגל זו אמנות - והאמן הגדול שאני ראיתי בחיי הוא ליונל מסי, כל השאר רק ניצבים.