אגדה סקוטית: סיפורו של אנדרו רוברטסון
שש שנים אחרי ששיחק בקבוצת חובבים סקוטית וחיפש דרך להתפרנס, רוברטסון עלה לדשא באצטדיון אולימפיסקי בקייב לצלילי המנון ליגת האלופות כדי לשחק בגמר מול ריאל מדריד. לפני שבועיים הוא הגשים עוד חלום והפך, כנגד כל התחזיות, לקפטן נבחרת סקוטלנד. בקרוב בסמי עופר
ב־18 באוגוסט 2012, כל מה שהיה לאנדרו רוברטסון בידיים הייתה מכונית רנו מקולקלת, כמה מטבעות פני בודדים וחלום. חלום אחד ויחיד, להפוך לשחקן כדורגל מקצועי ברמות הגבוהות ביותר. שלוש שנים לפני כן חלומו קיבל סטירה מצלצלת מהמציאות, כאשר שוחרר מקבוצת הנערים של סלטיק משום שחשבו שהוא קטן מדי.
"החיים בגיל הזה הם שטויות כשאין לך כסף. צריך עבודה", צייץ רוברטסון בטוויטר בתאריך הנ"ל. כמה שבועות לפני אותו ציוץ החל לשחק במועדון חובבני מהליגה השלישית בסקוטלנד. הבעיה במועדון חובבני בליגה השלישית בסקוטלנד? אתה לא מקבל שכר. "היה בחור בשם אנדרו מקגלנן, שעבד שנים בקווינס פארק והוא דאג לכמה מהבחורים לעבודות", נזכר רוברטסון, שבעזרת אותו מקגלנן קיבל עבודה באיצטדיונה הביתי של קווינס פארק – האמפדן פארק, שהוא גם איצטדיונה של הנבחרת הסקוטית. "אני הייתי בצד המנהלתי", הוא מספר, "עניתי לטלפונים וטיפלתי בהזמנות כרטיסים להופעות ומשחקים שהיו באצטדיון".
לעיתים רוברטסון ענה להזמנות למשחקים של קווינס פארק עצמה, כאשר הלקוחות בכלל לא ידעו שמי שלוקח מהם את ההזמנה הוא אחד השחקנים. "מקגלנן דאג שיהיה לי קצת כסף בכיס. הוא ידע מה החלום שלי, וגם הוריי".
ואכן, הדרך הארוכה לחלום של רוברטסון התחילה בשני אימונים בשבוע במדיה של קווינס פארק הקטנה. האימונים היו מתחילים בשש בערב, לכן פעמיים בשבוע נאלץ רוברטסון לענות לטלפונים משמונה בבוקר עד חמש בערב ואז לזרוק על עצמו את מדי האימון ולהצטרף לחבריו לקבוצה. את הופעת הבכורה שלו ערך בניצחון הגביע בפנדלים, בעודו בן 18, מול קהל של 372 צופים. אך הוריו, עם כל ההבנה שלהם, והתקווה לכך שיגשים את חלומו, עשו איתו הסכם: אם בתום העונה הזו לא יצליח למצוא דרך לעשות מהחלום שלו גם משכורת חודשית, הוא יאלץ למצוא עבודה אמיתית.
"לקראת סוף השנה כבר התחלתי לשלוח בקשות קבלה לקולג'ים, במטרה אולי להפוך למורה לספורט", סיפר רוברטסון, שרצה להיות בתוך עולם הכדורגל בכל דרך שרק יוכל. למזלו, הוא קיבל את החשיפה התקשורתית לה היה זקוק בדרך לא צפויה. באותה עונה בה שיחק בליגה השלישית, גלזגו ריינג'רס, אחת הקבוצות החזקות בסקוטלנד, הורדה לליגה הזו בשל בעיות כלכליות. משחקי הענקית הסקוטית, שהייתה הסיפור המרכזי במדינה באותה השנה המשיכו להיות משודרים, וכך לפתע הליגה השלישית קיבלה חשיפה ברחבי סקוטלנד. עובדה זו, בשילוב עם יכולת טובה, ראו את רוברטסון חותם בדאנדי יונייטד מהליגה הראשונה, בקיץ 2013. החלום החל לרקום עור וגידים.
דאנדי החתימה אותו על חוזה לשנתיים. שנה ראשונה להתאקלמות ושנה שנייה להראות מה אתה מסוגל באמת, כך נאמר לו. אבל הוא לא באמת היה צריך את שנת ההתאקלמות הזו. כבר בשנה הראשונה הפך את עמדת המגן לשלו והתעלה על כל הציפיות: ב־36 ההופעות שלו באותה עונה עשה הרבה מאוד עבודה שחורה על הקו השמאלי, ובין היתר גם הבקיע שלושה שערים. הוא נבחר לשחקן הצעיר של השנה בסקוטלנד וערך הופעת בכורה בנבחרת. סקאוטים באנגליה כבר החלו לגשש אחריו לקראת סוף העונה, ולאחר שנה אחת בדאנדי עשה את הפריצה שלו, עזב את סקוטלנד והצטרף לאחת הקבוצות הפחות יציבות ברמות הגבוהות באנגליה, האל סיטי, תמורת 3 מיליון פאונד.
