הפריצה מעבר לפינה / "מר עולם"
הוריו נולדו באלג'יריה אבל העדיף ללבוש את מדי נבחרת צרפת, לא נכנע לפציעות הקשות והתאושש במהירות מביטול המעבר לליברפול. נביל פקיר, שבמו רגליו סידר לליון ניצחון חוץ על מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, מוכיח לכולם שזה רק עניין של זמן עד שייחטף על ידי אחת מהקבוצות הבכירות באירופה
ב-9 ביוני, חמישה ימים לפני פתיחת המונדיאל, כשנבחרת צרפת עמדה לפני משחק ההכנה האחרון שלה נגד ארה"ב, הגיעה ההודעה: "ליברפול יורדת מהניסיון לרכוש את נביל פקיר".
זה היה יום מאוד אמוציונאלי מבחינתו של פקיר, קשרה בן ה-25 של ליון. המשחק מול ארה"ב נערך באצטדיון הביתי שלו, כולל פרידה מהאוהדים לפני המסע לרוסיה. עבור פקיר, ששנתיים קודם לכן החמיץ את היורו בגלל פציעה, זה אמור היה להיות רגע גדול. גם המונדיאל שבפתח וגם ההצטרפות לליברפול, שסימנה אותו כמחליף של פיליפה קוטיניו והסכימה לשלם עבורו 60 מיליון אירו.
אבל באותו ערב הגיעה ההודעה מאנפילד על ביטול העסקה. לא ניתן הסבר רשמי לכך, אבל התקשורת האנגלית ידעה לספר שבליברפול חששו ממצבו הבריאותי המורכב של פקיר, שעבר כמה פציעות לא פשוטות בקריירה הדי קצרה שלו, ונרתעה במיוחד ממה שקרה לו פחות משלוש שנים קודם לכן.
בספטמבר 2015, במהלך משחק ידידות של הנבחרת נגד פורטוגל, קרע פקיר את רצועות ברכו. בעקבות הפציעה הזו הוא נעדר מהמגרשים למעלה מחצי שנה ועבר ניתוח לשחזור הרצועות. הוא אומנם חזר לשחק ושב להיות אחד השחקנים הטובים בליגה הצרפתית, אבל בליברפול חששו ממה שעלול לקרות בליגה אגרסיבית כמו הפרמייר ליג והחליטו לוותר. פקיר היה בהלם כשקיבל את הבשורה. הוא היה משוכנע שהמעבר לאנפילד כבר סגור ואת הקפיצה הגדולה יעשה בסגנית אלופת אירופה. הצרפתי אפילו הספיק להצטלם ולהתראיין לערוץ הטלוויזיה של האדומים.
השבוע פקיר חזר לאנגליה בפעם הראשונה מאז ימי המשא ומתן ההוא, אך הפעם זה קרה במסגרת המחזור הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות. מעטים נתנו לליון סיכוי להוציא משהו מהמשחק מול אלופת אנגליה מנצ'סטר סיטי, שרוב סוכנויות ההימורים הצביעו עליה כעל הפייבוריטית לזכות העונה בצ'מפיונס ליג.
אבל על הדשא באצטדיון איתיחאד הכל התנהל בניגוד לתחזיות. בדקה ה-26 בישל פקיר את השער הראשון למקסוול קורנה עם מסירת רוחב מדויקת, ושתי דקות לפני המחצית הוא כבש בעצמו במבצע אישי מרשים. ליון ניצחה 1:2, ופקיר, באופן טבעי, נבחר לשחקן המצטיין . בראיון שלאחר המשחק נשאל פקיר האם מבחינתו זה היה סוג של נקמה. "ממש לא", הוא השיב, "אני בסך הכל רוצה להוכיח שאני שחקן טוב. הדבר החשוב ביותר זו הקבוצה. מה שקרה עם ליברפול? זה כבר לא נמצא במחשבות שלי. דיפדפתי".
ברונו ז'נסיו, מאמנו בליון, נשאל לגבי מצבו המיוחד של פקיר ואמר: "זה לא פשוט כשאתה קרוב מאוד לחתום בקבוצה שאתה מעוניין לעבור אליה, שבה אתה רוצה להתקדם מבחינה מקצועית וכלכלית, אבל זה יכול היה להיות גרוע יותר. הוא קפטן ליון, מועדון חזק שמשחק בליגת האלופות, וזו יכולה להיות עונה חשובה מאוד עבורו".
