המחזה המביש של סרינה וויליאמס / מליניאק
הטניסאית הטובה בעולם, וכנראה בהיסטוריה, השתוללה בצורה חסרת מעצורים על שופט אמיץ שצדק בהחלטתו ולא נכנע לה – וברוב חוצפתה ייחסה את ההתנהגות המבישה שלה למאבק פמיניסטי. אריה מליניאק על מופע האימים של וויליאמס
זה היה מחזה מביש. עומדת סרינה וויליאמס, הטניסאית הגדולה בעולם, אולי בכל הזמנים, וצורחת בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה על שופט, שעושה את עבודתו בצורה מושלמת. לשחקני טניס יש אפשרות לערער על האם הכדור בחוץ או בפנים, אפשר להעיר לשופט, אבל יש החלטות שבהן לשופט אין שיקול דעת.
לגברים מותר ולנשים אסור: המאבק של סרינה לשוויון / טור
שבירת מחבט מחייבת אזהרה. האזהרה הבאה מורידה נקודה, והשתוללות חסרת מעצורים מחייבת הענשה במשחקון. כל אחד ממיליוני צופי הטלוויזיה ראו מה שהשופט ראה, המאמן של סרינה סימן לה שוב ושוב שתנוע קדימה.
לטניסאים אסור לקבל אימון במהלך המשחק. זו תקנה קשה להבנה למי שחי במדינה בה מאמני כדורגל "מורחקים" ממשיכים להנחות את השחקנים מעבר לגדר, ובעל קבוצה מושעה מעביר הוראות למאמן בסמסים. בישראל שולט "חוק ההיגיון" שהוא בעצם חוק חוסר ההיגיון. "באמא שלך, בדקה 92 שורקים פנדל?", "עבירה שישית ללברון הורסת את המשחק".
ספק אם פרומיל ממעריציה של וויליאמס יודעים את שמו של השופט (קרלוס ראמוס). שופט לא נמדד במגרש צדדי בטורניר נידח, אלא במשחק הגדול באצטדיון המרכזי. כששחקנית צורחת על שופט "גנב" קבל עם ועולם, ודורשת בחוצפתה שיתנצל בפניה על המחדלים שלה עצמה, היא לא מותירה בידיו ברירה, ועדיין להעניש בהפסד משחקון את השחקנית הפופולרית בעולם לעיני הקהל הביתי בגמר אליפות ארה"ב דורש משופט הרבה אומץ, וכל הכבוד לראמוס שלא נכנע למתקפה היסטרית של כוכבת שאיבדה שליטה.
אפשר להבין שיש סערת רגשות במהלך משחק, אבל ההתעקשות של סרינה לייחס את ההתנהגות המבישה שלה לחלק ממאבק פמיניסטי נגד שופט גבר הוא עלוב. כי בניסיונותיה להסיט את תשומת הלב מהטניס הגרוע ששיחקה ומהפסד התואר, היא גזלה מנאומי אוסקה - רק בת 20 שעשתה לה בית ספר לטניס - את תהילת העולם שהגיעה לה כטניסאית היפנית הראשונה שזוכה בגרנד סלאם, ובצדק.
סרינה וויליאמס
צילום: getty images
מומלצים