גם בהאל התמזל מזלו. "אני זוכר שיום לפני תחילת עונת הפרמייר־ליג, ליאם רוסניור (המגן השמאלי של האל) נפצע. סטיב ברוס המאמן אמר לי 'קדימה, תראה לי מה אתה מסוגל לעשות'", שיחזר. רוברטסון תפס את ההזדמנות בשתי ידיים וכמו בדאנדי, הפך את העמדה לשלו ודחק את רוסניור, שהיה לקראת סוף הקריירה שלו לצד. (בסוף אותה עונה רוסניור נמכר לברייטון ובתום העונה האחרונה פרש). במהלך שלוש השנים שלו בהאל, רוברטסון עבר רכבת הרים שעלולה הייתה בקלות גם לחסל לו את הקריירה. מעונת 2014/15 ועד העונה האחרונה שלו בקבוצה, האל ירדה לליגה השנייה פעמיים ועלתה ממנה רק פעם אחת, כאשר בעונתה האחרונה אף כמעט נשרה לליגה השלישית.
עם זאת, למרות חוסר היציבות של הקבוצה, מנייתו של רוברטסון לא הפסיקה לעלות. הוא עצמו שמר על יכולת גבוהה לאורך העונות, ובתום שלוש שנים בקבוצה הפך את עצמו למגן בעל יכולת הגנתית אדירה, יכולת שלא נעלמה מעינו של יורגן קלופ, מאמנה של ליברפול, שהחתים אותו בקיץ הקודם. את העונה האחרונה החל רוברטסון כמחליף של אלברטו מורנו. אף אחד לא ציפה להרבה מהסקוטי, שגם היה אלמוני באותה תקופה וגם נקנה במחיר מצחיק (במונחי כדורגל), 8 מיליון פאונד. קלופ, שכיום ידוע כמי שמוצא פנינים במחירי מציאה, לא קיבל פידבק חיובי על רכישת הסקוטי. רבים מאוהדי ליברפול אף כעסו עליו על כך שבעוד הטופ 6 באנגליה התחמשו בשחקנים גדולים בעלי שם עולמי, הוא קנה שחקני ספסל אלמוניים.
קלופ עצמו הודה בראיון לקראת סוף העונה שהיה מאוכזב מהיכולת של 'רובו', בעיקר בהגנה. "הוא שאל אותי איך הוא יכול להשתפר, אמרתי לו שהוא צריך יותר ביטחון בהגנה. אלא שאלילת המזל שוב קרצה לרוברטסון. עוד פציעה, הפעם של מורנו, היא זו שאילצה את קלופ לשלוח את רוברטסון למגרש, אולי מוקדם יותר ממה שקיווה או ציפה, ולאחר התחלה קצת קשה, קלופ קיבל לידיו יהלום מלוטש בצורת מגן מהיר, חזק, שמצליח לסגור את הקו שלו בצורה יעילה בהגנה, וגם להגיע לרחבת היריב ולהרים כדורי אמן לשלישייה הקדמית.
בסוף אותה עונה, לאחר ששידרג את משחק ההתקפה שלו מן הקצה אל הקצה, היו לרוברטסון יותר בישולים ממה שהיו לו בכל העונות לפני כן יחדיו. הקריירה של רוברטסון עמדה להגיע לשיא נוסף. במאי 2018, קצת פחות משש שנים לאחר שהחל לשחק במדיה של קבוצת החובבים הסקוטית, עלה אנדי רוברטסון לדשא באצטדיון אולימפיסקי בקייב לצלילי המנון ליגת האלופות, כדי לשחק מול ריאל מדריד בגמר המפעל הנחשק באירופה. החלום שהיה נראה אבוד לאחר שנזרק מסלטיק, הוגשם. רוברטסון בעונה אחת תחת קלופ הפך לאחת מהמגנים הטובים ביותר בפרמייר ליג, מגן מודרני במלוא מובן המילה.
אבל כמו שהצלחתם להבין עד עכשיו, רוברטסון אף פעם לא נח על זרי הדפנה. לפני כשבועיים, קצת לפני תחילת ליגת האומות, הודיעה ההתאחדות הסקוטית כי רוברטסון נבחר להיות קפטן הנבחרת החדש. אותו נער בן 18 שלפני שש שנים ענה לטלפונים בהאמפדן פארק, ושיחק שם במשחקים לעיני מאות צופים בלבד, עלה במשחק נגד אלבניה לאותו הדשא עם סרט קפטן כרוך סביב זרועו אל מול עשרות אלפי צופים סקוטים נלהבים. הפיק הגדול ביותר עד עכשיו, בקריירה שרק ממשיכה לטפס, ומי יודע לאן תגיע בסוף.
את האתגר הבא שלו כקפטן נבחרת הוא יעבור על הדשא בסמי עופר מול הנבחרת "האימתנית" שלנו. שיהיה לנו בהצלחה.
רוברטסון בימיו בהאל סיטי
צילום: רויטרס
מומלצים