וחוץ מזה - הוא אלוף עולם
נכון, פקיר הוא לא סופרסטאר חבריו לנבחרת - אנטואן גריזמן, פול פוגבה או קיליאן אמבאפה - אבל הוא אלוף עולם. הוא שותף כמחליף בשישה מהמשחקים של צרפת בדרך לגביע ורשם 68 דקות בלבד. את תשע הדקות המרגשות בחייו רשם בגמר מול קרואטיה, כשהמאמן דידייה דשאן הכניס אותו בדקה ה-81 במקומו של אוליבייה ז'ירו.
"אין ספק שהזכייה במונדיאל סייעה לפקיר להתאושש מהסיפור של ליברפול", אמר דאביה חטאבי, עיתונאי מקומי בליון שמכיר אותו אישית. "כשראיתי אותו אחרי שהנבחרת חזרה מרוסיה, זה לא נראה שהוא מושפע לרעה שנפילת העסקה. שאלתי אותו מה בדיוק קרה עם ליברפול, הוא אמר שהם יודעים את הסיבה האמיתית ושזו כבר היסטוריה".
בשני מחזורי הפתיחה בליגה הצרפתית פקיר קיבל מנוחה וישב ביציע, במחזור השלישי נכנס כמחליף, ובמחזור החמישי מול קון הוא כבש בבעיטה חופשית נהדרת כמו שרק הוא יודע. זה היה שערו הראשון העונה, ואז הגיעה ההצגה הגדולה ברביעי מול מנצ'סטר סיטי.
פקיר מגיע ממשפחת כדורגל. אביו מוחמד, כדורגלן חובב בצעירותו, הוא כיום הנשיא של המועדון הקטן וול-א-ולין מהליגה השלישית. זה היה המועדון בו החל את צעדיו הראשונים כילד לפני שהצטרף בגיל 12 לאקדמיה של ליון. שנתיים לאחר מכן ראשי האקדמיה שיחררו אותו בשל מימדי גופו הצנומים. פקיר חזר לקבוצה של אביו, אבל הכישרון שלו משך לא מעט ציידי כשרונות, כולל את אלה של סנט אטיין, יריבתה הגדולה של ליון.
אבל פקיר היה ונשאר אוהד של ליון, ובגיל 18 שהחליט לנסות להצטרף שוב לקבוצה. הפעם זה הצליח. שנתיים לאחר מכן החל לשחק בקבוצה הבוגרת, ובעונה הבאה פרץ עם 13 שערים, תשעה
בישולים וזכייה בתואר השחקן הצעיר של השנה בליגה הצרפתית.
למרות ששיחק בנבחרות הצעירות של צרפת, במרץ 2015 הוא זומן לסגל נבחרת אלג'יריה, המדינה ממנה היגרו הוריו לצרפת ב-1992. פקיר הסכים, אבל לאחר 24 שעות התחרט, מה שגרם לסבו, שעדיין חי באלג'יריה, לקחת את זה קשה. "אנחנו עדיין בהלם", סיפר הסבא בדמעות לטלוויזיה האלג'יראית. "לא חשבנו שנביל יבחר לשחק בנבחרת צרפת. באמת שחלמנו שיום אחד הוא ילבש את המדים של אלג'יריה, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?".
מה שגרם לו לשנות את החלטתו היה טלפון שקיבל מדשאן. ב-26 במרץ 2015 זה קרה, במשחק ידידות נגד ברזיל. לאף אחד לא היה ספק שפקיר יהיה בסגל הטריקולור ליורו הביתי שנה לאחר מכן. ואז, במשחק נגד פורטוגל, בו פתח בפעם הראשונה בהרכב הצרפתי, הגיעה הפציעה הקשה שממשיכה, כך מתברר, להשפיע על הקריירה שלו עד היום.
אחרי שהתאושש מתשעת חודשי ההחלמה פקיר חזר לעצמו ובגדול. בעונה שעברה כבש 18 שערי בליגה במדי ליון, שסיימה במקום השלישי והעפילה לשלב הבתים בצ'מפיונס. אלו לא היו רק המספרים, אלא כל החבילה שהביא איתו הקשר הצרפתי: היכולת, הטכניקה האישית, המנהיגות והבגרות.
ליברפול הייתה הכי רצינית בקשר אליו הקיץ, אבל היא לא הייתה היחידה. גם אתלטיקו מדריד, באיירן מינכן, ריאל מדריד וצ'לסי ריחרחו לגביו לקראת סיום חלון ההעברות. בסופו של דבר אלוף העולם היחיד של ליון נשאר בקבוצה ובקרוב אמור לחתום על חוזה חדש ומשודרג. זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי שאיפותיו להגיע בעתיד הקרוב לקבוצה בכירה ביבשת. לפחות בינתיים, אחרי מה שעשה מול מנצ'סטר סיטי, זה רק עניין של זמן.
לפנייה לכתב/ת 
